הכירו את ארבעת ירחיו של צדק
יותר מ-400 שנה עברו מאז גילה גליליאו את ארבעת ירחיו של צדק, שאפשר להבחין בהם היטב בטלסקופים פשוטים. יגאל פת-אל מציג לפניכם את הירחים המרתקים של יופיטר
טור זה מוקדש לארבעת ירחיו הגדולים של כוכב הלכת צדק, הנראה בימים אלה בכיוון מזרח מיד לאחר רדת החשיכה. ירחים אלה נצפו לראשונה בידי גליליאו לפני ארבע מאות שנים והם קרויים על שמו – הירחים הגליליאניים.
הם נראים היטב גם בטלסקופים קטנים ואפילו במשקפות שדה קטנות, ומקיפים את צדק בפרקי זמן של כמה יממות. עובדה זו הופכת את התצפית בירחים למעניינת ביותר, כיוון שאפשר להבחין בשינויי המיקום שלהם סביב צדק גם בהבדלים של עשרות דקות בלבד.
אגב, עובדה זו הוסיפה לפקפוקיו של גליליאו בדבר נכונות המודל הפטולומאי, לפיו כדור הארץ הוא המרכז ואין מרכז אחר מלבדו. העובדה כי קיימת ביקום מערכת אחת נוספת שבה גרמי שמים סובבים סביב גוף שאינו כדור הארץ, משמיטה את הקרקע מתחת לטיעון שכדור הארץ הוא מרכז הכל.
הירח האומלל
ירחי צדק הם מהגדולים בירחים במערכת השמש וגודלם דומה לגודלו של הירח שלנו ויותר. איו, הקרוב ביותר לצדק מבין ארבעת הירחים הגדולים, הוא ירח אומלל; כוחות גאות אדירים מופעלים עליו מצד יתר הירחים ובגלל קרבתו היתרה לקווי הכוח המגנטי של צדק, פנים הירח אינו מתקרר והתוצאה היא – פעילות געשית מתמדת, הכוללת התפרצויות תדירות של הרי געש על פניו.
לא רק בגודלו דומה איו לירח שלנו: מרחקו מצדק, 420 אלף ק"מ, דומה למרחק הירח מכדור הארץ, ואיו משלים הקפה סביב צדק אחת ל-1.77 יממות ארץ בלבד.
ירח אירופאי
הירח הבא, אירופה, הוא המסקרן ביותר מבין ירחי צדק. הוא קטן במעט מהירח שלנו והוא משלים הקפה סביב צדק אחת ל-3.5 יממות ארץ בלבד.
בצילומים שצולמו במצלמות חלליות הוויאג'ר נראה שפניו של אירופה, העשויות קרח מים, חלקות למשעי. אולם, צילומי תקריב נוספים הראו פני שטח קפואים, מחורצים בחריצים בגוון חום-אדום.
ממודלים שונים של הרכב הירח נראה כי ככל שנכנסים פנימה הטמפרטורה עולה. לכן סוברים שפני השטח של אירופה הם קרחונים ענקיים השטים על אוקיינוס מים עצום המצוי מתחתם. הגוון האדום של החריצים עשוי ללמד על טבעו של אוקיינוס זה, המרמז על נוכחות של חומרים שונים – בוץ ואולי חומרים אורגניים - הנמצאים בתוך המים.
אפשרות המצאות מים נוזלים שבהם יש כנראה חומרים אורגניים והידיעה שהחיים כאן אצלנו החלו באוקיינוסים, מובילה כמובן לתהייה באשר לאפשרות של קיום חיים גם באירופה עצמו.
ירחים מבחוץ
גנימד וקאליסטו הם הירחים החיצוניים של צדק. הם גדולים יותר וגנימד למעשה גדול אף מכוכב חמה. גם שניים אלו עשויים מתערובת המכילה קרח מים ופניהם מכוסים באבק, כאשר מכתשים שנגרמו מפגיעות "טריות" של מטאורים, מגלות את לובן הקרח המכוסה באבק.
גנימד וקאליסטו הם ירחים איטיים יותר והם משלימים הקפה סביב צדק אחת ל-7.1 יממות ארץ ו-16.5 יממות ארץ, בהתאמה.
בגלל גודלם הקטן יחסית של הירחים ביחס לצדק והעובדה שהם מקיפים אותו במישור המקביל, פחות או יותר, לקו המשווה של צדק, אזי מדי הקפה הירחים מסתירים את צדק מהשמש או מוסתרים ממנה על ידו. עובדה זו גורמת לארבעה סוגי תופעות שאפשר לצפות בהן גם בטלסקופים קטנים:
צל נגרם על ידי מעבר של ירח בין צדק לשמש. אז מטיל הירח צל הנראה כנקודה שחורה קטנה החולפת על פני צדק. אם מצוי יצור היפותטי על צדק באזור הצל הוא יחווה ליקוי חמה. תופעת הצל מלווה בתופעה נוספת: המעבר.
מעבר נגרם כאשר ירח חולף ביננו לבין צדק, אז נראית דיסקת הירח הקטנה חולפת על פני צדק. תופעה זו קשה מעט לצפייה בגלל הגוונים הדומים של הירחים לפני צדק. בגלל הבדלים במיקום היחסי של צדק, ירחיו, כדור הארץ והשמש, המעברים לעתים מקדימים את הצל ולהיפך.
ליקוי: תופעה זו מתרחשת כאשר אחד הירחים נכנס לצלו של צדק ובמלים אחרות כשצדק מצוי בין הירח לבין השמש. למעט המקרה בו כדור הארץ, צדק והשמש מצויים בקו אחד, קונוס הצד שמטיל צדק יכול להראות או מימינו או משמאלו (תלוי במיקום כדור הארץ ביחס לקו בין צדק והשמש).
כשזה קורה בזמן ליקוי נראה את הירח נעלם מעט לפני הגעתו לדיסקה של צדק ומתגלה שוב מאחורי שוליה הרחוקים של דיסקת צדק, או לחילופין נראה את הירח נעלם מאחורי דיסקתו של צדק ומופיע לאחר מכן מעבר לשולי הדיסקה הרחוקים. תופעה זו מלווה בתופעה הרביעית – התכסות.
התכסות היא התופעה בה צדק מצוי ביננו לבין הירח שלו. אז, הירח מוסתר מעיננו בדיסקה של צדק.
כאמור, את תופעות ירחי צדק אפשר לראות גם בטלסקופים קטנים ומידע על מועדי ההתרחשויות האלה, החלות כמעט מדי יום, אפשר למצוא באתר היל"א – המרכז הישראלי למידע אסטרונומי, בפרק העוסק בכוכב הלכת צדק, כאשר הן מחושבות לזמן ישראל.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.
לפנייה לכתב/ת 
