שתף קטע נבחר
 

אנא בכוח: אימון עם חיילי גולני

במסגרת המבצע "את היחידה שלי" לבחירת היחידה האהובה בצה"ל שלחנו את כתבנו האמיץ לאימון קרב מגע עם חיילי סיירת גולני. הוא חזר פחות אמיץ מאי פעם. כדי להצביע לגולני במבצע סמסו 4 ל-8855

על פניו, זאת נראתה משימה פשוטה במיוחד. קרב מגע עם נערים בני ‭?19‬ קטן עליי. גם ההיכרות זירת הפשע - בסיס גולני אי שם בצפון - אמורה הייתה לסייע בהתמודדות. אבל איך אומרים? אל יתהלל חוגר כמפתח. ובמקרה הזה, אפילו חוגר לא הייתי.

 

על פניו מדובר אמנם בבסיס אימונים ככל הבסיסים, אבל בפי כל הוא מכונה "המקדש‭."‬ אולי משום שטובי הלוחמים עולים לכאן לרגל כדי לעבור אימונים מיוחדים שיכשירו אותם להפוך לחיילים הכי טובים. בתוך מבנה לא גדול במיוחד המתין לי אולם שנראה כאילו נלקח מסט של סרט אקשן לוחמני. מהתקרה משתלשלות לולאות ברזל ענקיות שעליהן תלויים שקי איגרוף, פלורנסטים מהבהבים כמו בחזיון תעתועים, וארוניות מלאות בציוד: כובעי מגן, מגיני שיניים, סכינים, קסדות, שכפ"צים, מזרונים ועוד. כאן עוברים לוחמי סיירת גולני, בפיקודו של סא"ל אורן כהן, את האימונים המפרכים ביותר כדי להיות מוכנים לכל תרחיש אפשרי: מחבל שינסה להסתער עלייך עם סכין, חאמסניק שינסה לחטוף אותך חלילה בצומת, ואולי גם סתם ישראלי מטורף שיחתוך אותך בכביש וייצא מהרכב עם סכין. קורה, אתם יודעים.

 

רגע לפני סיום המסלול מגיעים לכאן חיילי מחזור נובמבר ‭,2009‬ כדי להתאמן פעמיים בשבוע בקרב מגע. למה? "בבית הספר הזה אנחנו מתמחים בהכשרה של לוחמי הסיירת‭,"‬ מסביר רס"ן חגי שרעבי, מפקד בית הספר להכשרת לוחמי הסיירת. "אנחנו מכשירים את הלוחמים ומלמדים אותם מהי מוטיבציה, מדגימים להם איך לא להישבר, מרעילים אותם לדעת מהי גבורה בקרב, מהי אגרסיביות. במהלכו של אימון קרב המגע הלוחמים עוברים חישול והדרכה. אנחנו הופעים אותלם לטובים ונחושים הרבה יותר במהלך הקרב, אם יצטרכו חלילה להשתתף בו‭."‬ "כן המפקד‭"!‬

 

מחוץ למקדש פרוסה אלונקה, ועליה מונחים עשרות בקבוקי מים. לפתע נפתחת הדלת ועשרות צעירים לבושים במכנסיים צבאיות ובחולצות טריקו שחורות דוהרים החוצה כשבפיהם מגיני שיניים‭".‬כן המפקד! כן המפקד‭,"!‬ הם זועקים. לפני שאני מבין מה קורה מופיע המפקד עומר לוי. להלן: רמבו. הוא נראה בדיוק כמו שדמיינתם - גדול וחזק. "שיהיה כאן שקט, זה ברור‭,"!?‬ הוא מסביר להם בשפה פשוטה ובעדינות הצבאית האופיינית "אתם נכנסים פנימה תוך דקה, מסתדרים בזוגות ומתחילים בחימום‭."‬ מישהו מנסה להרים את היד כדי לשאול משהו, וזוכה מרמבו לתגובה מלטפת: "תוריד את היד, ותשאל‭."‬ החניך מהנן בראשו ולא לגמרי בטוח שהוא הבין את התשובה.

