המלך מת, תחי חברת התקליטים

בדיוק לפני שבוע מלאו תשע שנים ל-"Invincible", אלבום האולפן העשירי שמייקל ג'קסון הוציא בימי חייו. בחודש הבא ימלאו שנה וחצי למותו. אבל עוד לפני כן, ייצא לאוויר העולם "מייקל", אלבום האולפן ה-11 שלו. לראשונה בקריירה שלו, מוזר ככל שזה יישמע, יוציא מייקל ג'קסון אלבום מבלי שיהיה מעורב בשלבי הסיום של הפקתו, מבלי שיחווה את דעתו על העטיפה. או בקיצור, בלי הטאץ' הפרפקציוניסטי שלו.

אלבומו החדש של ג'קסון. מישהו ביקש רשות מהמלך?

זה לא עניין של מה בכך. מספיק לראות סצנה אחת מתוך "This is it", הסרט שתיעד את מסע ההופעות של ג'קסון שמעולם לא יצא לפועל, כדי להבין עד כמה מלך הפופ המנוח היה מעורב בכל שלב בעבודה, בכל צעד לקראת כל הפקה - החל מכזו ששמו שורבב אליה, ועד לאלה שהיה במרכזן. לכן, אין ספק שאם הוא מסתכל עלינו מלמעלה, על משפחתו, על חברת התקליטים שלו סוני-Epic ועל מסע יחסי הציבור שהחל לא מכבר לאלבום, הוא מאוד מתוסכל.

בסוף השבוע יצא הטיזר הראשון לקראת הסינגל החדש, "Breaking News". הקליפ שילווה אותו, על פי הקטע בן 42 השניות שהופץ, נפתח בדיווחים על מותו. האם מישהו עצר לרגע ושאל האם כך ג'קסון היה רוצה שיזכרו אותו? האם הוא היה מעורב, לפחות חלקית, בתחילת העבודה על השיר הזה? האם הסינגל הראשון לאחר מותו צריך להיפתח בידיעות על מציאת גופתו מוטלת בביתו ללא רוח חיים?

אלה הן שאלות מהותיות הרבה יותר מתיאוריות הקונספירציה שנשמעו זמן קצר לאחר הפצת הטיזר, כאילו קולו של ג'קסון זויף ולא הוא זה ששר בסינגל החדש. לבעיות הרבות שעל הפרק רמז אביו של הזמר, ג'ו ג'קסון, במקביל להודעות הרשמיות על צאת הסינגל.

"בני, איש הבמה הפרפקציוניסט, לא היה מאשר הוצאה של חומרים בלתי גמורים לאוויר העולם", אמר האב ג'קסון. ואכן, 17 חודשים הספיקו לחברת סוני, מחזיקת הזכויות על חומריו המוזיקליים של ג'קסון, לשכוח את צוואתו - שאולי מעולם לא נכתבה, אך היתה ברורה לכל. אף אחד לא זוכר שבלי אישור של מייקל שום דבר לא היה יוצא החוצה, כולם שכחו את מעורבותו האישית בעבודתו המוזיקלית. לא מפתיע, אם כן, שבסוני בחרו שלא להתייחס לדברים של אביו (שאם להודות על האמת, תמיד נשמעים סתומים, לא חשוב מה הוא מוציא מפיו) ונמנעו מלציין כמה עבודה השקיעו או לא השקיעו באלבום, לאחר מותו של ג'קסון.

שמישהו יעצור את זה

ומה הלאה? העתיד בעייתי עוד יותר. מחר, באופן היפותטי, יכול לבוא אדם כזה או אחר, להוכיח שבידיו הקלטות ביתיות של ג'קסון, להפיק את השירים בדולר ו-20 סנט, להחתים את העבודות בחברת תקליטים, נניח סוני, ולהוציא אותן לאוויר העולם. בהמשך, אם נפליג בדמיון, יצטרף לחוגגים על הגופה הקרה אדם שיעיד עדויות כאלה או אחרות על עברו המפוקפק האישי של ג'קסון, והילדים, וכל הסיפורים ההם. הפתעה גדולה לא תהיה אם יתנהל משפט בהיעדרו של הזמר המת, והוא גם יימצא אשם בסופו, מבלי שיוכל להגן על עצמו.

ווינפרי ומשפחת ג'קסון. מייקל היה מרשה לזה לקרות? (צילום: AP)

אבל עזבו דמיונות. אמו של ג'קסון, קתרין, רמזה לא מכבר (כנראה כחלק מראיון יח"צני לאופרה ווינפרי, העניין עדיין לא קיבל אישור רשמי) שילדיו של מלך הפופ, פרינס ופריס, לוקחים חלק באלבום החדש והקליטו לאחרונה קטע שייכלל באלבום.

נכון, הילדים נמצאים כיום תחת חסותם של סבם וסבתם, אבל למישהו נדמה שבאיזשהו אופן, מייקל ג'קסון, שכל כך התאמץ להסתיר את ילדיו מעין התקשורת, היה מאפשר להם לשיר באלבום שלו? האם נשמע מופרך עד כדי כך שג'קסון, שככל הנראה לא תיכנן את מותו, לא היה מסכים (כמו רבים אחרים) שיצירותיו יושמעו ברבים לאחר מותו, כשהוא כבר לא יוכל לשלוט בהן?

המלך מת, תחי חברת התקליטים - ומלבד זאת, לא נותר לומר דבר.

האלבום, כך ניתן להבין מהפרסומים השונים בעולם, כבר מוקלט. איש כבר לא יוכל לעצור את מכבשי הדפוס והמכירות לבטח יהיו היסטריות, הרבה יותר מאלה להן זכה בימי חייו. אבל חבל, חבל מאוד, שבכל ההמולה הזו אף אחד לא עצר, הסתכל לבאבלס בעיניים וחשב לרגע "מה מייקל היה אומר על כל זה".