מצודה, מאגרים ומונה ליזה: טיול סופ"ש בציפורי

"יושבת על ההר כציפור", אמרו חז"ל על ציפורי, המוזכרת 125 פעם בספרות התלמודית. מלבד המשנה, שנחתמה בעיר על ידי רבי יהודה הנשיא, השאירה לנו ציפורי רצפות פסיפס שאין כדוגמתן, בית כנסת מפואר, מפעל מים מתוחכם ובית מידות רומי כמו באגדות. אל תחמיצו גם את התצוגה והתצפית מהמצודה המשקיפה מלמעלה.

איך מגיעים?

נוסעים בכביש 79, מזרחית לצומת המוביל פונים צפונה לכביש המוביל לציפורי, כביש 7926. בהתפצלות ממשיכים עם המסעף הימני וממשיכים עד מחסום הכניסה ורחבת החנייה ליד מפעל המים העתיק.

 מפת הטיול בציפורי

תיאור המסלול

אחרי הכניסה דרך שער הגן הלאומי, עוצרים את הרכב במגרש החניה הקטן שמשמאל, ויוצאים להיכרות קצרה עם אחד ממפעלי המים הגדולים שנתגלו בארץ. מאגר מים תת קרקעי ענק, שאורכו כ-250 מ' ונפחו כ-5,000 מ"ק, אגר את המים שהובלו לעיר הרומית באמות ארוכות בין המאה ה-1 וה-7 לספירה. ליד החנייה יש תרשים שמתאר את מסלול אמות המים, וכמה מטרים ממנו עומד מודל מכני של המאגר המופעל על ידי הוספת מים. ניתן לרדת אל בור המים וללכת לעומק האמה החצובה בסלע.

פוסעים לרחובותיה המרוצפים של העיר הרומית, שסימני גלגלי המרכבות שנעו בה נחרצו באבניה. הולכים עם השילוט ל"בית חג הנילוס", בדרך רואים מימין שרידי כנסיה ומבנה מגורים בו פסיפס יפה של האל המנגן אורפאוס, שהיפנט את אלי המיתולוגיה היוונית בצלילי כלי המיתר שלו.

בהמשך מגיעים אל מבנה גדול ומפואר מהמאה החמישית, שבאחד מהפסיפסים הצבעוניים המקשטים אותו מתוארות חגיגות שנערכו לרגל הגעת מיפלס מי הנילוס לשיאו. בחדר אחר של המבנה תמצאו ריצפת פסיפס מרשימה אחרת ובה מתוארות האמזונות, דמויות נשיות מהמיתולוגיה היוונית שהיו ידועות בכושר הלחימה הגבוה שלהן. סימן ההיכר של האמזונות באומנות, הוא השד היחיד שלהן, השני נכרת כדי לשפר את מיומנות הלחימה בעזרת חץ וקשת.

ריצפת פסיפס ובה נראות האמזונות בציפורי (צילומים: באדיבות אתר מפה)

מכאן עולים אל התיאטרון הרומי, שנבנה במדרון והכיל כ-4,500 מושבים, מקצתם שוחזרו. מניחים שהתיאטרון נחרב ברעידת אדמה שתקפה את הגליל בשנת 363. ממשיכים דרך רובע מגורים מתקופת המשנה והתלמוד. כנראה שבמרחב הזה פעל הסנהדרין בתחילת המאה ה-3 לספירה כאשר עברה לפה יחד עם מי שעמד בראשה - רבי יהודה הנשיא. על פי מספר המקוואות שנמצאו בחלק זה, וכן על פי מקורות כתובים, גרה בשכונה היהודית של ציפורי קבוצה שהקפידה מאוד על דיני טומאה וטהרה.

נחרב ברעידת אדמה שתקפה את הגליל בשנת 363. התיאטרון הרומי

בנייה בשלבים

לאחר המשך טיפוס במעלה הגבעה מגיעים אל מצודת ציפורי, הנמצאת בראש ההר ונראית היטב ממרחקים. תחילה היתה כאן מצודה חשמונאית ועליה הוקמה מצודה צלבנית. על שרידי שתי המצודות הקדומות בנה ד'אהר אל עומר, באמצע המאה ה-18, את המצודה הנוכחית. נכנסים למצודה ועולים קומה לתערוכה ממוזגת ומושקעת על תולדות ציפורי והחפירות הארכיאולוגיות שנערכו בה.

כדאי לטפס קומה נוספת, אל גג המצודה לתצפית איזורית של 360 מעלות. מכאן רואים את אדמתה הפורייה של בקעת בית-נטופה, רכס יוטבת ורכס טורען, ואת אזור מעיינות נחל ציפורי. מיקומה של ציפורי איפשר לה לגבות מיסי מעבר מן העוברים בדרכים שתחתיה, ולספק להם מקומות ללינה. באופן זה התפתחה למרכז כלכלי חשוב באיזור וקיבלה את התואר בירת הגליל.

בווילה הרומית פסיפסים ובהם תיאורים מחיי דיוניסוס, אל היין במיתולוגיה

מאזור האקרופוליס, העיר העליונה, יורדים למטה, לכיוון צפון מזרח, אל בית הכנסת העתיק. מסופר שבציפורי היו שמונה עשר בתי כנסת אבל חופרי האתר גילו בינתיים רק אחד. במהרה אפשר להיווכח שהאחד הזה בהחלט מפצה על אובדן האחרים. המבנה הוקם במאה ה-5 בתוך איזור שהיה כבר בנוי ולכן הוא צר ומוגבל. מוקד העניין הוא רצפת פסיפס מעניינת הכוללת כתובות בארמית ובעברית.

חלקו העליון של הפסיפס מתאר חפצים מבית המקדש ובינהם ארון קודש, מנורה, שולחן לחם הפנים, סל ביקורים, וכולם חלק מסצינת הקרבת קורבנות. במרכז הרצפה נראה גלגל מזלות, מאפיין של בתי כנסת מהתקופה הביזנטית. בתוך הגלגל מצויירים וכתובים שמות המזלות והחודשים העבריים, בפינותיו נראות ארבע גברות שמסמלות כל אחת עונה אחרת ובמרכז הגלגל מופיעה שמש, המסמלת את האל הליוס, ורוכבת על כרכרה עם סוסים.

מיקומה של ציפורי איפשר לה לגבות מיסי מעבר מהעוברים בדרכים שתחתיה

כדאי לדעת

ניתן להגיע עם כסא גלגלים למספר מקומות באתר, בהם חדר הקרנת הסרט והחנות, הוילה הרומית, המצודה ותצפית על התיאטרון. קיים גם רכב המיועד לתנועת נכים ברכבי האתר והוא יכול לשמש את המבקרים בתיאום מראש. ניתן גם להגיע עם רכב פרטי עד לפתח הוילה הרומית ועד פסיפס הנילוס ובית הכנסת העתיק. למשפחות עם ילדים מומלץ לקנות חוברת הפעלה של רשות הטבע והגנים הלוקחת את הילדים להרפתקה באתרי הגן הלאומי.

• הטלפון בגן הלאומי: 04-6568272
• שעות פתיחה: א-ה, שבת 16:00-08:00. יום ו' 15:00-08:00
• סוג הטיול: רגלי
• אזור: הגליל התחתון
• אורך המסלול: כ-2 ק"מ
•  משך הטיול: 2 - 4 שעות
• דרגת קושי: קל
• כניסה: בתשלום
  

• המסלול מבוסס על טיול שכתב עומר יגאל והופיע בספר "60 שנה 60 טיולים" בהוצאת מפה