האומץ של א'

אשה מוכשרת, משכילה, בעלת הערכה עצמית גבוהה. כל מכריה מדברים על האיכויות המקצועיות שלה, מחליטה לוותר על כל אלו ולהגיש תלונה שקרית, אולי שתיים? נגד בכירים מאוד במערכת המעסיקה אותה? למה? לפי הסברים שפורסמו על ידי "מקורבים" למטרידים לכאורה היא נקמנית, קנטרנית, מרושעת, משוגעת וגם אשה קטנה שתעשה הכל על מנת לקדם את מאן דהוא לתפקיד מסויים גם במחיר פגיעה אנושה בשמה הטוב, בפרנסתה ובאיכות חייה. הרי האופציה ששני גברים נטפלים לאותה אשה היא לגמרי מדע בדיוני.

בואו נדבר לרגע על המחירים שמשלמת מי שמחליטה להגיש תלונה על הטרדה מינית במקום העבודה. מחירים המידיים של תלונה נגד בעל מרות או סמכות ישירה כלפיך ברורים. סכנת פיטורין, פגיעה בזכויות, התעללות

 מתגברת, פגיעה בתנאי עבודתך. האם בלתי סביר להניח שמי שמרשה לעצמו להטריד אותך, לתקוף אותך ולהתעלל בך כי הוא סבור שלא תעשי דבר, ירשה לעצמו גם לפגוע בך בכלים השמורים לבעלי סמכות ומרות?

אבל גם תלונה כלפי קולגה יכולה לגרור אחריה מחירים לא פשוטים: החרמה על ידי שאר החברים לעבודה, השחתת שמך הטוב, הצגת כמשוגעת של הארגון, עושה צרות או סתם אחת שלא מבינה בדיחה, שעושה פיל מזבוב.

ואם כך מתייחסים אליך מה הפלא שאת לא רוצה להתלונן? מה הפלא שלוקח שנתיים או יותר לבוא ולספר? מה הפלא שלעתים היית מעדיפה להתחפר מתחת לשמיכה, לדמיין שזה לא קורה באמת או לנסות להתנהג אחרת, כי כולם יגידו שיש בוודאי סיבה בגללה הוא בחר להטריד אותך ולא אחרות, בטח את אשמה.

קשיים על גבי קשיים

הטרדה מינית כמו כל התנהגות עבריינית אחרת, נוטה להיות סידרתית. היא לא מפסיקה מעצמה, לרוב גם לא תפסיק אם תגידי ש"זה לא נעים לך" או שתראי שאת לא מעוניינת. התבונה הטמונה בהחלטת המחוקקים לדרוש ממקום עבודה או כל ארגון, להיות אחראי על מניעה, טיפול והפסקת הישנות מקרי הטרדה מינית, נובעת מהידיעה כי בעלי כוח (רשמי או סמוי), ימשיכו להתעלל עד שמישהו גדול וחזק מהם יפסיק את התנהגותם. כך נכון ביחסי בריונות בין ילדים, כך נכון, באחריות המדינה כלפי עבריינים, כך נכון שיהיה בהטרדה מינית במקום עבודה.

ד"ר גלית דשא, רכזת חינוך במרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית תל אביב