פביליון, סטלייט ואינספירון נכנסים לבר

יש דברים שאני לא מבין. למה במכולת, פוגשים ליד הקופה את טוויקס, מארס, סניקרס, באונטי ואחרים אבל לא את מילקי ווי המשובח? למה עדיין לא הועלה המילקי וויי מן הגולה לארץ, להתאחד עם אחיו? עוד דבר לא ברור הם שמות של מחשבים ניידים - שנשמעים אפילו פחות הגיוניים מאלו של חטיפי השוקולד.  

Aspire, Pavilion, Latitude - שמות שנשמעים טוב, אבל לא אומרים שום דבר על המוצר. שלא לדבר על סימולים סתמיים באנגלית כמו X555 או כל שם מפוצץ אחר. אני חושב ששם של מוצר צריך להעיד עליו משהו, כדי לעזור לצרכן, במקום להקסים אותו במילים גדולות וביטויים דרמטיים.

לא, מגיב 19 – אני לא סתם מתקטנן. חלק מהטוקבקים חתומים בתור "מתכנת", "טכנאי מחשבים" או "אחד שיודע" – אבל רוב הציבור דווקא לא מתפרנס מתכנות, לא מתקן מחשבים בעצמו ואין לו מושג איך בוחרים מחשב. בשבילו, השמות הם סנסקריט.

כל החברות אוהבות להתפאר בכמה שהן פונות ללקוח, כשבתכל'ס הן בעיקר מבלבלות אותו - מה שממשיך כשהמוכרים בחנויות מנסים לדחוף לכם מוצרים עם יכולות שאתם לא צריכים, במחירים מוגזמים. הגיוני שיהיה קל להבדיל בין סדרת מחשבים שמיועדת למנכ"ל, ובין סדרה שמיועדת לבן הסטודנט שלו. שם המחשב, מבחינתי, הוא הצעד הראשון. השלב הבא הוא אתר החברה, עליו נדבר בהמשך. אז בואו נחשוב רגע יחד מה אמורים להביע השמות התלושים של הלפטופים ומה אפשר בכל זאת להבין מהם.

בעזרת השם: למה דווקא איקס?

יש שני שמות בולטים, שאפשר לזהות מיידית עם היצרן שמאחוריהן כבר שנים רבות – המקבוק של אפל וה-ThinkPad של לנובו.

לנובו רכשה את חטיבת המחשוב הנייד של IBM ב-2005, בשביל כל הכסף שעושה השם הזה. למיליוני אנשים בעולם, ThinkPad הוא שם נרדף למחשב נייד ארגוני. מי שהכיר אותו בתור "המחשב של אבא מהעבודה", גדל להיות מבוגר שמסתובב עם אחד בתיק. היום, מחשבי ThinkPad הם דקים וקלים עם מספר סדרות. היקרה והחזקה בהם היא X: מי שרוצה אחד יצטרך להכין בצד יותר מעשרת אלפים שקל.

הבחירה באות איקס היא כנראה שורשים של תרבות מדע בדיוני והיסטוריית תעופה אמריקאית. בארה"ב של שנות השישים, כל הישג תעופתי חדש פורסם בסגנון תעמולתי, במסגרת המירוץ לחלל. מטוסי הניסוי, ששברו שיאי מהירות, גובה ועוד - נקראו X. החיבור הוא גם לגאווה לאומית אמריקאית וגם לחדשנות ועתידנות.

אפל היא אמנית השיווק הכי גדולה בביזנס. אף אחד לא מתקרב אליה, ומצגות פנימיות שהגיעו לידי בעבר מוכיחות שכל היצרניות יודעות את זה טוב מאוד ומנסות ללמוד מכנופיית קופרטינו. החברה מיתגה את הניידים שלה בצורה הכי פשוטה ואפקטיבית שאפשר: לפי המוצר שהכי מזוהה איתה. כולם יודעים שמקינטוש זה מק ומק זה אפל ולהיפך.

• עוד בנושא: מדריך מחשבים ניידים לסטודנטים - לפי פקולטות
  

מה אומר השם על המחשב?