 

המדריך השני, ניצן בן-נון, לוקח אותי תחת חסותו ומבהיר את הכללים: אין טלפונים סלולריים במקדש. תודה. ברקע נשמעים תופי מלחמה. אני רואה את חיי חולפים מנגד ומהסס. למה לי להיכנס? הרי אפשר לצפות מהצד, לנוח, לחייך, ולחזור הביתה בשלום. בסך הכל אני אוהב את הצלעות שלי במקום, וגם האף בסדר גמור. אבל כאן אין הנחות, ובלב כבד אני נאלץ להמשיך במשימה.

 

האימון נמשך קצת יותר משעה וחצי. החניכים מתחילים בחימום: בעיטות חזקות ואגרופים כמו בסרטים. עומר, רמבו, מסביר להם שעוד מעט תהיה להם היתקלות עם מחבל. "תכו יותר חזק‭,"!‬ הוא דורש, ורגע לאחר מכן נשמעות מכל עבר זעקות: "מחבל, מחבל‭."‬ בזמן שאני מחפש את המקלט הקרוב, מתברר שכך מתרגלים הבחורים היתקלות ראשונה.


(צילום: גיל נחושתן) 

 

סא"ל אורן כהן, המפקד הנערץ שכבר שרד מלחמות אמיתיות, קרבות קשים ופציעות, עומד בצד ומשתדל לא להתערב בזמן שחיילי הסיירת שלו מכים זה את זה בחירוף נפש. האימון מתקדם, ותורי להיכנס לזירה הולך וקרב. בראש מתרוצצות מחשבות שונות ומשונות. אני מתחיל להתחרט על השחצנות ושוקל להימלט החוצה, בלי שאיש ישים לב. אבל רמבו רואה הכל, גם את הנסתר מן העין. "אני מבין שאתה אחד מהחבר'ה היום‭,"‬ הוא אומר בחיוך זדוני. "אז קדימה ידידי, להוריד את השעון וקדימה למשטח‭."‬

 

ברגע האחרון, בתחבולות מתוחכמות, אני מצליח לשכנע את רמבו-עומר לאפשר לי להתקוטט עם ניצן, המדריך הרגוע יותר. מהר מאוד מתברר ששוב עשיתי את הבחירה הלא נכונה. "קח סכין‭,"‬ הוא מבקש ממני, "המשימה: לדקור אותי כאילו אני חייל ואתה מחבל‭."‬ באמת שניסיתי לפגוע, אבל בן-נון חזק, מהיר ואכזרי. בתוך שניות אני מוצא את הלחי שלי בתוך האגרוף שלו, וההתנגשות עם הקרקע בלתי נמנעת. מסביבי מקפצים כוכבים והסנטר שלי הופך לישות עצמאית.

 

הריח במקדש מזכיר נשכחות, שלא בטוח שרציתי בכלל לזכור. בזמן שאני מגרד את עצמי מהרצפה ובוהה בשלט "לכל מקום שנרצה, בכל דרך שנבחר" ובציור של נמר שחור (סמל היחידה) שמונח לצדו, מסתיים האימון. אני ממשיך לבהות בקיר וברשימת המצטיינים של היחידה, ולפתע נחות עיני על שם אחד שחקוק על הקיר: אלירז פרץ ז"ל. עבור הלוחמים, השמות על הקיר הם סמל ומופת, דמויות לחיקוי שלא ישכחו לעולם. פרץ ז"ל, מתברר, שבר שיאים במבחני הכושר ושמו נחקק שם עוד בחייו.

