תרנגול הזהב: גארת' בייל משגע את אירופה

באוקטובר 2008, כשהארי רדנאפ נחת בווייט הארט ליין ונטל את משרת האימון מידיו של חואנדה ראמוס הספרדי, טוטנהאם היתה עם שתי נקודות בלבד משמונת המחזורים הראשונים של העונה. בקמפיין שעבר הוביל המנג'ר הוותיק את התרנגולים אל המקום הרביעי, גדול הישגיו של המועדון הלונדוני בעידן הפרמייר-ליג, וכבונוס הגיעה גם השתתפות היסטורית בליגת האלופות.

עם ההצלחות בא גם התיאבון ובשבוע שעבר נשמע 'הארי הודיני' (כינוי שהוענק לו בתקופתו כמאמן פורטסמות') כך: "טוטנהאם רחוקה שתי החתמות גדולות מלהיות קבוצה שתקרא תיגר על האליפות באנגליה. שחקן-שניים בעמדות הנכונות, ואני מדבר על שחקנים מהשורה הראשונה בעולם, יהפכו את המועדון לחבר בצמרת הליגה לשנים הבאות". בקרוב, ייתכן אף בחלון ההעברות בחודש ינואר, רדנאפ ככל הנראה ייאלץ להוסיף שחקן שלישי למשוואה.

יחזיר את טוטנהאם לימי הזוהר שלה? גארת' בייל (צילום: גטי אימג'ס)

השלושער של גארת' בייל ב-4:3 לאינטר במחזור האחרון של ליגת האלופות, היה הדבר האחרון שהמנג'ר בן ה-63 צריך עכשיו. המיני-קאמבק מפיגור של ארבעה שערים, יותר משהעניק לשחקנים בלבן תמריץ מוראלי להמשך המאבקים במפעל, הניח על הראדאר שחקן שעוד קודם לכן סומן על ידי מועדוני הענק באירופה ובראשם ריאל מדריד, מנצ'סטר יונייטד ושתי המילאנזיות.

גם טרם הצגת הענק בסן סירו, אי אפשר היה להתעלם מהוולשי הצעיר המשמש כמרענן הרשמי של הפרמייר-ליג העונה, בצוותא עם ג'ק ווילשייר מארסנל וחאבייר הרננדס מיונייטד. הזינוק המטאורי שביצע בשנה האחרונה גרר עמו השוואות לשחקנים כמו אשלי קול ובאופן טבעי לבן ארצו, ראיין גיגס האלמותי, והעלה את תג המחיר שלו בעשרות מונים - מרשים למדי עבור אחד שלפני שנה שימש כאופציה שניה בעמדת המגן השמאלי במועדון.

"צפיתי בילד בן 17 ואמרתי - הנה, מצאתי את מאלדיני החדש"

עד לשנה האחרונה ידעה הקריירה של בייל, בסך הכל בן 21, לא מעט תהפוכות. לפני שמלאו לו עשר, צד את עיניהם של מגלי הכישרונות בסאות'המפטון במהלך משחק קטרגל חמישיות ובגיל 16 ו-275 יום הפך לשחקן השני הכי צעיר שלובש את מדי הקבוצה הבוגרת, אחרי תיאו וולקוט.

מחזיק ביהלום בקבוצה, השאלה לכמה זמן. הארי רדנאפ (צילום: גטי אימג'ס)

לאחר עונת בכורה לא פחות מחלומית במדי הסיינטס, במהלכה רשם 40 הופעות, כבש חמישה שערים (כולם בבעיטות חופשיות) והוכתר כשחקן הצעיר של השנה בצ'מפיונשיפ, עבר לטוטנהאם תמורת 10 מיליון ליש"ט, למרות שקיבל לא מעט איתותים מכיוון אולד טראפורד.