סדרות המיינסטרים (15.6 אינץ', מעבדי i3 ומעלה - מחשב משפחתי) של רוב החברות מקבלים שמות דרמטיים ועתידניים במיוחד. למה? כי אלו המחשבים הפשוטים ביותר שלהן, והחברה בחרה לשווק אותם בצורה שתגרום להם להישמע יוקרתיים יותר. זה כמו בתעשיית הרכב - דירוג אבזור GL או DX נחשבים לנמוכים ביותר: אז מה אם המשמעות שלהם היא Grand Luxe ו- Deluxe.

לטושיבה יש את הסאטלייט (לוויין) בתור סדרת מיינסטרים, האולטרא קלים שלה נקראים Portege, מילה שקרובה ל- Portage, מסע מעבר לים. דווקא שם מתאים למחשב כזה. סדרות הגיימינג של החברה נקראים Qosmio, עוד שם עם גוון חללי ועתידני.

HP היא יצרנית המחשבים הכי גדולה בעולם. אומרים שבכל שניה נמכר מחשב שלה, איפשהו בעולם. אני מתערב אתכם שרק פעם בשעה נמכר פביליון (Pavilion) למישהו שיודע מה זה אומר. פביליון הוא מבנה קטן, שמתפקד כארכיטקטורת-כניסה בארמונות. 

שמות אחרים מנסים להראות חדשנות, יוזמה ותכונות בסגנון. המיינסטרים של אייסר נקרא Aspire. החברה לא טורחת לתת יותר מדי שמות לסדרות שלה: יש לה רק את אספייר ואת TravelMate, שהיא סדרת מחשבים עסקיים דקים וקלים. המיינסטרים של Dell נקרא Inspiron, הסדרה הדקה והקלה שלה - Latitude, והסדרה המעוצבת - Studio. במקרה של דל, השמות באמת רומזים על השימוש.

חברת אסוס בכלל לא אוהבת להתעסק עם שמות. מקור שמה הוא בפגסוס, הסוס המעופף מהמיתולוגיה היוונית. החברה לקחה חצי סוס, וחברה בת שלה, פגטרון, לקחה את החצי השני. החברה כל כך לא אוהבת שמות, שלמחשבים שלה יש רק ציוני אותיות. סדרות A,F ו-K הן מחשבי מיינסטרים, U הם דקים וקלים והסדרות העסקיות נקראות S ו- P.

לנטבוקים של החברה דווקא יש שם -  Eee Pc. מבטאים את זה טריפל E, והמשמעות היא Easy to learn, Easy to work, Easy to play. החברה משתדלת לקדם את הטריפל E גם למוצרים אחרים (מחשבי הכל אחד, למשל). זה שם קצת טפשי, אבל מותר להם: אסוס המציאו את הנטבוק. ושוב, מיתוג קצת מבלבל.

סוני קראה למחשביה Vaio, שזה ראשי תיבות של Video Audio Integtated Opertion: מה שעושה בעצם, כל מחשב. החל מ-2008, החליטה החברה לשדרג את המשמעות למשהו קצת יותר סקסי: Visual Audio Intelligence Organiser. בינינו? לא הצליח להם. בדומה לאסוס, סוני נותנת רק אותיות ומספרים.

חברת אל ג'י מצאה פיתרון משובח לבעיית השם: חוץ מכמה בודדים (Marathon, למשל), לסדרות הניידים שלה בכלל אין שמות. מוזר גם, שרוב השמות במחשבים ניידים הם בלשון זכר. בעיקר בגלל שפיל מקיני, ה-CTO של HP, אמר לי רק השבוע ש-75 אחוז מהמחשבים בעולם מעוצבים עבור נשים.

• עוד בנושא: מדריך השוואתי - מי הנטבוקים החדשים בשכונה?
  

