הכבאים מברכים על נס: "מלכודת אש במגדלים"
רק במזל הסתיימה השריפה שהשתוללה בקומותיו העליונות של מגדל שלום בארבעה נפגעים קל. נציב הכיבוי אמר ל-ynet כי המגדלים הם הבטן הרכה: "זו נורת אזהרה". בהיעדר תקציבים, הוא טען, לדליקה הבאה יהיה סוף אחר לגמרי - וקודר
שעות ספורות אחרי שהאש שהשתוללה במרומי מגדל שלום בתל-אביב כבתה, סיכם אמש (יום ד') את האירוע נציב שירותי הכבאות וההצלה, רב-טפסר שמעון רומח, בעיקר באנחת רווחה - למרות הנזק הכבד שנגרם לגורד השחקים הוותיק. "אם השריפה הזאת הייתה פורצת בצהרי היום, כשמאות אנשים עובדים בתוך המגדל, זה עלול היה להיות אסון לאומי", סיכם רומח את האירוע, שהסתיים במזל רב בארבעה נפגעים קל משאיפת עשן.
כדוגמה, הוא ציין כי "רק השבוע נספו בסין 42 בני אדם בשריפה שפרצה בגורד שחקים ישן. היה לנו הרבה מאוד מזל, אך לצערי הרב יבוא יום שלא כך יסתיימו הדברים". אחד המכשולים הגדולים בדרך להשתלטות על הלהבות היה טמון בתשתיות הישנות במגדל, שנבנה בראשית שנות ה-60.
"ברחבי הארץ פזורים לא מעט בניינים ישנים בגובה של 20 קומות, ומגדל שלום הוא דוגמה קיצונית לכך. אין בהם מערכות בטיחות אש והמנופים שלנו מתקשים לכבות שריפות בהם", הסביר רומח. ואכן, קבלת הדיווח על הדליקה במבנה עוררה חששות כבדים בקרב הכבאים, שמיהרו לזירה בידיעה כי בשל תנאי המגדל - אין ברשותם אמצעים מתאימים להעניק טיפול הולם למצב.
לא פחות מ-70 כבאים עמלו על כיבוי הלהבות במגדל שלום, שנאלצו לטפס עד לקומה ה-30 במדרגות - לאחר שמערכת החשמל במקום חדלה מלתפקד ופעילות המעליות הושבתה. כשהצליחו להעפיל למוקדי האש, נחרדו הכבאים לגלות כי גם מערכת המים הושבתה.
"אפשר לומר שגורדי השחקים הישנים הם בהחלט הבטן הרכה שלנו ועלולים להיות מלכודות אש", הודה רומח. הוא טען כי חלק מהדרך לפתרון המצב היא הזרמת תקציבים רבים יותר לארגונו, שנאלץ להתמודד עם משאבים דלילים המקשים על איכות המענה שאנשיו מסוגלים להעניק.
"המזל שיחק לנו הערב פעם נוספת", סיכם רומח שהגדיר את האירוע "נס". "מה שקרה במגדל שלום הוא בהחלט נורת אזהרה. אם לא יחול שינוי מהותי בסדרי העדיפויות ובמבנה הארגוני של מכבי האש, אנו עלולים למצוא את עצמנו מתמודדים עם תרחיש שונה לחלוטין".
אבל נראה כי גם אם יוזרמו לרשות מכבי האש תקציבים נוספים, לא יוכל הדבר לחפות על הצורך בהתקנת אמצעי בטיחות מתקדמים בגורדי השחקים הישנים. "צריך להבין שכוחות הכיבוי רלוונטיים, מבחינת הגעה במנוף, רק עד לגובה של 12 קומות. לכן, במגדלים גבוהים יותר, צריך להיערך אחרת", הסביר מיקי בראל, מנכ"ל מגדל אביב - גורד השחקים הגבוה ביותר במזרח-התיכון, כפי שהיה מגדל שלום בזמן הקמתו.
"במגדלים חדשים מותקנות מערכות טכנולוגיות מתקדמות מאוד לכיבוי ולשליטה באירועים של שריפות ואירועי חירום", הסביר בראל. אחת המערכות שהותקנה במגדל אביב פותחה בחברת "מדן שחקים" ואחראית לניטור מידע לפי פלחים של קומות ותתי-קומות. היא שולחת נתונים על כמות האנשים ששוהים במגדל במקרה של שריפה בזמן האמת למכבי האש וליתר כוחות ההצלה.
בראל התייחס להשבתת מערכות הבטיחות במגדל שלום - שנפגעו בשריפה שפרצה בקומה שבה פעלו. "כל משאבי האנרגיה של המגדל נמצאו שם: חדרי החשמל, מתקני הקירור, מערכות המיזוג, משאבות המים, הגנרטור וחדרי המעליות. אלו הקומות הרגישות ביותר במגדל, ולכן היו חייבים להכין גיבוי לציוד שם ולפצל זאת כך שניתן יהיה למנוע את קריסת המערכות", סיפר בראל. "לפי התקנים כיום, סיבי החשמל במגדלים הם מחוסני אש".
רק ב-20% מהעסקים בת"א נערכה ביקורת בטיחות
רק לפני שבועות ספורים וטרם הנזק שגרמה השריפה במגדל שלום, פרסמה מבקרת עיריית תל-אביב יפו דו"ח ובו ממצאים קשים על תפקוד מחלקת הכיבוי העירונית. מהמסמך עולה כי רק ב-20 אחוזים מבתי העסק ברחבי העיר נערכה ביקורת על-ידי נציגי מדור מניעת דלקות - למראות ההוראות. בדו"ח לא מפורט האם ביקורת שכזו נערכה במגדל שלום.
מהדו"ח עולה כי תקנות שירותי הכיבוי מ-1964 מטילות אחריות על מחלקת הכיבוי לבצע ביקורת במוסדות ובמפעלים באופן עצמאי. לפי נתוני מחלקת הארנונה, בעיר ישנם 55 אלף בתי עסק, אך בביקורת נמצא כי בין השנים 2005-2009 בוצעו בדיקות רק בכ-10,000 עסקים.
בסיווג רשימת אותם בתי עסק בתל-אביב, הוגדרו 224 עסקים כבתי-מלון, כאשר רק ב-85 מהם נערכה ביקורת. בבתי האבות המצב קשה יותר - מתוך 280 המוסדות, רק ב-36 נערכה ביקורת. בסופרמרקטים המצב טוב בהרבה - מתוך 57 הפועלים בעיר, ב-37 נערכה ביקורת.