 

"כאן אתה רואה את הלוחמים הכי טובים, הכי נחושים, הכי מחויבים למשימה ורעבים להצלחה‭,"‬ מסביר עומר-רמבו לוי. "התפקיד שלי הוא להפוך אותם ללוחמים טובים ומאומנים יותר, שיידעו להתמודד עם המחבל שבא לדקור אותם, שיידעו להתגונן כשמנסים לחטוף אותם ובכלל - שיהיו גברים חסונים ושריריים וידעו לנהל קרב מגע כמו שצריך‭."‬

 

אני ורמבו בזירה

בעזרתו האדיבה של ניצן אני חובש את הקסדה ולובש את השכפ"צ. הגוף מתנגד, אבל אין ברירה - קדימה לזירה, סיבוב שני. "נסה לבעוט בי ואני אנסה לתפוס אותך‭,"‬ מבקש עומר. אני מנסה, ואפילו מצליח להרים קלות את הרגל, לפני שמטח אגרופים מפרק את גופי לחלקים. בפנים, בחזה, בידיים. הצילו! בזווית העין אני מגלה שמצבי עדיין טוב יחסית לאחד הלוחמים, שהרים את ידו לאחר שחש שהוא עומד להקיא. "אתה באמת רוצה להקיא, צא מפה, תוריד את הקסדה ותקיא‭,"‬ אומר לו אחד המדריכים. אבל הלוחם הקשוח לא נשבר. הוא שב לזירה וממשיך להילחם על מקומו. בזמן שאני בוהה בו, עומר ממשיך לחבוט בי להנאתו, תוך שהוא זז בזריזות מצד לצד, כמעט רוקד.

 

החניכים כבר בקושי עומדים על הרגליים והזיעה מרוחה בכל פינה, אבל עומר לא מרפה. רציתי מלחמה, קיבלתי. פעם בפנים, פעם באזור הרגיש ועוד מכה, כואבת במיוחד, באזור החזה. יש לו ידיים, לעומר, שאלוהים ישמור. לא שאני מהווה מדד למשהו, אבל נראה לי שגם באשדוד, העיר שבה הוא מתגורר, אין לעומר תחרות.

 

שש ברכיות, בשביל הכיף, מסיימות עבורי את הסיפור בזירה. כלומר, לפחות כך חשבתי, עד שהקול מעברו השני של האולם קורא: "דקה אחת בדיוק לשתיית מים ואז ריקוד ה'רנדורי‭.'‬ כולם מבינים‭."?‬ "כן המפקד‭,"‬ הם צורחים, ומבטיחים להגן עליי מפני הרעים בפעם הבאה, אם אצליח בכלל להגיע לפעם הבאה בחיים. "זה כיף בלתי רגיל‭,"‬ הם מנסים לשכנע אותי. "אתה משקיע שעתיים בכל אימון, מרביץ, לומד, נלחם ובסוף מנתח מה אפשר היה לעשות טוב יותר‭."‬ גם אני מנסה לנתח מה אפשר לעשות טוב יותר, ובסוף מגיע למסקנה הבלתי נמנעת שהדבר היחיד שאוכל לעשות טוב יותר בפעם הבאה הוא לשלוח מישהו אחר לחטוף מכות במקומי.

 

גולני היא אחת היחידות שמשתתפות במבצע "את היחידה שלי‭."‬ על מנת להצביע לגולני סמסו את הספרה 4 ל‭.8855-‬ ההצבעה מהווה גם תרומה של 10 שקלים עבור נופש לחיילים קרביים.

 

  • איזו יחידה אתם הכי אוהבים? בוחרים את היחידה שלכם ותורמים לחייליים קרביים! גם אתם מוזמנים להשתתף במבצע "את היחידה שלי" של האגודה למען החייל בשיתוף "ידיעות אחרונות‭,"‬ בנק הפועלים, ynet וגלי צה"ל.
  •  חפשו בעמוד 21 בעמודי החדשות את המודעה עם רשימת היחידות, שלחו SMS עם מספר היחידה האהובה עליכם ל‭8855-‬ ותרמו 10 שקלים עבור נופש לחיילים קרביים.
  • היחידה האהובה ביותר תוכרז בשירותרום שישודר ב‭7-‬ בדצמבר בגלי צה"ל וב-ynet . ‬
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים