סין והעיר הגדולה – על השינויים בחברה הכפרית
הכפרים בסין תמיד היו המקור בו נולדו השינויים הגדולים. מי שרוצה לחזות את העתיד של בייג'ינג, כדאי שיכיר את הנעשה בשדות האורז האינסופיים. מה התפקיד של האינטרנט בכל זה ואיך זה משפיע על חברות ישראליות?
מי שמבקר בכפרים סיניים שבעומק המדינה נתקל לא פעם במצב תמוה. במשך רוב השנה הוא יכול למצוא עצמו בכפר ריק מגברים ונשים צעירות. בחנות המקומית ובכיכר שבמרכזו נראים רק מבוגרים שמעל לגיל 60 ולצידם מעט נשים בגיל העמידה המטופלות בילדים, מה שהסינים מכנים בציניות "גדוד 3861" (על משקל התאריכים של יום האישה ב-3 במרס ויום הילד הבינלאומי ב-1 ביוני).
כך מתנהל לו הכפר בשיממון עד שלפתע, עם בוא החגים, כאשר חוזרים בני משפחה רבים מהעיר אל הכפר, מתמלאים הרחובות באנשים צעירים והכפר מתמלא חיים.
הרילוקיישן משנה את פני החברה הכפרית, כפריים רבים יוצאים אל העיר לחפש בה את מזלם, במשפחות לא מעטות יוצאים שני ההורים לעבוד הרחק ומשאירים את גידול ילדיהם לבני משפחתם, בדרך כלל אצל הסבתא. צעירים רבים עוקרים אל העיר הגדולה על מנת להתעשר, יש מי שמצליח ויש מי שלא.
יש גם מי שלא מקבל אישור שהיה בעיר ועובד בה באופן זמני. כל אלה מגיעים לכפר לחגיגות ראש השנה. דרך ארוכה עבר הכפר מאז הימים המתוארים ב"האדמה הטובה" של פרל בק. החברה הכפרית בסין עוברת שינויים מפליגים. לצד ערכים הממשיכים להתקיים, ערכים אחרים מפנים את מקומם לערכים חדשים. הדבר משמעותי מאוד אם זוכרים שהחברה הכפרית בסין תמיד היתה המקור שממנו החלו השינויים הגדולים.
וו יואן מחוז ג'יאנגש'י
פעם אחר פעם לאורך ההיסטוריה הסינית החלו במחוזות השונים המרידות שהפילו שושלות מכס הקיסרות, ותנועות מרי מהפכניות. גם עלייתו של הקומוניזם של מאו לשלטון בסין נישאה על כתפיהם של האיכרים ולא של הפועלים, וזאת בניגוד לתורה הקומוניסטית המרקסיסטית. מי שרוצה לחזות את העתיד של סין חיוני שיכיר את הנעשה בכפר הסיני.
כדי להכיר תחום זה יותר לעומק יצרתי קשר עם ענב שמשי. ענב שב לישראל לאחר שנים של חקר החברה הכפרית הסינית במזרח סין במסגרת אוניברסיטת ננג'ינג, וחקר את הדרך בה מתמודדים האיכרים הסינים עם פינויים כפויים מאדמותיהם על ידי הממשלה, לצורכי בניית תשתיות ופיתוח. כיום עוסק ענב בעידוד יזמות וקשרי סין-ישראל.
העיר והכפר - הפער הכלכלי גדל
ענב מצביע על כך שמאז תחילתה של מדיניות "הדלת הפתוחה" לפני כ-30 שנה, נוצרו הזדמנויות חדשות בערי סין ויצרו אי שוויון כלכלי הולך ומתגבר. אם בשנת 1978 הפער בהכנסה הממוצעת של תושבי העיר והכפר היה פי 2.57, בשנת 2008 הגיע הפער לפי 3.33. בנוסף לכך, התרחב גם הפער בין שירותי החינוך, הבריאות והרווחה של העיר ושל כפר.
הירידה בדאגת הממשל לאזרח וגדילת התחרות בשוק מחלישה את יכולתם של איכרים לספק את צרכיהם, ומנגד עולה הפיתוי הכלכלי שמציבים המרכזים העירוניים. כפריים רבים מהגרים מהכפר אל העיר בניסיון להתעשר ולהגשים חלום. זה משתלם, מחקרים מצביעים על כך שמצבן הכלכלי של משפחות כפריות סיניות בהן לפחות אדם אחד משתכר מעבודה בעיר טוב בהרבה מזה של שכניהם עובדי האדמה. פערים כלכליים נוצרים אם כן גם בתוך החברה הכפרית עצמה.
התרבות משפיעה על הכלכלה והכלכלה בבוא תורה משפיעה על התרבות – תרבויות ועסקים צועדים יחד. המטריאליזם המרקסיסטי פינה את מקומו בסין למטריאליזם קפיטליסטי, וכיום בעיני סינים רבים הכסף משחק תפקיד מרכזי. סין הפכה לחברת צריכה, נוצר בה רעב לסמלי סטטוס ומותגי יוקרה. שינוי חל גם על אזורי הכפר, חלום ההתעשרות מופץ על ידי כלי התקשורת ועל ידי מסרים מן העיר, בכפר הכסף הוא שיחת היום והוא גם בסיס להשוואה ומדד להצלחה.
מערב מחוז גואנגש'י
מאז תחילת שנות ה-90 הולך וצומח לו בכפר הסיני דור של "הילדים שנותרו מאחור", אותם ילדים שעוברים את מרבית ילדותם עם הסבתא שלא יודעת מה הוא אייפון ומה זה אינטרנט, עם פער דורות עצום ועם היעדר אוטוריטה הורית של ממש.
