סלקציה במועדונים - זה לא הפתרון

נכון, שהמצב הביטחון האישי במועדונים מסוימים הוא בעייתי ולעתים קיים אפילו סיכון ממשי למבלים במקום. נכון, שלעתים התנהגות המבלים במקום

 היא גסה, הלבוש פרובוקטיבי והדיבור צעקני, צרחני ואף מאיים. אולם, מי שלא רוצה להיכוות שלא יכנס למטבח, או שנפעל לשנות את המצב באמצעים אחרים, אך לא באמצעות סלקציה.

סלקציה בכניסה למועדון מושתתת על בסיס גזעני, המניח שישנם "סימנים מסוכנים" המעידים מראש על סוג התנהגות מסוים, שעלול להיות לא נעים ואפילו מסוכן. הסדרנים והסלקטורים אינם בוחני לב וכליות ובוודאי שלא נכונו בחוש נבואי, כך שאינם מסוגלים לזהות בוודאות את הבליינים האלימים והגסים. הם מניחים מראש שסוג לבוש, צבע עור מסוים, מבטא כזה ואחר, אזור מגורים, דת עדה וכדומה מעידים על מועדות להתנהגות גסה ואלימה.

ייתכן, שבחלק מהמקרים הם צודקים בשיפוטם, אולם חשיבה כזו מובילה לאפליה ולגזענות שאינה נעצרת במועדונים, אלא מחלחלת לכול תחומי חיינו. ל"מחלת הגזענות" אין גבולות. אם היא רק תצדיק את קיומה במקום אחד (במועדונים), הרי היא תרים את ראשה המכוער ותזהם את כל אורחות חיינו, בגני ילדים, בבתי ספר, במתנ"סים, בבתי הקפה, במגרשי ספורט, בגנים ציבוריים, בחופי הים, בצבא באוניברסיטאות, במקומות עבודה ואפילו בבתי אבות. הרי אנחנו לא רוצים לחיות בחברה של גטאות על פי עדה, דת וגזע.

הסלקציה תגרום לזעם ותסכול

אני מבין את הסלידה מהתנהגות הגסה והבהמית, רוויית האלכוהול והאלימות, בה נתקלים לעתים בחלק מהמועדונים. אך, הדרה של מגזרי אוכלוסייה מסוימים אינה הפתרון הראוי. אני שותף לדעה שאין כל הצדקה להתנהגות וולגרית ואלימה במועדונים ובשום תחום בחיינו בישראל. אני מסכים מאוד שלא ניתן להצדיק התנהגות גסה ואלימה, בגורמים חיצוניים לנו, כגון רווחה, עוני או תחושות קיפוח עדתי, לאומי או דתי.

אכן, הבעיה טמונה בנו ורק בנו וגם האחריות לשינוי מוטלת עלינו. אולם, סלקציה במועדונים אינה ראויה ואסור לקבלה. בנוסף לפסול הערכי הטמון בכל, הדרה, אפליה וגזענות, הרי מניעת כניסת אנשים מסוימים למועדונים עלולה, דווקא, ליצור בקרבם תחושות של זעם ותסכול, שעלולים למצוא את ביטויים בגילויי אלימות מוגברים. השינוי צריך לחול בכל אורחות חיינו, ואז אולי גם תפסק נהירת בני הנוער למועדונים רוויי אלכוהול והתלהמות, אך הנתיב לכך ארוך ומלא מהמורות וקשיים.

אולם,ישנה אלטרנטיבה להבטחת הסדר והביטחון במועדונים. יש להפעיל בכל המועדונים תוכנית כוללנית להבטחת הביטחון האישי, והאחריות הבלעדית ליישום תוכנית כזו מוטלת על בעלי המועדונים. בתוכנית, יש להתייחס לעיצוב סביבתי ראוי, חסימת נתיבים,הסברה מתאימה, פעילות אופרטיבית ראויה של שומרים ומאבטחים, להפעלת אמצעים טכנולוגיים מתקדמים לצורך, זיהוי, פיקוח ובקרה ולתגובה ראויה ומידתית בכל מקרה של התנהגות גסה ואלימה.

לדוגמה, ניתן להקים מאגר ארצי של בליינים אלימים, שהוכיחו כבר את היותם גסים ואלימים, ולמנוע מהם את הכניסה למועדון, לא על

 בסיס צבע עור, דת, עדה, מבטא או מקום מגורים, אלא בהתבסס על עברו האלים של הבליין. במצב זה מניעת כניסתו למועדון היא תוצאה ישירה של התנהגותו ולכן האחריות למניעת כניסתו מוטלת עליו ורק עליו.

לכן, אני מבין לתחושותיו של אבי שושן, אך בשום פנים ואופן לא לסלקציה במועדונים. אלי איפרגן ז"ל, שנרצח בניסיונו להפריד בין מתקוטטים אלימים, צריך לשמש מודל ראוי ואפילו גיבור לאומי, אחרת, באיזה חברה נחייה? לכן, כן למניעת התנהגות גסה ואלימה וזאת באמצעות תוכנית מקצועית כוללנית, שתופעל על ידי בעלי המועדונים, בתמיכה אמיתית של רשויות אכיפת החוק, במיוחד של המשטרה.