"גארת' בייל שכולכם ראיתם בסן סירו מזכיר מאוד את השחקן שגיליתי לראשונה בגיל 17, כאשר עוד שיחק בסאות'המפטון", סיפר דמיאן קומולי, מי ששימש לפני מספר שנים כמנהל המקצועי של המועדון וקודם לכן עמד בראש מערך הסקאוטינג של ארסן ונגר במונאקו ואחר כך בארסנל. "בפעם הראשונה שצפיתי בבייל, אמרתי לעצמי - 'הנה, מצאתי את פאולו מאלדיני החדש'. היה לו הכל - כוח, יכולת טכנית גבוהה, ביטחון עצמי, רגל שמאל אדירה ומוסר עבודה נהדר".

"באותה תקופה ראיין גיגס שוחח עמו לא פעם בטלפון וניסה לדחוק בו לחתום בשורות יונייטד, אבל אני חושב שאנחנו היינו יותר רצינים לגביו וגם הוא הבחין בכך. המדיניות שלנו היתה לבנות את הסגל משחקנים אנגלים צעירים כמו טום האדלסטון, ארון לנון, מייקל דוסון, ג'רמיין דפו ואחרים. בייל ידע שבגילו, זה המקום הטוב ביותר עבורו להתפתח", הוסיף.

בייל. כל הדרך מסאות'המפטון לבמה המרכזית בפרמייר-ליג (גטי אימג'ס)

הוולשי הצעיר התאקלם במהרה בצפון לונדון ועל פניו נראה שקיבל את ההחלטה הנכונה. שלושה שערים בארבע הופעותיו הראשונות במדים הלבנים היוו המשך ישיר לנסיקה שלו באותה תקופה, אבל אז הגיע פבריס מואמבה מבירמינגהאם, פירק לבייל את הקרסול לרסיסים והשבית אותו עד לתום עונת 2007/08.

גם הקאמבק למגרשים לא האיר פנים לטאלנט הצעיר, שהפך לנאחס הרשמי של ה'יידס' לאחר שרשם שיא שלילי של 24 הופעות ללא ניצחון בשורות הספרס. אם כל זה לא הספיק, בקיץ הצליח איכשהו לקרוע את הרצועה בברכו השמאלית בעת שהחליף מסירות עם אחייניתו בחצר האחורית שבביתו ולהחמיץ את כל תקופת ההכנה, כמו גם מחזורי הפתיחה של הקמפיין שעבר. במקביל, בנואה אסו אקוטו הבריק ותפס בעלות על עמדת המגן השמאלי של הקבוצה, בעוד שבייל נראה בדרך הבטוחה להפוך לעוד תקווה בריטית מבוזבזת.

מזל שיש אותך, הארי

התפנית הגיעה בינואר האחרון. אסו אקוטו נפצע במהלך ההכנות של נבחרת קמרון לאליפות אפריקה לאומות ובייל קיבל צ'אנס נוסף להרשים את מאמנו. מה נשתנה? רדנאפ, שכבר לא היה טרוד במשימות הצלה ובקרבות תחתית, לקח את הילד כפרויקט אישי. "מלכתחילה ידעתי שיש פה שחקן כדורגל מצוין, אבל הראש לא תמיד היה במשחק. לעיתים בייל היה טרוד בתסרוקת שלו יותר מאשר בכושרו על המגרש", אמר.

לא הצליח לשכנע את בן ארצו לחתום במנצ'סטר יונייטד. גיגס (גט אימג'ס)

"לכן, המטרה העיקרית שהצבתי לעצמי היא להפוך אותו לקשוח יותר. כשהגעתי לכאן, בכל פעם שבייל היה סופג מכה באימונים, הוא היה צולע החוצה וחוזר כעבור חמש דקות. עכשיו זה כבר לא קורה. אני זוכר שאמרתי לרופא הקבוצה: 'מעתה ואילך, אל תיגש אליו כאשר הוא נפצע, תן לו להתאושש לבד'. בסופו של דבר, בייל עצמו הבין כי הוא זקוק לאופי חזק יותר על מנת להצליח בליגה הזאת".

ההימור של רדנאפ התברר בסופו של דבר כהצלחה מסחררת. בייל לא נתן לחולצת ההרכב לחמוק מבין ידיו והפך לאחד משחקני האגף הדומיננטים באנגליה. לשיאו הגיע באפריל, אז זכה בתואר שחקן החודש בפרמייר-ליג בעקבות רצף של משחקים מרשימים ומעל לכל שערים בניצחונות על ארסנל השנואה והאלופה לעתיד, צ'לסי.

