עובדים זרים תובעים: מנצלים אותנו בכרטיסי חיוג
אושרה בקשה לתביעה ייצוגית שהגישו 11 עובדים זרים מהפיליפינים, נפאל ותאילנד, נגד בזק בינלאומי, 013 נטוויז'ן ו-012 סמייל על הטעיות בפרסום זמני השיחה בכרטיסי חיוג לחו"ל. העובדים טוענים שהם משלמים יותר כסף על פחות דקות שיחה
בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר בקשה של 11 עובדים זרים מהפיליפינים, נפאל ותאילנד, להכיר בתביעה ייצוגית, נגד 014 בזק בינלאומי, 013 נטוויז'ן וסמייל 012, על הטעיה בפרסום, במכירה ובשימוש כרטיסי חיוג לחו"ל המשמשים אותם לשיחות טלפון למשפחותיהם.
הכרטיסים האלה מאפשרים חיוג למרכזיה בינלאומית של החברות ולאחר הקלדת קוד סודי המגורד על גב הכרטיס, ניתן לחייג למדינת הייעד. עם הקלדת הקוד המתקשר מקבל מידע באמצעות מענה קולי, שם נמסר לו משך זמן השחות שנותר לו למדינת היעד.
המבקשים לתבוע, אותם מייצג עו"ד מיכאל בך ועו"ד רון לדרמן ממשרד מיכאל בך ושות', טוענים כי החברות ניצלו לכאורה את חולשתה של אוכלוסיית העובדים הזרים, על מנת לגרוף רווחים על חשבונם. לטענתם, משך הזמן בו ניתן לעשות שימוש בפועל בכרטיסי החיוג הנכללים בתביעה, נמוך בממוצע, בכמחצית הזמן המוצג בפני רוכשי הכרטיסים, הן בפרסומים לפני ובעת רכישת הכרטיסים, והן לפי המידע הנמסר במענה הקולי לפני עריכת השיחה.
טענה נוספת שטענו, היא שהחברות מבטיחות ללקוחות דקות בונוס אם ישוחחו במשך פרק זמן מסוים, ובפועל הדקות הנוספות לא ניתנות. בנוסף הם טוענים כי מהכרטיסים הופחת זמן אויר גם כאשר ניסו להתקשר למדינת היעד ולא נענו. העובדים הגישו ראיות לכך שאפילו כששיחה עוברת את משך הזמן המינימלי לקבלת דקות בונוס, זמן השיחה מופחת מהקרדיט שבכרטיס במקום שלא יופחת, ולעיתים אף מופחת זמן רב יותר.
יותר מכך, חלק ניכר מהשיחות מתנתקות בעצמן, עוד בטרם מספיקים המתקשרים להשלים את פרק הזמן המינימלי הדרוש להם לשם קבלת הבונוס. ובנוסף, אף מופחת מהכרטיס קרדיט גם על זמן המתנה למענה מהצד השני.
התובעים אף טוענים כי נגרמה להם הטעיה נוספת, כתוצאה מכך שעל גבי הכרטיסים מופיע ציון יחידות חיוג, ולא דקות שיחה. זאת, לטענת העובדים, כיוון שאין כל דרך לדעת מה מייצגת כל "יחידת חיוג" וכיוון שאין אחידות ביחס שבין מספר יחידות החיוג המצוינות על גבי הכרטיסים השונים למספר הדקות שבאותם הכרטיסים.
החברות: זה לא אנחנו, אלא במשווקים
התביעה מבקשת להשיב לחברי הקבוצה את כל הרווחים שהפיקו הנתבעות כתוצאה מההטעיה לכאורה ומהפרת החוזה זו, וכן לגרום לכך שהחברות הנתבעות יחדלו מהתנהלותן המטעה בעתיד.
לטענת החברות, מדובר בפרסומים על משך הזמן הניתן בניצול מקסימלי של הכרטיס - כלומר כולל הבונוסים. לטענתן על גבי הכרטיס ישנו מס' טלפון של שירות לקוחות, בו אפשר לקבל הסבר נרחב על דרך החיוב בכרטיס.
לטענתן הכרטיסים מעוצבים על ידי המשווקים, קוד מחירם נקבע על-ידי המשווקים והחברה רק מספקת קודי גישה, אותו משווקים מטביעים על הכרטיסים. לטענתן הן אינן מפרסמות את כרטיסי החיוג, וכל פרסום בעניינים מקורו במשווקים עצמאיים בלבד. עוד טענו החברות שהעובדים לא הוכיחו את הנזק שנגרם להם.
השופטת דבורה פלפל לא קיבלה את טענת החברות שעל העובדים לתבוע את המשווקים, וקבעה כי החברות שותפות בתכנון הכרטיסים ובקביעת תכונותיהם, והן אף הצהירו שעיצובם נעשה בפיקוחן. השופטת גם קבעה כי העובדים בהחלט יכולים לתבוע בשם הקבוצה בעילת הטעיה, אבל השאלה האם עילה זו מוצדקת תתברר בעת בירור התובענה הייצוגית.
זו לא הפעם הראשונה שנושא כרטיסי החיוג לעובדים הזרים מגיע לפתחו של בית המשפט. בית-המשפט המחוזי בפתח תקווה אישר בעבר הסדר פשרה בין עובדת זרה לבין נטוויז'ן 013, ו-012 סמייל, במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית על סך 158 מיליון שקל בגלל אי בהירות לכאורה בחיוב בכרטיסי חיוג של החברות.
לפנייה לכתב/ת 
