למה בעצם אין מקבילה גברית ל"שרלילה"?
אם לא נחפש את בן הזוג שיתאים לנו, יתלוננו שאנחנו לא עושות כלום. אם נמצא אחד ונשכב איתו, אבל אז ניפרד מחוסר התאמה, יאשימו אותנו בכך שהוא קם והלך. אם נצא איתו ולא נשכב איתו – אנחנו פולניות קרות לב. אין איך לנצח בתחרות המגדרית הזאת
שלישי בערב, אני עוברת על הודעות בתיבת הדואר באתר ההיכרויות, משיבה לחלקן, אבל לרוב מפעילה פילטרים רבי עצמה. מידי פעם אני מקבלת הזמנה לשיחה בצ'אט, וכשעולה מולי בחור שנראה נחמד אני פותחת איתו בשיחה. רווק בן 32 מהפריפריה, איש מחשבים אוהב טבע. השיחה קולחת בנינוחות. הוא שואל היכן אני גרה, ואני עונה שבתל אביב. אז קורה משהו שכמעט מפיל אותי מהכסא.
הוא נסוג מיד, אומר לילה טוב וסוגר את השיחה. זה מוזר בעיניי, לכן למחרת אני מוצאת אותו ופונה אליו בבקשה להתחיל שיחה. למזלי, הוא לא זוכר אותי בכלל ומקבל את הפנייה שלי. אני מזכירה לו את השיחה מאתמול ותוהה מה גרם לו למהר להיעלם. "תשמעי, אני בחור רציני, מחפש מישהי לזוגיות ארוכת טווח. לבחורות רווקות בתל אביב יצא שם ממש לא טוב, של כאלו שקופצות ממיטה למיטה ומחליפות בני זוג כל הזמן. בקיצור, שרמוטות".
כשאני שומעת את הדברים האלה אני לא יכולה שלא להתחלחל. מעבר לשימוש במילה גסה ומכוערת, נראה לי שהבחור לוקה בשיפוטיות יתר. נכון, אני לא תמימה. תל אביב היא עיר של המוני רווקים ורווקות שהגיעו, בין היתר, גם להתנסות מבחינה מינית. ועם כל הכבוד, זו זכותם המלאה. אבל מכאן ועד לעשות הכללה גסה כל כך של כל הרווקות בתל אביב – זה כבר עובר את גבול הטעם הטוב.
כשאני מעלה את טענותיי בפניו, הוא מסביר: "בחורה רווקה מעל גיל 30, בעיקר אחת שגרה בתל אביב, כבר עברה ידיים של כמה גברים".
זה השלב בו הווריד במצח שלי מאיים להתפוצץ. "כמה ידיים?!" הוא מדבר על בחורה, או על הונדה סיוויק? הפעם אני זו שמסיימת את השיחה, מטעמי בריאות. מעבר לחוסר הטאקט של אותו ערס מצוי, איש מחשבים חובב טבע, הפרימיטיביות שלו ושל כמותו ממש דוחה בעיניי.
שיהיה ברור: ניסיון מיני זה דבר חיובי
אני חושבת שאני יכולה לדבר בשמן של כמה וכמה נשים בנות גילי, תל אביביות או לא, כשאומר שרובן דווקא כן מחפשות בן זוג לחיים. הן ישמחו להכיר גבר טוב ולהיות מאושרות בזוגיות, וחלקן הגדול אפילו מחליט לא לחכות לנסיך שידפוק על הדלת, אלא לעשות מאמץ, לצאת ולחפש את בן הזוג שיתאים להן.
אז כן, הן יוצאות לדייטים, והרבה. אם לא יעשו את זה, החברה ממילא תבקר אותן על כך שהן לא מנסות. מן הסתם, אחרי שאותה גברת יוצאת עם בחור שבועיים או שלושה, הם מתחילים להכיר זו את זה גם מבחינה אינטימית. אוי ואבוי לאותה אשה שיוצאת עם גבר ועוד לא נכנסה איתו למיטה בשלב הזה, או אז יעוטו עליה כל הנשמות הטובות, הפוריטניות לכאורה, ומשרמוטה היא תהפוך לפולנייה חסרת לב.
כך עובר עוברים חודשיים או שלושה. ולפעמים, מכל מיני סיבות, אחד מבני הזוג או שניהם מוצאים שהקשר אינו מתאים להם ומחליטים להפסיק להתראות. מיד נתלית האשמה כולה בבחורה. הנה הופכת אותה רווקה בת 30+ להיות ביקורתית מידי, קלפטע פרינססה קטנונית שלא מוכנה להתגמש או להתפשר.
אבל מה לעשות, לפעמים הסיבות לפרידה מוצדקות. יתרה מכך, לפעמים דווקא הבחור הוא זה שמחליט לעזוב. אז אחרי תקופת התאוששות קצרה הרווקה מתחילה עוד סבב דייטים. שוב מכירה, שוב יוצאת, שוב ביחסים, שוב אינטימיות... אם יש לה מזל, בסופו של דבר היא תמצא גבר שיהיה בן זוגה לאורך תקופה, או לכל החיים. ואם אין לה מזל, היא פשוט תמשיך לחפש.
תהליך החיפוש הזה מבהיר איך יוצא שרווקה ממוצעת בת 30+ התנסתה בכמה וכמה מערכות יחסים זוגיות ואינטימיות. אבל, ניסיון בתחום הרומנטי והמיני הוא דבר טוב ולא רע! מישהו מוכן להסביר לי למה זה הופך אותה לשרמוטה? למה אין ביקורת זהה על גברים שחיים באותה צורה ואיך, לעזאזל, אין מקבילה גברית לשרמוטה?
סלחו לי, קוראים יקרים, על פרץ המרמור, אבל פשוט נראה שכל מה שנעשה או לא נעשה, לא יספק את החברה בה אנחנו חיות. אני מציעה לאותו ערס מצוי ושכמותו לא להיחפז ולהדביק סטיגמות להבא. לא כולנו משתגלות על ימין ועל שמאל וקופצות ממיטה למיטה כל ערב. רובנו פשוט מנסות את מזלנו. לפעמים הולך לנו ולפעמים לא.
אז באמת סליחה שעוד לא יצא לנו להתחתן ולהתמסד, אבל אולי במקום להעביר ביקורת בצורה כל כך מכוערת – תעודדו אותנו, תפרגנו לנו, ואולי תכירו לנו איזה חבר טוב שלכם, אחד שלא יהיה ערס פרימיטיבי. תאמינו לי, זה יעשה לכולם רק טוב.
לפנייה לכתב/ת 
