התייקרות הירקות: זה לא ייגמר בעגבניות
לשר החקלאות, שלום שמחון, יש חדשות רעות בשבילכם. בשנים הקרובות ירקות יהפכו למוצר יקר יותר וזאת ללא קשר למזג האוויר. הכל בגלל מדיניות תעריפי המים וגירוש העובדים הזרים, שחלקם חיוניים לענף החקלאות
היכונו להתייקרות מחירי הירקות והפירות, לא רק השנה אלא גם בשנים הבאות. מבשר החדשות הרעות היה השבוע לא אחר מאשר שר החקלאות שלום שמחון. "הם לא יהיו גבוהים כמו מחירי העגבניות עד לאחרונה
אבל יהיו יותר יקרים לאזרחי ישראל מאשר בשנים קודמות".
לא פגעי מזג האוויר יגרמו להתייקרות הצפויה כמו השרב האחרון שהאמיר את מחירי העגבניות. גם לא ניתן יהיה למנוע את הצרה הזאת בצווים ממשלתיים ליבוא תוצרת פטורה ממכס כמו שניסו לאחרונה, באיחור, להתמודד עם המחסור בעגבניות.
הבעיה נובעת מהאקלים הפוליטי הנושב סביב החקיקה הקיימת שהיא צרכנית במהותה בגלל השפעתה העקיפה והמיידית על מחירי התוצרת החקלאית. ספק רב אם הממשלה תמהר להתגמש ולהתאים את החקיקה והחלטותיה כדי למנוע את המשבר הצפוי אם בכלל היא מתכוונת להשתמש במכשיר הזה, או יכולה בגלל הביורוקרטיה השמרנית הקשוחה.
השר שמחון האשים את החקיקה האחרונה שהאמירה את תעריפי המים, ואת החקיקה יחד עם החלטות הממשלה הנוגעות להעסקת העובדים הזרים. כל ניסיון לפגוע בתעריפי המים ייתקל בהתנגדות מקצועני רשות המים ופקידי האוצר. בעיקר כשהאחרונים הפכו את מס הבצורת והתעריפים המוגדלים בעקבותיו למשאבת מסים נוספת מהציבור.
"הכל זה פרי של מדיניות", אמר שר החקלאות והתכוון גם לטיפול הממשלתי הכושל בסוגיית העובדים הזרים. בו זמנית חוסמים יבוא של עובדים חיוניים שאין להם תחליף בשוק העבודה, ומגלים אוזלת יד בדילול אוכלוסיית המהגרים הלא-חוקיים והלא מקצועיים למרות תרומתם הזניחה לצרכן ולמשק מול הנטל החברתי והכספי שלהם על קופת הציבור.
"אין שום אפשרות בעולם לצמצם את מספר העובדים הזרים בהיקפים שבהם אנחנו מצמצמים בשנים האחרונות, בלי שתהיה לזה השפעה על מחירי הירקות והפירות", אומר שמחון. "אין שום אפשרות בעולם שמחירי המים לחקלאים ימשיכו להאמיר והסלט בצלחת שלנו יהיה זול. בסופו של יום הצרכן הישראלי צריך לשאול את עצמו מה הוא מעדיף".
שותף להחלטות - אבל לא בהכרח מסכים להן
השר השיב בכנסת לשאילתה דחופה של ח"כ יצחק וקנין (ש"ס), בעצמו גם חקלאי מהצפון כמו שמחון. כל כך דחופה שהיא פיגרה אפילו אחר קצב הטיפול האיטי של האוצר בבקשת שמחון לפטור את יבוא העבניות ממכס, למרות משקל הנוצה שלו בשוק. השאילתה עלתה אחרי שהצו נחתם ונהפך למיותר. אבל שמחון ניצל אותה להשמעת נבואות זעם.
השר לא התעלם מקריאת הביניים שהזכירה לו כי הוא יושב בממשלה וביקורתו תוקפת החלטות להן היה שותף. שמחון ניסה להיחלץ מהמלכוד הפוליטי. "זה נכון שאני חלק מהממשלה ושותף להחלטות שלה, אבל לא בכל דבר אני מסכים אתן. לא במדיניות מחירי המים ומכסות העובדים הזרים.
