רוקדים עם כוכבים, רצוי סטרייטים
העונה החדשה של "רוקדים עם כוכבים" מתהדרת בתקדים עולמי: בת לוקחת בת. האמנם פתיחות? אריאנה מלמד לא קונה את זה, ומחכה ליום שבו ירקדו שם זוג גברים
אצטלת המכובדות. דליה מזור עם אבי קושניר (צילומים: ערוץ 2)
ולפיכך לא באמת אכפת לי מי יופיע הפעם לצידה של אנה ארונוב, כי היה ברור שילהקו למשימה תואם-מייקל-לואיס ואכן מצאו אחד כזה בדמות רון שחר. ועוד היה ברור כי מרגע שאיציק כהן שבר את דימויי הגוף המקובלים למחוללים על הרחבה, יגיע גם תורה של אישה שופעת להופיע, וזו אכן נמצאה בדמותה של הילה אלפרט. אצטלת המכובדות, כמובן, תפורה על דליה מזור לבדה, והיא הצליחה לשאת אותה יפה ובחן בלתי מעושה, ואיכשהו נראתה כנסיכה אמיתית שנקלעה למסיבה של פלבאים.
גם בעונה הזאת ניווכח שוב שלספורטאים לא קל להשתחרר מיציבה וממחוות גופניות שסיגלו לעצמם במשך שנים רבות, וכבר מצאוו ראיות ראשונות לכך בביצוע של מרחב מוהר, מתאגרף שרגליו הקלות שייכות לעולם אחר שחוקיו שונים בתכלית מאלה של רחבת הריקודים.
רגליו שייכות לעולם אחר. מרחב מוהר
אבל כל זה, וערב חצי-הבכורה שהמשכה רווי הפרסומות צפוי מחר, ואפילו נוכחותה המרגיעה של חנה לאסלו בצוות השופטים ואפילו בואה של פמלה אנדרסון, מלכת טראש בפני עצמה, למשדר בשבוע הבא - מתגמדים לעומת מה שתראו מחר. בפעם הראשונה בהיסטוריה של התוכנית הכי משודרת בעולם, מקרואטיה ועד הונג קונג, מוייטנאם ועד שבדיה - בת לוקחת בת.
רוצים לרקוד? תרקדו בבית
גילי שם טוב ודורית מילמן היו הנשים היחידות שחשפו טבורים בתלבושת השחורה-שקופה שתפרו להן. גילי שם טוב, שדרנית ספורט לסבית, תקרא תיגר על החוקים, שכן ריקודי זוגות סלוניים הם בעיקר מופעי פולחן של ארוטיקה מרומזת, ואם מתבוננים מעט בהיסטוריה שלהם מבינים מיד שהם התפתחו באקלים תרבותי מדכא שדגל בהפרדה פיזית בין נשים וגברים: כך הוואלס, הראשון מבין ריקודי הזוגות שאפשר לבחור ולבחורה לחולל לבדם על הרחבה מבלי להיות חלק משורה או קבוצה, כך הטנגו החושני שצמח בארגנטינה תחת עיניה הזועפות של הכנסיה, וכך כמעט כל התרומה הלטינו-אמריקנית לתרבות המחול הזו. אלא שמה שנחשב פעם נועז ופורץ דרך, התקבע בחוקיות נוקשה משלו, ולפיכך לא ראיתם עד היום, בתחרויות ריקודים או בתוכניות כמו "רוקדים עם", זוגות חד-מיניים. ועכשיו תראו. השאלה המעניינת היא, מה תראו.
היחידות שחשפו טבורים. שם טוב ומילמן (צילום: רמי זרנגר)
על פי גרסתה של שם טוב בראיון מקדים, זהו מפגן של סובלנות מצד מפיקי התוכנית. האמנם? קל מאוד להיות סובלני כלפי שתי נשים שרוקדות זו עם זו ואפילו מפגינות מעט מן הארוטיקה המרומזת המוכתבת מכללי המחול, או במלים אחרות – שתי בלונדיניות מתחבקות הן המראה הקרוב ביותר לפנטזיה המינית הגברית הנפוצה ביותר, וודאי שלא יזיקו לרייטינג. להיפך.
פתיחות אמיתית וסובלנות אמיתית תגיע אל "רוקדים עם כוכבים" כאשר יהיה שם זוג גברים רוקדים. אני מניחה שניתן למצוא ידוענים שיחליקו לתפקיד הכוכב ורקדנים מקצועיים שירצו לעבוד איתו. השאלה המעניינת יותר היא, אם ניתן היה למצוא די צופים שיתבוננו בהם באותה מידה של הנאה ובלי שמץ של הומופוביה, כפי שהם יתבוננו מחר בגילי שם טוב ובדורית מילמן. כל עוד לא נראה דבר כזה על המסך, נדמה שהתשובה ברורה. "פתיחות" בזבלונים, מכל הסוגים, מוגבלת לעת עתה לנכונות של ידוענים להתוודות על נטיותהם המיניות. אם הם רוצים לרקוד, שירקדו בבית. רצוי בתוך ארון.
פצצת נתרן. אקי אבני
כצפוי, לא היו פניני מחול בערב הראשון, אבל פניני לשון דווקא כן: למה התכוון אקי אבני כשאמר "אני מרגיש כמו פצצת נתרן"? ומי לימד את מרחב מוהר לוגיקה והוציא מפיו את ההשוואה בין איגרוף לריקוד, הנה כך: "פה אני שובר למישהו את האף ופה אני מרים בחורה לאוויר ביד אחת, זו אותה גברת בשינוי אדרת"? ומה טיבה של ההכרעה השיפוטית שביצע קלוד דדיה במילים "תהיה אתה, תהיה אקי, תן לי ואלס שהוא ואלס"?
