אבא בא, סבא בא

"אשתי בהריון, ואני מודאג", פורט הקורא שקורא לעצמו ש"מ זויף את צרותיו, וממשיך: "אני יודע שזה נשמע מטורף, אבל אם נקיים יחסי מין במהלך ההריון, התינוקת עלולה להיוולד כשהיא בעצמה הרה?". ובכן, שאלה מפתיעה שאלת, והתשובה מפתיעה לא פחות: כן, תינוקות רבים יוצאים לאוויר העולם כשהם נושאים בתוכם תינוק נוסף. ולא, זה לא בדיוק הריון.

באופן עקרוני לא ניתן לעבר תינוקות או עוברים. הסיבה לכך היא שביציות של עובר או תינוקת עדיין לא בשלות ומוכנות להפריה - דבר שיקרה רק כשהנערה תגיע לבגרות מינית, איפשהו סביב הבת־מצווה. אז אין ולא יכול להיות הריון. מה כן יכול להיות? לשם דוגמה נעבור למקרה שהתרחש בערב הסעודית לפני כשנתיים, אז נולדה שם תינוקת רגילה ובריאה שנשאה ברחמה עובר נוסף: את אחיה התאום.

התופעה הנ"ל נקראת בעגה הרפואית "עובר בתוך עובר" (בלטינית זה לא נשמע יותר מתוחכם), והיא מתרחשת בערך פעם אחת בכל חצי מיליון לידות. בחישוב מהיר זה אומר שבישראל מסתובבים בימים אלה כ־13 בני מזל שבאמת שומרים דברים בבטן.

אבל אתם גם מטשטשים לי את הפטמות, כן?"

מדע הרפואה עדיין לא פיענח איך ולמה זה קורה בדיוק. ההשערה היא שהכל מתחיל בזוג עוברים תאומים שמתפתחים יחד ברחם, וכתוצאה ממזל רע נטמע אחד מהם בגופו של האחר. זה בהחלט מקשה על העובר הנטמע לקבל את חומרי המזון שהוא זקוק להם, שלא לדבר על המקום שהוא צריך כדי לגדול - אבל זה לא תמיד עוצר אותו מלהמשיך להתפתח. במקרים כאלה מצליח העובר הפנימי להתחבר למערכת הדם של אחיו התאום, ולשאוב ממנה חמצן וחומרי מזון שהוא צריך כדי לשרוד.

למרבה השמחה, זה לא נגמר בטוב: העוברים הפנימיים האלה חיים רק מבחינה ביולוגית, אבל אין להם מוח אמיתי או כוונות זדון. ובכל זאת הם יכולים לגרום נזק למארח מעצם נוכחותם בגופו, כמו מעשה שהיה אי שם בקזחסטן.

זה היה המקרה של אלאמג'ן נמטילאהב בן השבע, שסבל מכאבי בטן חזקים ועבר ניתוח להוצאת גידול מחלל הבטן. ברגע שהתחילו לחפור מתחת לעור גילו הרופאים שהגידול הוא לא אחר מאשר התאום האבוד של אלאמג'ן, שהצליח לשרוד ולשגשג ואפילו לגדול בתוך אחיו המארח. התאום החביב היה מפותח למדי והתהדר בשיער, ידיים, אצבעות, ציפורניים, רגליים, איברי מין ואפילו פנים מעוצבות למחצה. קחו לכם רגע להתאושש. 

במקרים אחרים ולא פחות מעוררי מחשבה, העובר הפנימי שורד בתוך התאום שלו שנים ארוכות. כך קרה לאיכר הודי בן 36, שיום אחד הגיע לבית החולים עם קושיי נשימה חמורים. הרופאים הגיעו למסקנה שמשהו לוחץ לו מבפנים על הסרעפת והריאות, והחליטו לנתח. כשפתחו את הבטן התגלה שם תאום מעוות בעל ידיים ורגליים, שיער ואיברי מין. לא חי, אבל בטח לא מת.

למרבה הזוועה, העוברים הטפילים לא מתרכזים רק בחלל הבטן: ב־1995 נולד תינוק הולנדי שנשא שאריות של 21 אחים נוספים בתוך המוח. איך קבעו את מספר האחים? פשוט ספרו את כפות הרגליים הזעירות שנמצאו בגולגולת של המארח האומלל, וחילקו את התוצאה לשניים.

אתה מבין, זויף יקר, אין לנו בשורות מרגיעות בעניין הזה. לא לך ולא לעוברית שלך ושל אשתך. סתם המלצה שלנו? כל עוד אתה יכול, אל תפחד. תמשיך לזיין.  

חופרים ובוכים

ק' תוהה מדוע אנשים מחטטים באף בזמן הנהיגה. מתברר שזה לא רק בגלל שחגורת הבטיחות מפריעה להם לגרבץ

אחד שקורא לעצמו ק' מרלינג מבקש לדעת למה אנשים מחטטים באף בזמן הנהיגה, והאם זה קשור במקרה לאוויר שיוצא מהמזגן ברכב. שים לב, מר מרלינג, אתה לא זקוק לנו: התשובה כבר בידיך.

לשאר העולם נסביר כי האוויר שיוצא מהמזגן מוריד את הלחות הכללית באוטו, וגורם להרבה יותר נזלת מכרגיל להצטבר ולהיקרש בנחיריים. הגודש מונע מהנהגים לנשום דרך האף, ולכן הם מחטטים בנחיריים ומסלקים את כל המכשולים שנערמו שם במחילות. הנבירה הזאת הפכה להרגל נפוץ כל כך עד ש־90% מהאוכלוסייה מודים שחיטטו באף לפחות פעם אחת בימי חייהם, וכל היתר משקרים. ולא שהנהג הישראלי המציא משהו: גם בני דודינו הקופים מחטטים, ולפי אגדה מקובלת, הפרעה תות־אנך־אמון העסיק מחטט אף מקצועי.

מה זה בא ללמד אותנו, חוץ מזה שהמצרים עשו כיף חיים? שאם נשים דביל ממוצע בחדר ממוזג ונתבונן בו, תוך זמן קצר נראה אותו שולח אצבע במעלה הנחיר. הבעיה היא שרוב הנהגים סבורים שהפיאסטה שלהם היא חדר סגור, ומתעלמים מהחלונות ומהשמשה הקדמית. רק נותר לקוות שלא מדובר בנהג שמשתייך לעשרת האחוזים באוכלוסייה שהודו כי הם לא רק מחטטים באף אלא גם עוסקים במוקופגיה, שמה - המקצועי! - של טעימת התוצרים.