לאחר שנים: החוק נגד קבוצות ריכוז עולה למליאה

הצעת חוק ממשלתית חדשה מאיימת למנוע מקומץ תאגידים השולטים בענפים העסקיים שלהם, דוגמת הבנקים וחברות הסלולר, להכתיב מחירים כמעט אחידים ללא תחרות. שר התמ"ת בנימין בן אליעזר יעלה אותה היום (ג') לקריאה ראשונה בכנסת. קבלת החוק תאפשר לממונה על ההגבלים העסקיים להכריז על התאגידים בכל ענף כ"קבוצת ריכוז", מה שיקל עליו לחסום אותם ללא דיונים משפטיים ארוכים.

• מחקר: "שוק האשראי בעל רמת ריכוזיות גבוהה"
• סמכויות הממונה על ההגבלים יורחבו
• הממונה על ההגבלים רונית קן פורשת במפתיע
  

התעשרות מעטים על חשבון הציבור

הרעיון לתיקון חוק ההגבלים לבלימת קבוצות הריכוז נולד לפני שמונה שנים, כדי להתמודד עם פרשת עמלות הבנקים. הם נהגו ללכת בעקבות הבנק הראשון שהעלה את העמלות מבלי שניתן להוכיח שתיאמו מחירים בניגוד לחוק ההגבלים.

ועדת גושן מצאה כי בשווקים הנשלטים בידי קבוצות ריכוז, נקבעים מחירים גבוהים תמורת מוצרים במגוון ובאיכות ירודים, וכי הנזקים לצרכן ולמשק כבדים. בענפים אלה נמצא כי אין תמריץ להתייעלות ולאימוץ טכנולוגיות חדשות. המחקר והפיתוח נפגעים ומה שקורה בפועל הוא התעשרות מעטים על חשבון הציבור הרחב. רשות ההגבלים העבירה את הצעת החוק לאישור הממשלה לפני שנה, אך האישור נסחב עד לאחרונה.

בן אליעזר: המשק הוא חממה לקבוצות ריכוז

ועדת השרים לחקיקה אישרה אותו לא מעט בלחץ של שר התמ"ת וח"כ כהן שחזר והגיש את הצעתו הפרטית במטרה לקדם אותה במקום הממשלה. השר בן אליעזר אמר כי אין מנוס מתיקון החוק. "המשק הישראלי הוא כמו חממה לקבוצות הריכוז. זהו משק שהיקף פעילותו קטן מטבעו, ובענפים שונים פועלים שחקנים מעטים כך שלא מתקיימת בהם תחרות אפקטיבית".

לדברי בן אליעזר, בהצעת החוק שני שינויים עיקריים שמאזנים זה את זה. ההצעה מתקנת את הגדרת "קבוצת ריכוז". במקום ההגדרה הקיימת שמבוססת על מידת התחרות בפועל השוררת בין חברי הקבוצה, אך ללא מבחן מובהק ובר-אכיפה - הצעת החוק החדש קובעת מבחני זיהוי הכשל התחרותי שקיים בענף זה או אחר, המאפשרים לאכוף את החוק בקצב מהיר יותר.

הצעת החוק מחליפה גם את הנוסח שלפיו חלות על חברי קבוצת הריכוז נורמות זהות לבעלי מונופול. היא לא מחייבת את הממונה על ההגבלים להוכיח התנהגות מונופוליסטית של חברי הקבוצה דוגמת תיאום המחירים האסור. די אם נראה על פני הדברים שחברי הקבוצה מתיישרים אחד עם השני, כדי לאפשר לממונה להתערב אם מצא אפילו חשש לפגיעה בציבור או בתחרות, ולשים קץ ליחסים הצולבים באמצעות בית הדין להגבלים.

מכבש הלחצים יתחדש לאחר ההצבעה

בנוסף מסדירה הצעת החוק את העבודה בין הממונה למשרדי הממשלה. לאחר שזיהה את כשל תחרותי בענף מסוים, לפני הפניה לבית הדין להגבלים עליו להיוועץ עם המשרד הממשלתי או הגוף הממלכתי הממונה על הרגולציה בתחום המשקי שבו הקבוצה פועלת (דוגמת האוצר ובנק ישראל מול ענפי הבנקאות והביטוח, ומשרד התקשורת מול חברות הסלולר או הכבלים והלוויין). הממונה יפעל לאחר שיקבל את הסכמת המשרדים.

עם זאת מוצעים בחוק החדש הסדרים ייחודיים שיגבילו את התערבות הממונה בענפי הבנקאות והביטוח.

בענפים אלה, במסגרת הליך ההתייעצות של הממונה עם הרגולטורים האחראים, החוק יאפשר להם לעצור את פעולות הממונה. אבל זאת אך ורק באותם מקרים שבהם הרגולטורים הגיעו למסקנה מעל כל ספק שהפעלת סמכויות הממונה עלולה לסכן יציבות של בנק או חברת ביטוח גדולים מה שעלול לאיים על המשק כולו.

הצעת החוק אינה המילה האחרונה בתחום הרגיש הזה. לאחר שתעבור קריאה ראשונה במליאת הכנסת, היא תגיע קרוב לוודאי לוועדת הכלכלה. אז עלול להיפתח סיבוב חדש של מחול השדים שתרם לא מעט לסחבת בהשלמת הצעת החוק.

התאגידים הגדולים, נשואי החוק, יחזרו להפעיל את מכבש הלחצים שלהם, במאמץ אחרון לפרק את הכבלים לפני שיקשרו את ידיהם.