בייל כובש מול אינטר. המגן השמאלי הטוב בעולם? (צילום: גטי אימג'ס)

בסופו של דבר, היו אלה ההופעות בצ'מפיונס ליג שעשו לבייל שם גדול גם מחוץ לאנגליה. שלושה בישולים ופנדל שסחט ב-0:4 על יאנג בויז בשלב הפלייאוף (2:3 לשווייצרים במשחק הראשון) העניקו לטוטנהאם את הכרטיס למפעל הבכיר בכדורגל העולמי. שער נוסף בניצחון 1:4 על טוונטה אנסחדה ומופע הענק בסן סירו שלושה שבועות לאחר מכן, הכניסו את התקשורת בממלכה לסחרור ושיחררו מרדנאפ את ההצהרה הבאה: "בקבוצה שלי משחק המגן השמאלי הטוב בעולם".

שמאל קיצוני

אבל למרות הדברים הללו, המנג'ר בעצמו עדיין לא החליט מהו התפקיד האידיאלי לבייל - מגן או בכלל שחקן כנף בקישור. בפועל, כל שבעת שעריו של הוולשי העונה במסגרות השונות נכבשו כאשר הוצב כקשר באגף שמאל - העמדה הטבעית שלו ובה הוא משחק גם בנבחרתו. השלושער נגד הנראזורי רק הגביר את הדיון בנושא שמעסיק לאחרונה את טובי המוחות בכדורגל האנגלי.

הביקורות לא איחרו להגיע ורדנאפ נשאל לא אחת מדוע אינו משתמש בשחקן בעמדה שבה יפיק מעצמו את המיטב, על אחת כמה וכמה שאסו אקוטו, מגן יציב ולגיטימי בליגה, עומד לרשותו. האחרון השיב חד משמעית: "גם אשלי קול התחיל כשחקן כנף בארסנל. המקרה של בייל הוא זהה ואם הוא יהיה השחקן הטוב בעולם בתפקיד כלשהו, זה יהיה רק כמגן שמאלי".

מגן שמאלי או קשר באגף? גארת' בייל בפעולה (צילום: גטי אימג'ס)

כאן יש שישאלו - מדוע לקבע את בייל לתפקיד אחד ולא לנצל את כל מעלותיו? הרי שהוורסטיליות שלו והיכולת לשחק לאורך כל האגף השמאלי היא שהופכת אותו לכה קטלני וייחודי.

מחד, כנער שיחק ראגבי, הוקי קרח והיה אלוף קארדיף בריצה ל-1,500 מטרים, וכתוצאה מכך פיתח לעצמו את כל המרכיבים הנכונים (מהירות, זריזות, פיזיות וסיבולת) כדי להפוך לאחר המגינים הטובים בעולם.

מאידך, ניחן בייל בבעיטת פצצה, הגבהות נהדרות ויכולת טכנית גבוהה ביותר - מאפיינים הנדרשים משחקני כנף מהשורה הראשונה. בכל אופן, הדומיננטיות של הכוכב העולה בצד שמאל באה לידי ביטוי בסטטיסטיקה. באופן די מפתיע, בעונה שעברה ביצע בייל יותר דריבלים מוצלחים למשחק מכל שחקן אגף שמאל אחר בפרמייר-ליג, מגן או קשר, כשמאחוריו בסדר יורד נמצאים שמות כמו ג'ו קול, פלוראן מאלודה, אנדריי ארשבין, נאני, אשלי קול ופטריס אברה.

אז מגן או קשר? מה זה משנה. "כרגע אני פשוט נהנה מכל רגע ומשתדל להוציא מעצמי את המיטב", אמר בייל בהתייחס לבאז הגדול סביבו. דבר אחד בטוח, בקצב הזה טוטנהאם תהיה בקרוב קטנה למידותיו של היהלום הוולשי.