שכר ממוצע של מנהל בכיר: 5 מיליון שקל
מנתונים שופרסמו בכנס שנערך בנושא שכר הבכירים עולה כי בשנתיים האחרונות חל זינוק של כ-18% בשכרם של מנכ"לי החברות הנסחרות במדד ת"א 100. התגמול כולל שכר בסיס, מענקים ואופציות. מהנתונים עולה כי השכר אינו בהכרח תואם להצלחות המנהלים
התגמול כולל שכר בסיס, מענקים וכן אופציות בתוכניות דומות המבוססות על הקצאת מניות. מדובר בזינוק של כ-18% לעומת שנת 2008, שבה הסתכם שכרו הממוצע של מנכ"ל באותן חברות בכ-4.1 מיליון שקלים "בלבד".
ממוצע השכר של מנכ"ל חברה הנסחרת במדד ת"א 25 (25 מניות העילית) עמד אשתקד על 8.1 מיליון שקל. מנכ"ל של חברת נדל"ן גדולה הנסחרת בבורסה (מדד נדל"ן 15) עמד אשתקד על 4.3 מיליון שקל ואילו מנכ"ל של חברה הנסחרת במדד של פיננסים 15 (בנקים, חברות ביטוח וכו') הסתכם בשנה שעברה ב 6.7 מיליון שקל - זינוק אדיר לעומת 4.7 מיליון שקל שהרוויח ב-2008.
יצוין כי התגמול ה"צנוע" שקיבלו המנהלים ב-2008 היווה ירידה לעומת שנת 2007 בשל המשבר הכלכלי, אך בשנת 2009 חזר התגמול לגדול ואף עלה בהרבה על זה של 2007 - כאילו לא היה משבר.
יש גם מענקים
יש להדגיש כי לא מדובר בשכר בלבד. ממוצע עלות השכר של המנכ"לים בתל אביב הכולל שכר בסיס ומענקים, ללא מניות, עמד ב-2009 על 2 מיליון שקל, זינוק של 25% לעומת 1.6 מיליון בשנת 2008.
השכר עצמו עמד ב-2009 על חצי מיליון שקלים בלבד, ואילו מיליון וחצי שקל נתנו כבונוסים ומענקים על ביצועיי החברה. מנכ"ל ממוצע קיבל מיליון שקלים כבונוסים ומענקים גם ב- 2008, זאת למרות שחלק גדול מהחברות הפסידו באותה שנה כסף ופיטרו עובדים. עם כל זאת, המענקים שניתנו למנהלים היוו ב-2009 רק 1.1% מהרווח הנקי של החברות במדד תל אביב 100.
בחברות הנסחרות במדד ת"א 25 היוו המענקים כחצי אחוז בלבד מהרווח הממוצע. השיעור הקטן יחסית של התגמול המענקים לעומת הרווח הכולל של חברות הענק האלה, נחשב בעיני הנהלים עצמם כהצדקה לגובה שכרם, שכן לפי תפיסתם, מדיניותם היא שאחראית להיקף הרווח.
מבדיקה שערכה קסלמן עולה כי רק ב-44% מהחברות שסיימו את הרבעון האחרון של 2009 ברווח גבוה ב-50% מהממוצע, קיבל המנכ"ל בונוס גבוה ב-50% מעל הממוצע. ב-31% מהחברות שסיימו ברווח נמוך מהממוצע, קיבל המנכ"ל בונוס נמוך בממוצע, ואילו רק ב-6% מהחברות שסיימו את הרבעון אחרון ברווח מתחת ל-50% מהממוצע, קיבל המנכ"ל בונוס נמוך ב-50% מתחת לממוצע.
הפוליטיקאים מתנפלים על שכר המנהלים
"יש בעולם כיום התלהמות נגד שכר המנהלים שחורגת מהמדתיות", אמר באותו כנס עורך הדין הבכיר דוד חודק. "נושא התגמול המנהלים הפך לנושא חם שסרקוזי, אובמה ומרקל מדברים עליו בכינוסי G-7 וה-OECD כאילו היה איום גדול יותר מהתחממות כדור הארץ".
חודק הוסיף: "אני תוהה האם התנפלות שלהם אינה מיועדת להסית את הדעת מדברים אחרים. הפוליטיקטים עצמם נכשלו במניעת המשבר הכלכלי ובמקום להאשים את עצמם, הם מסיתים את השנאה העממית נגד המנהלים ומציגים אותם כחתולים השמנים שמקבלים כסף ציבורי במימון ההפסדים שהם גרמו. זה לא אומר שלמנהלים לא היה חלק במשבר ושאין מקרים שבהם הם גזימים בתגמולים".
חודק הביא כדוגמא לה"התנפלות" חוקים שונים שנחקקו בחו"ל בעקבות המשבר להגבלת שכר המנהלים, כמו למשל החוק בגרמניה המתנה תגמול של מנהלים ברווח של החברה, ומחייב מנהלים להחזיר כספים שקיבלו מעבר לכך, האיסור החל בצרפת על מתן אופציות למנהלים בחברות שמקבות סיוע ממשלתי, הפיקוח הפדרלי (שאינו אפקטיבי במיוחד) על שכר המנהלים בחברות מתמחות בארצות הברית, והצעת החוק הנדוניה בצרפת ובבריטניה להטלת מס בסך 50% על בונוסים.
חודק ציין כי "לכאורה, היה הגיוני ששכר המנהלים בארץ יהיה צנוע יחסית. בעוד שבארצותה ברית מרבית החברות שייכות לאינספור בעלי מניות קטנים, בארץ רובן שייכות לחברות אחזקה גדולות, והיה הגיוני שהבעלים ישגיחו היטב על תשלום השכר".
לדבריו, "אלא שעל פי רוב, הבעלים אינו מחזיק בפועל ברוב המניות של החברה שבשליטתו אלא שולט בה באמצעות שרשור, ולכן לפעמים חשוב לו למנות את איש שלומו לנהל את החברה, ולא כל כך אכפת לו לשלם לא משכורת עתק על חשבון בעלי המניות".
חודק הוסיף: "תגמול למנהלים צריך להיות מאוזן, לשרת את הרווחיות של החברה. חשוב לדון על הפרטים כמו הסדרי פרישה למשל מראש, ולא לסגור אותם בזמן שהמנהל פורש. ויש מקום לבדוק התאמה בין שכר המנהלים לשכר העובדים כולם.
"עם זאת, הגישה של שלי יחימוביץ', לפיה שכר המנהל צריך להיות מוגבל לפי 50 משכר העובד הנמוך ביותר, היא לדעתי לא נכונה. אנחנו מפרגנים לבעלי הון שעושים הרבה כסף מההון שלהם במידה שהם שומרים על החוק ומשלמים מסים. למה לא לפרגן למנהל שעושה כסף מההון האנושי שלו?".
בסיום דבריו הבהיר ל-ynet כי לא התכוון שפער של פי 50 אינו גבוה, אלא שהוא מתנגד בכלל להגבלת שכר בחקיקה בטענה ש"מה לגבי שכר של כל שכיר בחברה פרטית? אין לזה סוף".