העליבו אתכם? תוכלו לתבוע פיצויים בביהמ"ש
קראו לך "ברברית"? כינו אותך "הומלס זרוק ברחובות"? הטיחו בך שאשתך "מגעילה וזקנה"? אם צעקו עליכם או השפילו אתכם, תוכלו לתבוע את המעליב בבית המשפט, ולקבל על כך עשרות אלפי שקלים. אפילו לא תצטרכו להוכיח שנגרם לכם נזק
לבתי המשפט לתביעות קטנות מגיעות לא מעט תביעות העוסקות בעלבונות, במסגרתן נתבע פיצוי בשל העלבון הצורב ותחושת ההשפלה. חשוב לציין, כי לפעמים העלבון נכנס להגדרת "לשון הרע", כמשמעה בחוק איסור לשון הרע.
על פי החוק, לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול, בין היתר, להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג. במקרה כזה, לבית המשפט יש סמכות לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק, בסכום מקסימלי של 50 אלף שקל. אולם, מכיון שסכום זה גבוה מתקרת בית המשפט לתביעות קטנות, תביעות כאלו נדונות בדרך כלל בבית משפט השלום.
הפיצויים הנפסקים בשל הוצאת לשון הרע יכולים לנוע מסכומים נמוכים מאוד ועד מאות אלפי שקלים ויותר. בכתבה זו נעסוק בתביעות שנדונו בבתי המשפט לתביעות קטנות בלבד, אשר יש להן זיקה צרכנית.
"תחזרי לשכונה הברברית", ותפוצי ב-800 שקל
בית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון דן לאחרונה בתביעה לפיצוי בשל חומר לבניית ציפורניים שנמכר בחסר, וכן פיצוי בשל לשון הרע אשר בוצע על פי הטענה מצד "ביטוי קולג' בע"מ" כלפי התובעת.
לטענת התובעת, ב-11 באוגוסט 2009, היא קנתה מ"ביוטי קולג' בע"מ" חומרי קוסמטיקה שונים, ביניהם אריזה של קילו חומר אקרילי לבניית ציפורניים. כשהגיעה לביתה שקלה את החומר וגילתה שהכמות חסרה: באריזה היו 635 גרם בלבד של חומר.
משחזרה לחנות כמה ימים מאוחר יותר כדי לקבל החזר כספי, החל דין ודברים בינה לבין מנהלת "ביוטי קולג'", כאשר המנהלת צעקה לעברה: "תחזרי לשכונה הברברית שבאת ממנה". בשל כך, תבעה התובעת פיצוי בשל לשון הרע ובשל החומר שנמכר לה בחסר.
השופט אורן שוורץ דחה את התביעה לגבי החומר החסר, שכן נקבע כי מדובר בליקוי של היצרן. אולם, השופט קיבל את התביעה ביחס לטענה של לשון הרע. "אין ספק שאמירה מסוג: 'תחזרי לשכונה הברברית שבאת ממנה', מהווה לשון הרע", קבע השופט. בהמשך לכך נפסק, כי בחנות נכחו אנשים נוספים מלבד התובעת והמנהלת, ועל כן הדברים מהווים "פרסום" כהגדרתו בחוק איסור לשון הרע. לפיכך, השופט חייב את "ביוטי קולג' בע"מ" לפצות את התובעת ב-800 שקל, וכן לשלם לה הוצאות משפט של 250 שקל. (ת"ק 8098-11-09 אמויאל נ' בע"מ).
האשה ה"מגעילה והזקנה" תקבל רק 100 שקל כפיצוי
במקרה אחר, הפיצוי שנפסק היה נמוך הרבה יותר, מכיוון שדובר בסכסוך מתמשך, שבו שני הצדדים לקחו חלק.התובעת, בעלת חנות, הגישה נגד הנתבע, בעל חנות לממכר דגים בשוק, אשר נמצא בסמיכות לחנות של התובעת, תביעה לפיצוי כספי בשל עוגמת נפש. לטענת התובעת, הנתבע כינה אותה ואת בני משפחתה בשמות גנאי. בין היתר, לטענתה, הוא קרא לעבר בעלה "הומלס", "זרוק ברחובות", "אשתך מגעילה וזקנה", "הבת שלך הולכת עם בני מיעוטים". כשפנתה אליו שיחדל ממעשיו, הוא ירק בפניה.
הנתבע, מצידו, ביקש לדחות את התביעה שהוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות בעפולה, וטען כי התביעה הוגשה נגדו רק כתגובה לאחר שהגיש נגד התובעת ובני משפחתה תביעה על נזקים שגרמו למכוניתו ואיומים כלפיו.