אתרי החברות: כל מה שאתם לא צריכים

ראינו שהשמות נעים בין "בסדר" ל"תאונת רכבת". מי אמור לעשות סדר? אתר היצרן. לכל חברה יש אתר מתוחזק ומושקע מאוד, עם שלל דגמים, תמונות, אפשרויות חיפוש, סיווגים ובהרבה מקרים גם חנויות מקוונות (או הפניה לכאלה). אבל זה בגירסאות האמריקאית והאירופאית שלהם. דפדוף קל באתרים הישראלים של היצרנים הראה שיש לנו עוד הרבה מה ללמוד.

האתר של HP עשיר בכל טוב, אבל מסובך מדי. יש בו הפרדה ל"שוק פרטי" ו-"ארגונים קטנים ובינוניים", שיכולה למנוע מכם להגיע למחשב עסקי מסדרת EliteBook, שדווקא מתאים לכם בול. תצטרכו לעבור כמה עמודים עד שתגיעו למחשבים שמעניינים אתכם ולמפרטים שלהם.

אתר Dell ישראל כולל גם הוא הרבה מידע, אבל קצת יותר נוח. גם מבנה האתר יותר נעים לקריאה. מצד שני, נראה כאילו שמישהו תרגם את האתר האמריקאי בלי לחשוב יותר מדי: אף אחד לא משתמש בביטוי "מחשב מחברת", אף אחד.

על האתר של אייסר אני לא יכול לספר לכם. בעיקר בגלל שאין כזה בעברית. נכנסתם לאתר החברה הראשי? בחרתם בישראל שלנו בתור ארץ מוצא? מזל טוב: זכיתם בעמוד עם קישורים ל- 15 אתרים שונים של מכירה והפצה. אין אתר שמרכז את המידע על המחשבים עצמם. גם האתר האמריקאי לא להיט - דגמי המחשבים מוצגים ברשימה ארוכה, כאילו שנרדמנו והתעוררנו ב-2001, ותצטרכו לפתוח לינק אחר לינק כדי ללמוד על המחשבים.

האתר של לנובו בעברית הוא עוד הפתעה: בעיקר, משום שכשבוחרים בישראל באתר הראשי, מקבלים את אותו האתר בדיוק. מי שלא יודע אנגלית טוב (תאמינו או לא, יש המון ישראלים כאלה) ורוצה ThinkPad, עלול להתקשות בלבחור אחד.

דווקא אתרים שמופעלים על ידי יבואן רשמי הם טובים ונגישים מאוד. אתר אסוס מראה לכם בדיוק מה יש בארץ, ומה עושה כל מחשב, אתר אל ג'י נראה אפילו יפה יותר, וכולל גם ארכיון לדגמים ישנים יותר. הכי יפה שמצאנו הוא האתר של טושיבה. חבל רק שלא כתוב בו מהו המחיר המומלץ לצרכן עבור כל מחשב.

גם כאן, יכולות יתר החברות ללמוד מאפל: האתר שלה מעולה ונגיש מאוד, אמנם יש לחברה הרבה פחות מוצרים, אבל עיצוב האתר של איידיגיטל הוא לא רע.

שורה תחתונה: לא אכפת לי מה חושב המנכ"ל

אז מה למדנו? שיצרניות החומרה משקיעות המון אנרגיה במקום הלא נכון. האתרים שלהן צריכים לייצג את המוצר, בצורה הכי נגישה - בתור חלון ראווה מקוון. אני לא רוצה לקרוא את דבר המנכ"ל, את חוזה האמינות של החברה או לדעת איך נראית יוכבד מהנהלת חשבונות. אתר של יצרנית מחשבים צריך לכלול תמונות ענקיות של כל מחשב, מפרט טכני, ולינק למטה לתמיכה טכנית או לחנות מקוונת. זה הכל.

זה לא משנה איך קוראים או לא קוראים למחשב, אם אי אפשר למצוא אותו באתר.הגיע הזמן שהיצרניות יתרכזו במה שחשוב באמת: בלקוחות שלהן.

לאיזה מוצרים ושירותים טכנולוגיים שאתם מכירים יש שמות מטופשים? ספרו לי בטוקבקים. וכן, אני יודע מה זה WebOS