ללא קוצים: איך שורדים הקיפודים ללא מיגון?

 

נותרים ללא קוצים

בחדר מרוחק מחוץ למרפאה, מאוכלסים הקיפודים בכלובי פלסטיק מאווררים. לכל פציינט יש תיק מעקב ובו מפורטים הטיפולים השונים שניתנו לו כדי לעזור לו להחלים. ישנן פעמים בהן הקיפודים מגיעים לבית החולים במצב כה חמור, שלרגע קשה לזהות כי אכן מדובר בקיפוד ולא ביצור דמיוני מסרט אימה.

 

"זה עצוב לראות אותם במצב הזה, אבל בשביל זה אנחנו כאן. לעזור להם לחזור לעצמם, אחרת בטבע הם יגססו באיטיות ולא יוכלו להגן על עצמם", אומרת ד"ר נילי אנגליסטר, וטרינרית בבית החולים לחיות בר שמובילה אותנו אל איזור הבידוד.

 

"כאן זה חדר הבידוד של הקיפודים הנגועים, לכל אחד יש כלוב משלו, בגלל שהם בדרגות הדבקה שונות ואנחנו לא רוצים להעביר את המחלה אחד מהשני", היא מסבירה. הצצה זהירה אל הארגזים חושפת מבחר חולים בדרגות מחלה שונות. לא מראה מלבב, אך בבית החולים מדגישים כי המפתח הוא בסבלנות והתמדה.

 

עינת מטלון, מטפלת בחיות בר בבית החולים והאמא המאמצת של היונקים והגוזלים, מגיעה לסייע לוטרינרית. קיפוד קטן מוצא מהארגז ונלקחת ממנו דגימת קשקשים באמצעות גירוד קל מהעור. "זה יאפשר לנו לאבחן במיקרוסקופ מה מידת ההחלמה", מגלה אנגליסטר ומקרבת את הקיפוד אל המצלמה. קשקשי הקיפוד מאיימים לנשור מגופו אך לוטרינרית בשורות טובות. "דווקא כשהם נופלים זו עדות שההחלמה בקצב הנכון. לפעמים הם נותרים בלי קוצים לחלוטין ונראים כמו עכברים מקומטים וקירחים".

 

מחדר האישפוז אנחנו ניגשים אל חדר צדדי נוסף בו ממתינה קבוצת ארגזים. "אלה החבר'ה שהחלימו והולכים לחזור לטבע הערב", היא מכריזה בגאווה. "מה שמאפיין את מרבית הקיפודים שמגיעים אלינו עם מחלת הגרב, היא שמרביתם בוגרים ולא צריך לחנך וללמד אותם איך לשרוד, בדומה לגורים יתומים שמטופלים אצלנו".

 

מטלון מתכוננת למבצע השיחרור ולהעמסת החיות לרכב, לא לפני שאחד הפציינטים האחרונים נשלח לשקילה ובדיקה אחרונה במרפאה. קיפוד גדול ושמנמן מוצא מארגז קרטון. ידיה של מטלון חבושות בכפפות עבות כדי להימנע ממפגש כואב עם הקוצים. היא מניחה את הקיפוד על המשקל והוא כבר מבשר על עליה מרשימה במשקלו של היונק.

 

"הטיפול במחלה הזו הוא ארוך מאוד ודורש מכל הצוות טיפול קפדני ויומיומי בחיות", היא מספרת. "בלי אנטיביוטיקה, הסרת העור והקוצים הנגועים, אין להם סיכוי לשרוד. רק אחרי שהכל נשר וצמח מחדש שוב, אפשר להשיב אותם בחזרה לטבע".

 

הקיפודים בארגזים הקטנים נראים דשנים וחזקים. "אין ספק שהם נמרצים מאוד ואנחנו נשחרר אותם במקום עשיר בסבך, הרחק מבניינים וכבישים סואנים" מציינת מטלון וקוראת לצוות המתנדבים להעמיס את הקיפודים אל הרכב.

 

הקיפודים מוכנסים בזה אחר לזה לרכב בדרך ליעד החדש, באזור מקורות הירקון. הקיפודים נחשבים לידידו הטוב של הגנן בסביבה העירונית ,מאחר שהם אוכלים חרקים רבים. הקיפוד הוא יחידאי ופעיל בעיקר בשעות הלילה. המזון החביב עליו במיוחד הוא חרקים, פרוקי רגליים, שבלולים, דו-חיים ואפילו זוחלים ומכרסמים קטנים.

  

 

 

עשרות מעריצים בשטח

בשטח מחכים להם עשרות מעריצים - אנשי פורום "תושבים למען טבע עירוני ואיכות הסביבה בתל-אביב-יפו". מתנדביו שפועלים למען הקיפודים המקומיים, הביאו חלק מהקיפודים לטיפול בבית החולים וממתינים בסקרנות לראות את שחרורם הקרב. אנשי הפורום, מסייעים בחילוץ והבאת קיפודים חולים אל בית החולים וכעת ביוזמה משותפת ובאישור הרשות, הם הוזמנו לאירוע השיחרור.

 

"הודענו לכולם בהתראה של יומיים על מבצע השיחרור ונאלצנו לסנן הרבה שחיכו ברשימת ההמתנה כדי לא ליצור עומס על החיות", אומרת עו"ד גלית סמואל, מקימת הפורום. "הגיעו לכאן ילדים עם הוריהם, חובבי טבע ממרכז הארץ כדי לתת כבוד לקיפודים".

 

השמש שוקעת במהירות. הקיפודים נמסרים למתנדבים על ידי מטלון והצעדה אל מקום השיחרור מתחילה. פנסי הילדים מאירים את הדרך. "המקום הזה בנוי בדיוק כמו שהקיפודים צריכים בטבע. סבך צמחייה צפוף וגבוה, אין בניינים, כבישים או מכוניות", היא מסבירה לנוכחים. "יש כאן שפע של חרקים ומקומות מסתור שיסייעו להם לשרוד בשטח". אחד אחרי השני, לקול צהלות הילדים והמבוגרים, מוצאים הקיפודים ומונחים על האדמה. הם נעלמים במהירות בחשיכה. כשהקיפוד השישי והאחרון נשלח לחופשי, מטלון והמשתתפים נפרדים ממנו לשלום.

 

"הרגשות שלנו, של כל צוות המטפלים בבית החולים הם מעורבים. אנחנו נקשרים אליהם במהלך הטיפול הארוך, אבל בסופו של דבר, תמיד זוכרים את המטרה שלנו. לטפל בחיות החולות ולהשיב אותם אל הטבע הישראלי", היא מסכמת לקולות השמחה של המשתתפים. חבורת קיפודים נוספת יצאה לחופשי.

 

 

• רוצים עוד סיפורי חיות? בואו לבקר בבלוג "בית החולים לחיות בר"
  

 

 

מצאתם חיית בר פצועה? צרו קשר עם מוקד הסביבה של רשות הטבע והגנים: 6911* רוצים להתנדב למען החיות? צרו קשר