נישאתם בקפריסין? תיפגשו ברבנות
עד השנים האחרונות בית הדין הרבני לא הכיר כלל בנישואים אזרחיים, כעת קובע בית דין בנתניה בפסק דין תקדימי: יש לנו סמכות שיפוטית בנושאי מזונות - גם אם הזוג לא נישא ברבנות
חשבתם שאם התחתנתם בקפריסין לא תצטרכו לעבור דרך בית הדין הרבני בשביל גט? טעיתם. ועכשיו חידוש: חשבתם שאם התחתנתם בקפריסין כל העניינים הרכושיים ביניכם יידונו בבית המשפט? שוב טעיתם. בפסק דין ארוך ומנומק קובע בית הדין הרבני בנתניה שיש לבית הדין הרבני סמכות שיפוטית בנושאי הרכוש ומזונות אישה גם בבני זוג שנישאו בנישואים אזרחיים.
עד השנים האחרונות בית הדין הרבני לא הכיר בנישואים אזרחיים כלל וכלל. מאחר שהחוק במדינת ישראל נותן סמכות בלעדית לבית הדין הרבני בענייני גירושין נדרשו גם אלו אשר נישאו אזרחית להופיע בבית הדין על מנת להיפרד. הדיון ההלכתי בבית הדין סבב סביב השאלה אם נישואין אלו היו נישואי ספק ואם יש להצריך את הצדדים בגט לחומרא. במידה וקבע בית הדין שיש צורך בגט לחומרא ערך בית הדין סידור גט לצדדים, ובמידה שקבע בית הדין שאין צורך בגט כלל נהג בית הדין לפסוק כי הצדדים מעולם לא נישאו, וכי הם פנויים.
בשנת 2003 פנה בג"ץ לבית הדין הרבני על מנת לקבל הבהרות לפסק דין שנתן בשאלה של התרת נישואין אזרחיים. השופט אהרון ברק בקש לברר האם ניתן על פי דין תורה להתיר נישואין אזרחיים, ואם כן מהן העילות לכך. הרבנים דייכובסקי, שרמן ובן שמעון חידשו בפסק דין מנומק שאכן על פי דין תורה יש להכיר בנישואים אזרחיים של יהודים. זאת, על פי הדעה ההלכתית כי יש מונח "נישואי בני נוח" המתייחס לנישואין אזרחיים. בכך, ביססו הרבנים את הקביעה כי יש להם סמכות להתיר נישואין אזרחיים. ואכן, בפסק דין "בג"ץ בני נוח" קבע השופט ברק כי לבית הדין הרבני הסמכות להתיר נישואין אזרחיים בפסק דין. אולם, באותו פסק דין הבהיר ברק כי כריכת הנושאים הרכושיים בבית הדין הרבני לא תהיה כנה, מאחר ובית הדין הינו פורום אשר "מתכחש לגילוים הרכושיים של סטטוס הנישואין".
פסק הדין של הרבנים מנתניה בונה נדבך נוסף על גבי פסק הדין של הרב דייכובסקי. בפסק הדין נקבע כי לא זו בלבד שהתורה מכירה בנישואי בני נוח כנישואין, אלא היא אף מכירה במערכת חובות וזכויות הקמות מנישואין אלו. כל זאת בשל עקרון "מנהג המדינה". מכאן קצרה הדרך לומר שגם לבית הדין הרבני סמכות שיפוט בעניינים הרכושיים בין בני זוג שנישאו אזרחית.
הנה הבעיה: מצד אחד יש לשמוח על כל גילוי של מתינות בבית הדין הרבני. יש לשמוח על כך שבית הדין מכיר ברעיון של "מנהג המדינה", של תקפות חוקי מדינת ישראל ושל הלכות הנקבעות בבית המשפט העליון. זה לא מובן מאליו. תודה. מצד שני המחשבה על התפשטות זוחלת של סמכות בית הדין הרבני קצת מעיקה. והלוא הדברים ברורים כשמש בצהריים: כל זמן שהתאים לבית הדין – הוא טען שאין שום קיום וממשות למוסד הנישואין האזרחיים. עכשיו, משרבו בני הזוג המבקשים להינשא אזרחית – מבקש בית הדין לחזק את כוחו ולנכס לעצמו סמכויות.
כב' בית הדין: למה לא תתנו קצת שקט לאנשים שבחרו להינשא אזרחית? לא עולה על הדעת שבשם "מנהג המדינה" תכופו את עצמכם על אזרחי המדינה שהצביעו ברגליהם ועשו כול שיכלו בכדי להימנע מלבוא בשעריכם. ובכלל, מי רוצה להתדיין אצל דיינים אשר מתעסקים בשאלה אם אישה זכאית למזונות משום שכירות פועל בדין "שפחה לשמשו" או משום "מנהג המדינה"?
רבקה לוביץ' היא טוענת רבנית העובדת ב"מרכז צדק לנשים"
לפנייה לכתב/ת 
בסוף תיפגשו ברבנות
צילום: Index Open
מומלצים
