יורדים לו לחיים

מהפך עובר בימים אלה על יושב ראש סיעת ש"ס, אלי ישי, שבימים כקלקולם מבלה בבדיקת "תעריפי הנמנעוּת" בהצבעה על הקפאות. הנ"ל, כך נראה, עשה הסבה מקצועית לטובת איסוף חתימות רבנים והנפקת מכתבי גינוי, משל היה אחרון העסקנים החרדים. לצופָה מן הצד נדמה כי משהו רע עובר שם על המפלגה "מחזירת העטרות", שטרודה בבניית קמפיין להחזרת מנדטים מח"כים סוררים. ולטובת העניין ודאי עוד יגויס זמר הבית בני אלבז עם שיר תעמולה חדש, אולי תחת הסלוגן - "הוא בדאי!".

מזה זמן מה שהרב-ח"כ חיים אמסלם, להלן הסורר, מצליח ללחוץ סימולטנית על כל הכפתורים הרגישים בש"ס. הוא האשים אותם בהפקרת בוחריהם ב"פרשת עמנואל" והוסיף "חטא על פשע" עם הטענה שהישיבה הגורפת בכולל גרמה לזילות בכבודה של התורה. ועוד לא דיברנו על חיבתו המסוכנת ללימודי ליבה ולרופאים תלמידי חכמים.

כל זאת ועוד, העלו לישי את הסעיף ומיהרו להריץ אותו עם "העדויות המרשיעות" למועצת חכמי התורה ולמרן. וסוף פסוק, או הפסק, שבדרך: תחזיר את המנדט והביתה - ואם לאו, תסתכן בחרם ובנידוי. בחירה בעלת אפשרות אחת, במושגי היהדות החרדית.

כל עוד הטררם הזה היה מתרכז סביב אינטריגות פנים-מפלגתיות גרידא, לא הייתי מקלידה בנושא אפילו כוכבית. חוקי "משחק הכיסאות" של המבוגרים אף פעם לא היו הוגנים. ופוליטיקה, גם זו עם כיפה שחורה, הייתה ונשארה משחק מלוכלך. וחוץ מזה, ירייה בגבה של מפלגת הבית, אף פעם לא מתקבלת בהבנה והשלמה. כך שהמהלך של ישי נתפס בעיניי, לפחות בחמש הדקות הראשונות, כצודק.

מחפשים מריונטה

אך מה קורה כשבלהט הקמפיין גם עצם רבנותו של אמסלם עומדת למשפט שדה? וכשכל חיבוריו התורניים, שזכו כבר ללגיטימציה, מקועקעים והופכים לעיוות ההלכה? התמונה משתנה באחת: מהתנערות סיעתית "כשרה אך מסריחה", לרדיפה דתית.

פתאום ספרו "זרע ישראל", שזכה בהסכמת מורו ורבו הרב מאיר מאזוז, הפך לטריפה גמורה. גם הרב שלמה דייכובסקי לשעבר, דיין בבית הדין הרבני הגדול, ועוד דמיות בעלות סמכות ומעמד בעולם החרדי - כולם נמחקו באחת, כשריח מדורת המוקד נישא באוויר. חלקם אף חזרו בהם במפתיע מההסכמה וטענו כי אמסלם עיוות את מקורותיו ההלכתיים. האשמה חמורה מאין כמותה לרב בישראל.

למעשה, השר ישי מדגים לנו מה קורה כשרב בישראל מעז ללכת נגד החונטה השולטת, איפה בדיוק ממוקם היום חופש הפסיקה ההלכתית, ואיך רב הוא לא באמת איש אשכולות עם דעה תורנית ומטען הלכתי, אלא מריונטה במגבעת שמשמיעה את הקולות "הנכונים", אחרת אבוי לראשה.

מה היא על המחלוקת

ובעוד מיודענו שהה בחו"ל, הכוריאוגרפיה המצמררת של מחול השדים המטורף, בניצוחם של עדים פרלמנטרים זוממים, תזמרו את דחיקתה של דעת מיעוט בהלכה, החופש לפסוק, הזכות להיות גם באזורי הספר התורניים של שולי המחנה. מה לא עושים כדי להפוך את יקיר מצביעי ש"ס

למוקצה אנושי? ועוד כמה יהיו מוכנים שם להרחיק לכת?

ורוב הציבור, שלא ממש מוצא ידיו ורגליו במסע השיסוי והדיכוי הזה, יודע רק שהוא אוהב את כבוד הרב. וכבוד הרב, בניגוד לרבנים מכובדים אחרים, אוהב את הציבור הישראלי כולו, על גווניו. ומן הראוי שכל אחד שהדת היהודית יקרה ללבו ירים קול צעקה כשמבצעים ברב בישראל לינץ' תורני. יהיו דעותיו אשר יהיו.

זוהי הרי נשמת אפה של ההלכה מדורי דורות - המחלוקת. מגוון דעות ופסיקות, בית שמאי ובית הלל, רבי מאיר וחכמים, המחמירים והמקלים, המתירים והאוסרים, הרמ"א והבית יוסף. האם סופם של אלו הוא הכחדה בנסיבות פוליטיות? כי בבוקר שלמחרת נתעורר כולנו במדינה שבה להלכה פן אחד וחד, וכל שאר הרבנים ה"עצמאיים", יאלצו באדיבותו של אלי ישי להצטופף תחת הסלוגן - "הוא בדאי!".