סגן הנשיא השופט יוסף בן-חמו ציין, כי התרשמותו היא שמדובר בסכסוך ארוך ומתמשך ששני הצדדים לוקחים בו חלק, ושני הצדדים תרמו לו באופן כזה או אחר. הקללות וההעלבות לא היו חד צדדיות. עם זאת, השופט קבע, כי הוא השתכנע שהנתבע אכן כינה את התובעת ובני משפחתה בשמות גנאי שיש בהם משום פגיעה והוצאת לשון הרע, ועל כן יש מקום לפסיקת פיצוי, אך מינימלי ביותר, כדי שלא לעודד את מהצדדים להמשיך וללבות את הסכסוך ולהגיש תביעות חוזרות ונשנות לבית המשפט. בהתאם לכך, הנתבע חויב לשלם לתובעת פיצוי של 100 שקל. (ת"ק 9023-02-09 קלימי נ' אברהם).
המטופל הושפל בביה"ח - ויקבל פיצוי של 3,000 שקל
ומה קורה כאשר העלבון מגיע מצד צוות רפואי? האם הפגיעה חמורה יותר והפיצוי יהיה גבוה יותר? כנראה שכן.אדם שאושפז בבית החולים וולפסון בחולון הגיש תביעה על סך 25 אלף שקל נגד המרכז הרפואי ונגד עובדת במקום, ששימשה ככוח עזר במחלקה פנימית ב' של בית החולים.
לטענת התובע, אשר אושפז בבית החולים ב-29 בדצמבר 2009 לאחר ניתוח צנתור ואוטם שריר הלב, העובדת הרימה עליו קול, צעקה עליו, והטיחה בו דברים כגון: "מה אתה, אורח או חולה?", "תראה מה עשית, איזה בלאגן עשית במיטה, תיזהר". עוד טען התובע, כי היא ערכה לו בדיקת דם, כאשר היא אוחזת בידו בצורה ברוטלית. כמו כן, בהמשך התפתח דין ודברים בין התובע לעובדת, ועל פי הטענה, היא איימה עליו בדבריה: "תיזהר, תיזהר, תיזהר", ואילו התובע לטענתו ציין בפניה כי כך לא מתנהגים לחולה.
בכתב ההגנה נטען מנגד, כי הטיפול שניתן לנתבע היה ראוי, וכי התובע הפגין יחס מזלזל כלפי העובדת והשתמש בשפה בוטה ולא ראויה.
השופט יאיר דלוגין מבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב העדיף את גרסת התובע, וקבע כי התנהלותה המילולית של העובדת הייתה לא ראויה. עם זאת, נקבע כי הסכום שנתבע על ידי התובע לא עומד בפרופורציה לסכום שראוי לפסוק לו בנסיבות העניין.
"מדובר היה בעיקר בהתנהלות מילולית שאינה עולה בקנה אחד עם התנהלות מצופה של עובד ציבור שעובד בבית חולים ואשר אחראי בין היתר לטפל ולשרת חולה שאושפז בבית חולים... יחד עם זאת, גם לחילופי דברים מילוליים כאמור ... יש גבול מבחינת סכום הפיצוי הראוי בנסיבות העניין על עוגמת הנפש שנגרמה לתובע ועל ההשפלה שהוא חש בעת שכך התייחסה אליו הנתבעת 2", כתב השופט בפסק הדין. בהתאם לכך, השופט החליט לפסוק לתובע פיצוי של 3,000 שקל. (ת"ק 32590-01-10 דויטש נ' המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון ואח').
סיכום
מפסקי הדין עולה, כי בית המשפט לא מקל ראש בעלבונות ובכינויים לא מחמיאים אשר גורמים לתחושת השפלה וביזוי. התובע הוכיח את גרסתו? יקבל פיצוי. עם זאת, יש הבחנה בין עלבון לעלבון - הכל תלוי זמן, הקשר ומקום. אם מדובר, למשל, בסכסוך ארוך ומתמשך, אשר שני הצדדים המעורבים לא טומנים ידם בצלחת, הפיצוי יהיה נמוך. לעומת זאת, כאשר מדובר בשני צדדים שיחסי הכוחות ביניהם אינם שווים (מטופל וצוות רפואי), הפיצוי שייפסק יהיה בדרך כלל גבוה יותר.
עו"ד אורנית אבני-גורטלר, עוסקת בכתיבה ועריכה משפטית.
** יובהר, כי המידע המוצג בכתבה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.