"צריכה להיות כמות מסוימת של מים שתהיה מסובסדת לחקלאות הישראלית כדי לאפשר את המשך מחירי העשור האחרון הזולים של הירקות והפירות. עם החקלאים נחתם הסכם מים. המחירים כמעט שלא עלו בשנים האחרונות. עכשיו הם עולים ויעלו עוד יותר בשנים הבאות. הירקות והפירות אמנם לא יגיעו גם אז לרמת המחירים האירופית (היקרה משלנו) אבל יהיו גבוהים מאלה שהתרגלנו להם".
את וקנין זה לא סיפק. השבוע הוא היה שותף לניסיון סרק של ועדת הכספים לרסן את תעריפי המים. היא דנה בחוק פרטי החותר להחזיר את קביעת התעריפים לסמכות הוועדה כפי שהיה במשך שנים. האוצר הפקיע מהוועדה את הסמכות הזאת באחד מחוקי ההסדרים בטענה שהיא חשופה ללחצי הלובי החקלאי בכנסת, כשחלק מחבריו היו חלק מהוועדה.
האוצר כמובן מתנגד לחקיקה הפרטית. אבל יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה) לא איים בגללה במשבר קואליציוני אם לא יקבל חזרה את הפיקוח על תעריפי המים. הפוליטיקה בוערת יותר בעצמותיו. הוא מאיים במשבר אם לא יתקבל מיד החוק הפרטי אותו יזם עם עמיתיו החרדים להענקת "מלגת קיום" לאברכי הישיבות.
גפני הסביר שהמלגה דרושה לציבור העני ביותר בישראל, אבל התעלם ממשקל תעריפי המים החדשים שמעמיקים את העוני. בעניין המים התפלמסו בוועדה שלו עם רשות המים שרק מדברת על התייבשות המדינה, כעילה לריסון הצריכה בהתייקרות המים. בו-זמנית מתרחש מתחת לאפה הבזבוז העצום של מי קולחין מטוהרים במקום שיחזרו לצנרת.
וקנין מחזר באוזני שמחון את ממצאי בדיקתו שמסר לוועדה לפיהם 70 מיליון קוב מים מטוהרים נשפכו לים. "100 מיליון", תיקן אותו השר. "מי קולחין שעלותם נמוכה ממים שפירים, שלא לדבר על המותפלים. הם מתאימים לשימוש חקלאי בהיקפים גדולים שיכלו למנוע את קיצוץ מכסות הצריכה וגם לאזן קצת אחרת את מחירי המים לחקלאות".
מי הקולחין: שערורייה עם זקן ארוך
מי אחראי לבזבוז הזה? מי שהממשלה החליטה לרכז בידיו את משק המים. משקיעים מיליארדים במתקני התפלה שמייקרים את מחירי המים ומזניחים את התוכניות הוותיקות לטיהור ומחזור מי הקולחין במוביל ארצי נפרד. שמחון קינח בסיפור חלמאי: עיריית רמת-השרון מטהרת את המים אבל נדרשת לשפוך לירקון 3 מיליון קוב במצוות רשות המים.
"שמעתי את הסיפור מחקלאי מקומי, מהאחרונים שנותרו ברמת השרון. הוא אמר שטיהור המים הוא ברמה שכמעט אפשר לשתות אותם. אז למה שלא ימכרו לו אותם אם הוא מוכן לייצר בהם עגבניות? אני בטוח שבמצב הנוכחי של משק המים אפשר היה לשמר את הירקון בפחות מים מטוהרים ולתת 2.5 מיליון קוב לחקלאי רמת-השרון לגדל עגבניות".
לשערוריית בזבוז מי הקולחין יש זקן ארוך. הוא ראוי לדיון נפרד שנדחה משנה לשנה. בינתיים הצרכן משלם על המחדל פעמיים, במחירי המים שהתייקרו כדי לממן את מתקני ההתפלה, ובמחירי הירקות והפירות שיתייקרו בגלל המים והמחסור בעובדים זרים.
בממשלה, תפוח האדמה הלוהט הזה נזרק ממשרד החקלאות למשרד התשתיות ומרשות המים לאוצר וחוזר חלילה. רק הצרכן הקטן נופל בין הכיסאות.
פורסם לראשונה 22/10/2010 22:40
לפנייה לכתב/ת 
בשורת איוב
צילום: דודו אזולאי
מומלצים
