מה מפריע לבאר שבע להתרחב מערבה? הטבע

עיריית באר שבע מתכננת בשנים הקרובות להרחיב את העיר בעוד כ-70 אלף יחידות דיור נוספות, אך סקר חדש של מכון דש"א בחברה להגנת הטבע מגלה, כי מרבית האזורים בהם מתוכננת הבניה - הם אזורים רגישים וערכיים מבחינה סביבתית.

במסגרת הסקר, שיוצג מחרתיים (ד') ביום עיון משותף לקהילת החברה להגנת הטבע בבאר שבע ולעירייה, נבחנו ערכי הטבע והנוף בטבעת המערבית של העיר, על פני שטח של כ-50 אלף דונם, בו מתוכננת מרבית הבנייה העתידית של העירייה: כ-50 אלף יחידות דיור חדשות.

"החשיבות העליונה של הסקר הנוכחי היא בכמויות הרבות של ערכי הטבע הרגישים. זו 'ההפתעה' המרכזית שמצאנו בסקר", מסביר בשיחה עם ynet אדריכל גל הרט, מתכנן החברה להגנת הטבע בבאר שבע, "מסתבר שיש הרבה מאוד ערכי טבע ונוף, הרבה מאוד אתרי עתיקות ואזורים רגישים מבחינה אקולוגית באזור המערבי והעושר הזה מגביל את העיר מבחינת יכולת ההתרחבות שלה".

במסגרת הסקר חולק השטח המערבי שעוטף את באר שבע (מצפון מערב עד דרום מערב - י.ד) לכ-30 תתי אזורים. בכל אחד מהם נבדקו ערכי צומח, נוף, בתי גידול של בעלי חיים וגם ערכי מורשת והיסטוריה שראויים לשימור.במרביתם, כאמור, התגלו אזורים חשובים ורגישים שמומלצים על ידי אנשי שמירת הטבע כאזורים שיש לשמרם – בעיקר בערוצי הנחלים הסמוכים.

כך למשל אזור נחל פטיש, נחל עשן, שדות נחל כובשים ונחל עולים, וכן גבעות פארק באר שבע, בשדות חצרים ובנחל באר שבע, הוגדרו כבעלי ערכי טבע ברמה גבוהה וגבוהה מאוד. בחלק מהאזורים התגלו גם צמחים נדירים, דוגמאת שום קולמן - צמח שהתגלה בשנת 2007 וגדל רק בשני מקומות בעולם – בצפון באר שבע וליד דימונה. צמח זה נמצא בסכנת הכחדה בשל בנייה על בתי הגידול שלו וריכוזים נוספים שלו אותרו בסקר הנוכחי.

קונפליקט בלתי נמנע

הרט מציין כי הקונפליקט בין ערכי הטבע הרבים לבין תוכניות הבינוי שמייעדת העירייה לאזורים אלה הוא בלתי נמנע, וכי לא יהיה מנוס משיתוף פעולה בין כל הגורמים. "במקומות כמו שכונת רובע מנחם למשל, שאמורה להכיל בעתיד 30 אלף יחידות דיור - בעיקר בתים צמודי קרקע, גילינו ערכי טבע חשובים. צריך לראות איך מתאימים את התוכניות למציאות ולסביבה", הוא אומר.

שכונת רובע מנחם העתידית איכלסה בעבר בסיס תחמושת של צה"ל, שהשתרע על פני כשליש משטח האזור אך פונה משם בינתיים. "בחלק שבו שכן הבסיס צריך לוודא שלא נותרו זיהומים אבל אין בעיה עקרונית לבנות, כי מדובר בשטח שהטבע בו כבר נפגע", מדגיש הרט, "בחלקים האחרים יש מקום לחשוב אם לא כדאי למשל לבנות לגובה ולא בנייה צמודת קרקע, כדי לצמצם פגיעה".

אזור אחר שהסקר מדגיש את חשיבותו הוא גבעת המאגורות שבשכונת רמות בעיר. מדובר על גבעה מיוערת, שבשטחה קיימים מאגרי מים קדומים. "מדובר באתר ארכיאולוגי לא רשמי, שרשות העתיקות כבר חשפה, והכוונה להרחיב את הבניה באזור עשויה לפגוע בו ובממצאים ששרדו", מציין הרט.

בחברה להגנת הטבע בבאר שבע מציינים, כי תוכנית הבינוי המפורטת של העיר טרם פורסמה. עם זאת, מהפרטים שכבר ידועים מתקבל הרושם, שתוכניות ההרחבה של שכונות רבות, בהן רמות ג', הרחבה של שכונת נווה מנחם בחלק הצפון מערבי של העיר והבנייה המתוכננת באזור נווה זאב - עשויות להעמיד שטחים רבים תחת איום.

מצד שני, בבאר שבע צופים כי מעבר אגד הבסיסים של צה"ל לצומת הנגב, הלא היא "עיר הבה"דים", תגדיל את האוכלוסיה בעיר בצורה דרמטית, מכ-200 אלף תושבים כיום ל-300-350 אלף בשנת 2020. מה הפתרון אם כן? על פי החברה להגנת הטבע: "סקר השטחים הפתוחים שביצענו בעיר בעבר מצא כי יש עוד הרבה שטחים בתוך העיר שניתן לבנות בהם".

מעיריית באר שבע נמסר, כי: "הסקר המדובר טרם הגיע לידי העירייה ולכן אין ביכולתה להגיב אודותיו".

לצד זאת צוין, כי "העיר באר שבע נמצאת בעיצומו של תהליך פיתוח רחב הכולל פיתוח של המרחב העירוני הקיים, לרבות השטחים הפתוחים ואתרי הטבע העירוני והרחבה של העיר. התהליך מתבצע תוך שמירה על איזון בין הצרכים העירוניים והצרכים הסביבתיים ובשיתוף פעולה עם ארגוני הסביבה. עם זאת, הבנייה המתוכננת במערב העיר תשלב בין הפתוח והפיתוח, על מנת להבטיח לתושבי העיר הנוכחיים והחדשים איכות חיים וסביבה נאותים".