על פי מחקרים מהשנים האחרונות, המצב בו ילדים גדלים ללא נוכחות הוריהם מעודד בעיות חברתיות. בקרב ילדים אלו נפוצות בעיות רבות כגון נשירה מבתי הספר, אלימות, הידרדרות לזנות ושימוש בסמים. כיום, נושא "הילדים שנשארו מאחור" מעורר בסין דיון נוקב ובעיה זו נותרה ברובה ללא מענה.
האדמה עבור כפריי סין היוותה לאורך הדורות יותר מאשר רק אמצעי ייצור. היא שימשה בעבר כאובייקט לפולחן, היא הייתה מקור לגאווה וסמל סטטוס, ולפעמים גם היוותה חלקת קבר מכובדת לאיכר בתום ימיו. עבודת האדמה והקמת המשפחה יצרו את המשכיות המשפחה.
בתחילת שנות ה-30, הצביע הסוציולוג הסיני פֵיי שְׁ'יָאוֹטוֹנג על כך שהכפריים במזרח סין רואים בבן שמכר את שדה אביו, כמועל בכבודם של הוריו וזכרם של אבותיו. נראה כי החברה הסינית השתנתה מאז שנות ה-30.
השינוי החל כבר בתקופה הקומוניסטית. בתקופת מאו הוגבלו זכויותיהם של תושבי הכפר, נפגע חופש תנועתם והגירתם לערי סין וזכויות הקניין על אדמתם, הגבלה הממשיכה להתקיים במידה רבה עד היום. לפיכך הלכה וגדלה האוכלוסייה הכפרית, הקרקע התחלקה בין יותר ויותר אנשים ונהיה קשה להוציא ממנה את הפרנסה.
תדמיתם של כפריי סין ובעיקר של עובדי האדמה נמצאת בשפל. אם בתפיסה הקונפוציאנית נתפסים האיכרים עובדי אדמתם כנופלים רק מן המלומדים, כיום בראש הפירמידה נמצאים אנשי העסקים בסין, אף הסוחרים והפועלים הפשוטים נתפסים כבעלי מעמד חברתי גבוה יותר מהאיכרים.
ש'וטאנג, מחוז ג'ג'יאנג
על רקע כל אלה קל להבין את ההגירה מהכפר אל העיר, את המוני הכפריים הצעירים המבקשים להתנתק מהחקלאות ומזהותם הכפרית ולהשתלב בחברה העירונית, ואת ההורים הדוחפים את ילדיהם להצליח במערכת החינוך הפורמאלית, להשכיל, לפנות ללימודים גבוהים ולשפר את סיכוייהם להשתלב בעבודה בעיר.
בכפרים הסמוכים לאזורים האורבניים בסין, קיימת תופעה של כפריים המחכירים את אדמותיהם לאיכרים מקצועיים. מאחר ורוב תושבי הכפר זונחים את החקלאות ומעדיפים לעבוד בעיר הקרובה, נוצר מצב שבו רוב אדמות הכפר מעובדות על-ידי אנשים מן החוץ. הדבר גם מקבל עידוד מהממשלה הסינית המעניקה סובסידיות נדיבות להקמת פרוייקטים חקלאיים גדולים.
רבים נוטשים את הכפר אך עדיין מצויה בו מרבית אוכלוסיית סין. עם המסה הזאת תצבור התמרמרות יהיה לכך איום על היציבות במדינה, והממשל הסיני מודע לכך. במקום השני ברשימת העדיפויות שהציבה הממשלה נמצא פיתוח החקלאות. המפלגה הקומוניסטית רוצה לראות מרחב כפרי משגשג שבו איכרים נהנים מרמת חיים דומה לזו של עמיתיהם בארה"ב וישראל.
חברות ישראליות החפצות להרחיב את הייצור החקלאי שלהן יכולות למצוא בסין קרקעות נרחבות, שוק צריכה עצום, כוח אדם זול ומיומן ותמיכה ממשלתית משמעותית. הגידול המרשים במספר הפרויקטים החקלאיים בהיקף גדול בכל רחבי סין והצורך הדחוף של ענף החקלאות הסיני להתייעל ממחיש את הפוטנציאל של חברות ישראליות להטמיע בסין טכנולוגיה ישראלית מתקדמת בתחום החקלאות.
ענב מאמין שכל עוד ימשך הפיתוח הכלכלי בסין, תפחת אוכלוסיית הכפרים בהדרגה והכנסתם של הכפריים תעלה בעקבות האינטגרציה בשוק העבודה העירוני. החקלאות הכפרית בסין תעבור בהדרגה מייצור בתחום המשק הביתי לניהול חוות מקצועיות, מודרניות ורווחיות יותר, דבר שיסייע בגידול ההכנסה של החקלאים הסינים.
החיבור לאינטרנט נגיש כיום לכל בית בכפר החפץ להתחבר לרשת ובעוד מספר שנים ייסגר הפער בנגישות לידע בין העיר לכפר. הרבה עבודה נעשית כיום בתחומי החינוך, הבריאות והרווחה בניסיון לתת מענה טוב יותר לצרכיהם המשתנים של תושבי הכפרים בסין. מאמצים אלה יצמצמו את הפערים בהשכלה ובטיפול הרפואי ובזכויות הסוציאליות להם זכאים הכפריים הסינים.
סגירת הפער ושמירת היציבות החברתית בכפר יישארו אתגרים מרכזיים העומדים בפני הכלכלה הגדולה בעולם. היזם שישכיל להביא לשם טכנולוגיות ומתודות שיסייעו בכך יוכל להפיק מכך רווחים נאים.
טל רשף - מרצה ויועץ לתרבויות ועסקים ומאמן עובדים לרילוקיישן , מרצה לתרבויות והסטוריה בחוגי בית
לפנייה לכתב/ת 
