ציון קינן: "2011 תאופיין בצמיחה נמוכה"
בת"א מתקיים כנס מעלה לאחריות תאגידית. בין הנואמים: עופרה שטראוס, רוני חזקיהו, ציון קינן, וגליה מאור, מנכ"ל לאומי. קינן: "למרות האופטימיות שנוצרה צריך לנקוט בזהירות". צבי זיו, לשעבר מנכ"ל הפועלים, קיבל את פרס מעלה לשנת 2010
בתל-אביב מתקיים היום (א') כנס מעלה לאחריות תאגידית לשנת 2010, שיעסוק בין היתר בנושאי תעסוקה מגוונת ואחריות תאגידית, תקשורת עם לקוחות, עסקים במדיה חברתית ועוד. בכנס נאמו עד כה עופרה שטראוס, יו"ר קבוצת שטראוס; רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים וציון קינן, מנכ"ל בנק הפועלים.
את הכנס פתחה עופרה שטראוס, יו"ר קבוצת שטראוס ויו"ר ארגון מעלה הנכנסת, שאמרה כי "לעשות עסקים ולעשות טוב אינם מושגים מנוגדים והאחריות שלנו היא להוכיח את זה כל יום מחדש. עם השנים חל שינוי ענק בתחום האחריות התאגידית. זה התחיל לפני הרבה שנים, והיום רואים בחברות אנשים שתפקידם לדאוג לאחריות תאגידית. זהו מעבר מפסיביות לאקטיביות. לא מדובר בנדבנות אלא באחריות של ממש".
את אות מעלה לאחריות תאגידית, למנהלים המפגינים אחריות כלפי הסובב אותם (הלקוחות, העובדים ואיכות הסביבה - קריטריונים שארגון מעלה קובע) - קיבל השנה צבי זיו, מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר. לדבריו, "חברה עסקית אינה יכולה לפעול במנותק מהסביבה שלה".
לדברי חזקיהו המפקח על הבנקים, "קידום הממשל התאגידי הוא תהליך חינוכי בעיקרו, אך הוא משלב בתוכו גם פעולות רגולטוריות נחושות – כי אי אפשר להשיג את כל המטרות רק על ידי דיבורים".
לדבריו, "המשבר הפיננסי האחרון חשף חולשות רבות, של המערכת הפיננסית בעיקר. זה מתחיל מהחולשה של הראייה הכללית שלא היתה בארגונים רבים במערכת הפיננסית, זה עובר לחולשה בהתוויית הדרך ולחולשה בהבנת הסיכונים של התאגיד והמערכת כולה ולחולשות ברגולציה ובפיקוח. התוצאה של המשבר הזה היא חשיבה מחודשת שנעשתה, שמוצאת את ביטויה ברפורמות רבות ובניירות עמדה רבים בעולם. הרפורמות הללו באות לענות על הסיכונים המערכתיים ובאות לחזק את הרגולציה ובתוכה את נושא הממשל התאגידי".
מנכ"ל בנק הפועלים, ציון קינן, אמר כי "להערכתי שנת 2011 תאופיין בצמיחה נמוכה יותר מזו של 2010. עם זאת חשוב להדגיש: העולם של ימינו הוא עדיין עולם של צמיחה ולא של נסיגה כלכלית. מרבית המשקים בעולם חזרו למצב של גידול בתוצר וגידול בתוצר לנפש, אולם הצמיחה היא בקצב איטי יחסית, כזו שלא מובילה לחזרה לתעסוקה מלאה".
"גם אם נוצרה לאחרונה אופטימיות, במיוחד בשווקים הפיננסיים, לגבי הסיכויים להתאוששות כלכלית בארץ ובעולם, אנו חייבים עדיין לנקוט את מידת הזהירות הנדרשת בהסתכלות קדימה", אמר קינן.
הוא הוסיף: "העולם הכלכלי עדיין רחוק ממצב של שיווי משקל. שיעורי האבטלה במערב גבוהים במיוחד. פרופסור פול קרוגמן, זוכה פרס נובל ופרשן כלכלי בכיר ב'ניו יורק טיימס', סבור שייתכן ששיעור האבטלה בארה"ב, שעומד כיום על כ-9.7%, יחזור שוב לכ-10%. גם מדינות גוש היורו נמצאות בשיעורי אבטלה גבוהים, בדומה לארה"ב.
"אבטלה בשיעורים גבוהים אלה אינה רק בעיה כלכלית – היא גם בעיה חברתית, אנושית ופוליטית. למרות מאמציהן של הממשלות לעודד את הכלכלה, יעברו ככל הנראה עוד שנים רבות עד שהעולם המערבי יחזור למצב של תעסוקה מלאה.
"למזלנו, המצב בישראל שונה. בעקבות החזרה המהירה יחסית של המשק הישראלי לצמיחה של כ-4% השנה, חל שיפור ניכר בשוק העבודה ושיעור האבטלה נמצא במגמת ירידה ומתקרב ל-6%. אמנם הצמיחה הצפויה בשנה הבאה תהיה כ-3.5% בלבד, אך זו עדיין צמיחה מרשימה יחסית למשק מפותח. יחד עם זאת, כל עוד שיעורי האבטלה לא יירדו ויתקרבו למצב של תעסוקה מלאה, וכל עוד שיעורי הריבית לא יחזרו לרמות סבירות, קשה יהיה להגדיר את התנאים בשווקים כבני-קיימא. יצירת מצב כזה תיקח זמן רב".