ישראל: מובילה בטכנולוגיות נקיות שאינה מיישמת

שבוע היזמות מצוין השבוע בישראל, שמאז ומתמיד היתה חלוצה בתחום הטכנולוגיות הנקיות והידידותיות לסביבה, הרבה לפני שקראו להן טכנולוגיות קלין-טק.

בשנות ה-50 פותח בישראל דוד השמש כפי שאנו מכירים אותו כיום, ולאחר מכן אף נקבעה בחוק חובה להתקינו בכל בית ובית. באותם השנים פותחו גם הטפטפות, שמשמשות להשקיה מבוקרת וממוקדת, והובילו למהפכה עולמית בהשקיה ובדישון ולחסכון במים. מאוחר יותר פתחו בארץ גם תאים פוטו-וולטאים חדשניים, ממבראנות ייחודית להתפלת מים ופתרונות לטיהור מי קולחין והשבתם להשקיה.

החלוציות של המדענים והמהנדסים הישראלים לצד הפוליטיקאים, דוגמת בן-גוריון, היתה בהבנה, שמדינתנו היא אי של משאבים. משום כך, היא חייבת להסתמך על פיתוח טכנולוגיות שמאפשרות שימוש מושכל במשאבי טבע מקומיים, התייעלות וחיסכון, ותכנון מקדים ומערכתי של תהליכים. עקרונות אלו הן שהובילו בהמשך לפריחה הנוכחית בעולם של תעשיית הקלין-טק - הטכנולוגיות הנקיות.

מחסכמים עד מסננים

טכנולוגיות נקיות הן קודם כל טכנולוגיות המאפשרות הפחתה במקור של ניצול משאבי טבע ולצידן פתרונות קצה מותאמים מראש להפחתת הפליטות והשפכים של התהליכים.

הטכנולוגיות הנקיות מסתמכות על משאבים מקומיים ועל העברת ידע ויכולות ממקום למקום כתחליף להעברת חומרים ואנרגיה, ומשמשות כמתווכים בין ריבוי האוכלוסין, צרכי הפיתוח והעלייה באיכות החיים של המין האנושי לבין הצורך בשמירה על הטבע והסביבה.

הטכנולוגיות הנקיות מיועדות לשימוש בתעשייה, בתשתיות הלאומיות ובבית, החל בהתקנת חסכמים להפחתת צריכת המים או נורות חסכוניות להפחתת צריכת החשמל בבתים, דרך הצבת תאים פוטו-וולטאים לניצול אנרגית השמש על מבני ציבור, ועד לשימוש במסננים מיוחדים להפחתת פליטת זיהום אוויר בתעשייה.

ובישראל?

בשנים שחלפו מאז קום המדינה המשיכה מדינת ישראל להיות מובילה ופורצת דרך בהמצאה ובפיתוח של יוזמות סביבתיות וטכנולוגיות קלין-טק. חברות האנרגיה הסולארית הישראליות, וחברות התפלת המים והטיפול בשפכים מפיצות את הבשורה בעולם כולו ומאפשרות לקיים חיים טובים ובריאים יותר במחוזות רחוקים. גם מערכת הטעינה של רכבים חשמליים, שמקדמת חברת בטר-פלייס, הפכה להיות המיזם הישראלי הגדול והמדובר ביותר בעולם.

אבל ככל שהחדשנות והיכולת הטכנולוגית שלנו הלכה וגברה ותפסה מקום של כבוד בעולם כולו, היישום של טכנולוגיות אלו במדינת ישראל עצמה הלך ופחת. במדינת ישראל של העשורים האחרונים, זו שסובלת ממשבר מים, ממצב חרום במשק האנרגיה ומאתגרים רבים בהתמודדות עם זיהום האוויר, המים והקרקע - אין מספיק מנהיגים בעלי חזון ויוזמה סביבתית.

יזמות שכזאת צריכה להיות חלק מתוכנית הלימודים בבתי הספר ובמוסדות להשכלה גבוהה, לעמוד לנגד עיניו של כל ראש עיר במדינה ולהיות מוטמעת בקרב התעשייה המקומית. זה הזמן אם כן, לחדש ימים כקדם, לשוב ולרקום בין חזון לטכנולוגיה, בין צרכים גיאופוליטיים, כלכלים, חברתיים וסביבתיים ובין מקומי לגלובלי, ולהפוך את מדינת ישראל לאי ידידותי לסביבה.

ד"ר עדי וולפסון הוא מרצה במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון