למה מתנגד גלעד שרון בתוכנית הירוקה?
בנו של רה"מ לשעבר הגיש התנגדות לתוכנית להפיכת מרחב נחל שקמה לאזור ירוק. ההתנגדות מתמקדת בהרחבת התוכנית דרומה, בטענה שהדבר מטיל מגבלות על שטח חוות השקמים
תוכנית מתקדמת להפיכת מרחב נחל שקמה - אזור של 300 אלף דונם בין הרי יהודה לאשקלון - לאזור ירוק, נתקלת בחודשים האחרונים בהתנגדות בלתי צפויה: גלעד שרון, בנו של ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, הגיש התנגדות לתוכנית בטענה, כי חוות השקמים נכללת בה וכי ההגבלות החמורות שיחולו על השטח יפגעו בזכויותיו.
שרון הגיש את התנגדותו כבר לפני מספר חודשים למועצה הארצית לתכנון ובנייה. ההתנגדות מתמקדת בהכללת השטחים שמדרום לכביש 334 במסגרת התוכנית. שטח זה משמש כיום את חוות השקמים בין השאר למרעה, חקלאות, למתקני בקר ודיר, וכפרדס.
בהתנגדות נטען, כי "כל השטח (שטח החווה - י.ד), מהדונם הראשון שבו ועד האחרון, נכלל במסגרת התוכנית". בהמשך מציין שרון, כי למרות שהוא תומך בעקרונות התוכנית ובחשיבות נושא איכות הסביבה, הרי שבמקרה הנוכחי - מדובר בפגיעה בזכויותיהם של בני המשפחה, בעלי הקרקע.
"אני החתום מטה, המתגורר בחווה והמעבד את השטח, פעיל סביבתי מוכר וידוע מזה שנים. במסגרת זו אני גם פקח מתגבר של רשות הטבע... יחד עם כל האמור, במסגרת הוצאת עקרונות התוכנית אל הפועל...עדיין נדרשות רשויות התוכנית לאזן בין עקרונות אלו לבין הפגיעות שהן טומנות בחובן בזכויות בעלי הזכויות במקרקעין", הוא מדגיש.
שרון מציין כי התוכנית מטילה מגבלות על שטח חוות השקמים, שכן אזור זה מוגדר בהוראות התוכנית כאזור בעל ערכיות סביבתית גבוהה. המשמעות היא שבהגדרות אלו, חלות הגבלות נוקשות על האופן שבו מותר לעבד את הקרקע ולעשות בה שימוש. לפיכך שרון מבקש כי לכל הפחות, ההגדרות ישונו וההגבלות יוגמשו.
תוכנית ייחודית לשימור הטבע
אזור נחל שקמה, אזור נרחב שבין הערים קריית גת, אשקלון ושדרות, נחשב לרצף נדיר של מרחבים פתוחים ושטחים חקלאיים - במה שמוגדר על ידי אנשי שמירת טבע כאזור מעבר בין אזורי אקלים. המשמעות היא, שהאקלים הים תיכוני פוגש באזור זה את אקלים המדבר ולפיכך, בשטח זה קיימים בתי גידול יחודיים וגם מגוון של צומח.
בשיחה עם Ynet העריך ראש המועצה האזורית שער הנגב, אלון שוסטר, כי במהלך חודש דצמבר התוכנית תעבור את כל שלבי האישור. שוסטר, המשמש גם כראש מנהלת נחל שקמה ומוביל את הפרויקט כבר תקופה ארוכה, ציין כי לתוכנית הוגשו גם התנגדויות נוספות - 13 במספר.
"ההתנגדויות לתוכנית מגיעות בעיקר מהיישובים, גורמי חקלאות ותעשייה, שחוששים באופן לגיטימי שהפעילות שלהם תוגבל. המתח הזה בין הפיתוח לבין הצורך לשמר הוא מתח מובן, ואנחנו פועלים כבר תקופה ארוכה בשיתוף הציבור על מנת למצוא את הדרך הנכונה".
שוסטר הוסיף כי "ברור שכשבאים לשמור על הדורות הבאים, ליצור מסדרון פתוח מהרי יהודה ועד הים, חלק משמעותי מהעסקה הזו – זה גם למתן את היכולות שלנו. צריך לזכור שהיכולות של מדינת ישראל היום כבר לא נמדדות במספר הלולים שיש לה. אנחנו מחפשים עכשיו את הדרך למזער ככל הניתן את הפגיעה בגורמים החקלאיים שחיים ועובדים בשטח".
לדבריו, אחת ממטרות התוכנית היא להפוך את החקלאות באזור לגורם שמשתלב עם הסביבה ולא לגורם שמהווה עול. "בעולם כבר הבינו את זה וזוהי המגמה עכשיו גם אצלנו".
משפחת שרון סירבה להגיב לכתבה.
לפנייה לכתב/ת 
