סין רוצה להביס את יפן באמצעות מתכות נדירות

משבר האיים שהתרחש לאחרונה בין סין ליפן גרם לאנשים רבים מסביב לעולם, שעניינם הוא כלכלה עולמית וגיאו-פוליטיקה, לחזור אל ספרי הכימיה של כיתה ח', ללמוד את טבלת היסודות ולשנן שמות דוגמת אירופיום, תוליום, לוטטיום ודיספרוסיום. מעצרו של קברניט סיני שנכנס למים טריטוריאליים יפניים ונגח עם סירתו בספינת משמר הביא לתודעת הציבור את המונח "מתכות נדירות".

השתלשלות העניינים היא כזאת: בין יפן לסין קיים ויכוח ארוך שנים בנוגע לבעלות על מספר איים המצויים מצפון לטייוואן, הוויכוח הגיע לכותרות בעקבות כניסתה של ספינת דיג סינית לאזור המים הטריטוריאליים היפניים שמסביב לאיים, ספינות המשמר היפניות ניסו לעצור את סירת הדיג, הקברניט הסיני התנגד לכך בכוח, מה שהסתיים במעצרו.

רב החובל שורר לבסוף, אך בזמן שבית המשפט היפני דן במקרה שלו, הפעילה סין שורה של אמצעי לחץ על יפן על מנת להביא לשיחרורו. תיירים יפניים נעצרו לאחר שכביכול צילמו שטח צבאי סיני סגור, פגישות ברמת שרים בוטלו ונשק כלכלי חדש הוכרז: מניעת אספקת מתכות נדירות למדינת השמש העולה.

35% מהמאגר העולמי

המתכות הללו הן מתכות קלות משקל בעלות רמה גבוהה של מוליכות חשמלית ומגנטיות. מדובר ב-17 יסודות קשים להפקה המצויים בדרך כלל ביחד, זה לצד זה בקליפת כדור הארץ. הכרייה של מתכות אלה יקרה במיוחד ותהליכי הכרייה והפרדת המתכת מהקרקע פוגעים באיכות הסביבה.

סין אינה המדינה היחידה בה ניתן לחצוב אותם, היא מחזיקה רק כ-35% מהמאגר העולמי שלהם לצד קנדה, אוסטרליה, ברזיל, דרום אפריקה וארה"ב. עם זאת, נכון להיום, סין היא כמעט הספק היחידי שלהן: עלויות הכרייה וההפרדה בסין נמוכות בגלל העלות הנמוכה של ידיים עובדות, ובנוסף לכך שיקולי איכות הסביבה פחות מטרידים את סין מאשר את מדינות המערב, במיוחד אם המכרה העיקרי שלהן, ביאן אובו, ממוקם הרחק ממרכזי האוכלוסיה, אי שם במחוז מונגוליה הפנימית.

מרבית הספקיות האחרות של מתכות נדירות הקטינו עם השנים את התפוקה שלהן, ארה"ב הגדילה לעשות וסגרה את הענף לחלוטין לפני יותר מ-10 שנים. מדינות המערב לא ראו את מה שדנג שיאאו-פינג, מנהיג סין ברבע האחרון של המאה ה-20, שראה את הנולד כבר ב-1987 כאשר הכריז כי למזרח התיכון יש נפט אך לסין יש מתכות נדירות.

מאז התחוללו כמה שינויים. למתכות אלה נוספו שימושים רבים, ממערכות הנחיה של טילים, עבור דרך צגי קריסטל נוזלי, ממירים קטליטיים של בתי זיקוק ופרוסות סיליקון, ועד סוללות של מכוניות היברידיות. במקביל סין התעצמה וקיבלה תיאבון של מעצמת על שמשליטה את רצונה בעולם באמצעים שבידה, ואחד האמצעים הללו מגיע כאמור מהמכרה שבמונגוליה הפנימית.

כל העולם מסתובב סביבה

בהקשר זה חשוב לזכור, כי העסקים בסין מוכוונים על ידי המדינה, וגם עסקאות שנחתמו ושולמו יכולות להיות נושא למשא ומתן עם המפלגה השלטת. סין לא עושה במקרה זה דבר שצריך להפתיע את העולם, מבט על התרבות הסינית ועל ההסטוריה שלה יכול לתת לנו כלים להבין את התנהלותה היום ומחר.

סין, אשר שמה בסינית הוא ג'ון גואו, מדינת המרכז, ראתה את עצמה מאז ומעולם כאימפריה שהכול מסתובב סביבה, אימפריה המספקת את צרכיה באופן מלא, שומרת בקנאות על השטחים אשר לתפיסתה שייכים לה, אף מדינה זרה לא רשאית להתערב בעניניה הפנימיים, והמדינות הגובלות בה מעלות לה מס.

למדינות אחרות היו מלכים אך לסין היה תמיד חואנג די: קיסר, ועל מנת להשליט את מרותו על המדינות הסובבות הוא עשה שימוש בכל כלי שבידיו. התרבות הסינית לא רואה את הכלכלה העולמית כשיתוף פעולה למען רווחת הכלל, אלא כמערכת הזקוקה לסין, ושסין עושה בה שימוש על מנת לבסס את מעמדה. כך היה הדבר עוד במאה ה-17 כאשר מלכת בריטניה נענתה בסירוב על בקשתה לסחור עם סין, וכך עד היום.

סין ממשיכה בימים אלה את המגמה שליוותה אותה לאורך אלפי שנים, ומדיניות זו מכתיבה את צעדיה מול יפן. העובדה שכלכלת יפן מפותחת יותר משלה לא מפריעה לממשל הסיני לראות אותה כמדינת לווין שלה, סין תפעיל את היכולות שבידה על מנת לממש את תביעותיה הטריטוריאליות ותשאף תמיד להיות אוטארקית לחלוטין - ולספק באופן מלא ככל האפשר את צרכיה.

אם תרבויות ועסקים הולכים יחד על אחת כמה וכמה הדבר נכון בנוגע לכלכלה ופוליטיקה. כדי להבין את התנהלות הכלכלית של סין חיוני להבין את מצבה הפוליטי, וכדי להבין אותו יש ללמוד את התרבות וההסטוריה שלה.

כפי שאמר מנהיג סין בשעתו, סין רואה במתכות הנדירות שבידה אמצעי לחץ פוליטי. ארה"ב הבינה בעקבות המשבר האחרון את חומרת האיום והחלה בצעדי חקיקה שנועדו להביא לחידוש ההפקה של המתכות הנדירות בשטחה. גם יפן הגבירה בתגובה את תהליכי ההפקה של מתכות אלה מרכיבים אלקטרוניים ממוחזרים.

סין מתקרבת למעמד של מעצמה מובילה בעולם, היא משדרת כי היא תממש אותו בדרכה הסינית ולא על פי הדוגמה האמריקנית שקדמה לה, ולדבר הזה תהינה השפעות רבות על התנהלותה הכלכלית. יתכן כי מה שראינו במשבר האיים היה רק אות מבשר לבאות.

טל רשף - מרצה ויועץ לתרבויות ועסקים ומאמן עובדים לרילוקיישן , מרצה לתרבויות והסטוריה בחוגי בית