סתיו באונטריו: שלכת, פטריות וטבע ססגוני
בעוד בני משפחת טסטסה נפעמים ממפלי הניאגרה - "טיפ" מתושב מקומי שלח אותם כמה מאות ק"מ משם. המראות שהתגלו להם באונטריו יישארו איתם גם זמן רב אחרי סוף הסתיו
מפלי הניאגרה הרחבים היוו נקודת פתיחה מצוינת למסע שלנו צפונה אל לבו של מחוז אונטריו שבקנדה. קשה להבין את עצמת הזרימה של המפלים האלה עד שלא עומדים מולם. נפילת המים מעלה רסיסים לגובה של מאות מטרים, היוצרים קשתות צבעוניות שמתערבבות זו בזו ומעלות קריאות התפעלות. נקודת מפגש גבולות נחמדה למדיי בין מדינת ניו-יורק למחוז אונטריו.
מנקודות התצפית ניתן להבחין בספינות שמשיטות מבקרים העומדים בצפיפות, עטופים מעילי גשם כחולים,
אל חלקם התחתון של המפלים. הספינות התנדנדו כמו עלה יבש, התקרבו לתחתית המפלים ולרגע נראו קטנטנות ושבירות לעומת קיר המים המאיים הנמצא מעליהן.
בעוד אנחנו מתבוננים במים הגועשים בניאגרה אמר לנו אחד המקומיים שאם אנחנו מתלהבים ממים זורמים ומצבעים כדאי לנו לנסוע צפונה לארץ אלף האגמים. "הסתיו בעיצומו" הוסיף האיש, "כל העצים שהיו ירוקים עד לפני כמה שבועות מתכוננים לתרדמת החורף הארוכה, ונצבעים בצבעים מדהימים". ומי אנחנו שנאמר לא לאדם מסביר פנים השייך לעם ידידותי כמו הקנדים.
עוד לא ראיתם כלום. מפלי נאגרה (צילומים: אסתל טסטסה)
לקחנו את שלושת ילדינו לארוחה מפסקת (יוצאים לטיול, לא?) ופתחנו בנסיעה צפונה, כ-450 ק"מ ממפלי הניאגרה. הדרך התפתלה לאורך אפיקו הרחב והסואן של הנהר הרחב המחבר את אגם אירי אל אגם אונטריו, ובהמשך התחלנו להקיף את חלקו המערבי של אגם אונטריו. לאחר נסיעה אטית בכבישים המקיפים את טורונטו וסביבתה, המשכנו לאורכו של כביש מספר 400. ככל שהתקדמנו צפונה הלך ופחת מספר כלי הרכב בכבישים. גושי הבטון של טורונטו רבתי נראו לנו כמו משהו מהעבר הרחוק, והתחלנו ליהנות מיופיו האמיתי של הטבע.
כעבור כ-200 ק"מ סטינו ימינה מכביש 400 לכביש 141, ונסענו עד ליישוב הקטן רוסו (Rosseau) הסמוך לאגם ג'וזף. מראות הדרך כללו אגמים קטנים, גבעות צבעוניות, מרבדי צבעים מרהיבים ביופיים ותחושה של חופש. יופיה של השלכת במחוז אונטריו הוא בעיקר בעצמתה ובתהליך המואץ שבו היא מתרחשת. עד לפני כמה שבועות הקיץ היה כאן בשיאו, הטמפרטורות היו גבוהות והעצים התנהגו כאילו הם מתכוונים להישאר ירוקים לנצח. העלים היו ירוקים ועבים במיוחד ונדרש מאמץ כדי לתלוש עלה אחד מענף. אולם באזור הזה של העולם, בין קווי הרוחב 45-43 מעלות צפון, הימים מתקצרים בקצב מהיר יותר, שעות האור פוחתות, והשמש שהופכת לדרומית יותר עצמתה נחלשת. בנוסף, אוויר קר מהקוטב הצפוני מחלחל דרומה ואט-אט משתלט על האזור כולו.
מפת אזור אונטריו
הקור צובע את העלים
הטמפרטורות שהיו סביב 30-25 מעלות לפני כחודש ואפשרו יציאה מהבית בחולצה ומכנסיים קצרים, צונחות אל מתחת לעשר מעלות ומחייבות לבוש חורפי יותר. העצים, הרגישים מאוד לשינויים בתנאי הסביבה, חשים את בואו הקרב של החורף ונערכים לתקופת אחסון ותרדמת שתימשך חודשים ארוכים. הם אינם רוצים לבזבז אנרגיה מיותרת, ולכן עקב הירידה החדה בטמפרטורות ובכמות האור הם מפסיקים את תהליך הפוטוסינתזה. שינויים הורמונליים גורמים להפסקת ייצור הכלורופיל בעלים, והפעילות הכימית-ביולוגית בעצים מאטה למינימום הנדרש. כלורופיל שכבר קיים בעלים עובר תהליך פירוק, והצבע הירוק והפשוט מפנה את מקומו לפיגמנטים אחרים המשתנים בין צהוב, כתום, אדום, סגול ושאר גוונים הגורמים למתבונן בהם להיות המום ומאושר.
משכן העלים. נוף מקומי באונטריו (צילום: רוני ליבו)
שינויי הצבעים בזנים מסוימים של עצי אלון ומייפל בולטים במיוחד. מאחר שזווית חדירת קרני השמש נמוכה, ותקופת זריחת השמש קצרה יותר, העלים בעצים האלה רחבים ובעלי שטח פנים גדול. הטבע עיצב אותם כך כדי שיוכלו לקלוט כמות גדולה ככל הניתן של אור שמש בקיץ, החיוני ליצירת אנרגיה הנדרשת ליצירת הפרי, שמירה על הגזע והענפים וכמובן לגדילה. אולם שטח הפנים הגדול הופך את העלים לחשופים ורגישים במיוחד לירידות בטמפרטורות, ולכן למדו העצים לשאוב מהם את החומרים שהם צריכים. הדבר גורם להם לשנות את צבעם במהירות רבה והם הופכים להיות דקים וכמעט שקופים בעיצומו של הסתיו.
למרות הקור העז ושעות האור המועטות השכמנו בשעת בוקר מוקדמת כדי ליהנות מצבעי העלים בזריחה. התעטפנו בשמיכות עבות ויצאנו אל הקור החודר. השמש, שקרניה החלו ללטף את העלים, שינתה את חשכת הלילה לגוונים של אדום וכתום עזים במיוחד, שהתערבבו אלה באלה, הצלו חלקית על גזעי העצים, והשתקפו באגמים השקטים שהחלו לפלוט אדים של בוקר עם העלייה ההדרגתית בטמפרטורות. עמדנו מתחת לקבוצת עצים שנצבעו בשלל צבעי הקשת. רוח קלילה הניעה את העלים ויצרה פסיפס חי – אחד המחזות היפים שהטבע העניק לנו.
צבעים משגעים, רגע לפני החורף
בעוד כמה שבועות ינשרו מרבית העלים מהעצים, השמים יאפירו וגשם בלתי פוסק יפקוד את האזור. האדמה תהיה בוצית, והעלים המדהימים ינשרו כולם, ייערמו ויכסו את פני הקרקע. הגוונים המרהיבים יהפכו לחומים ומשעממים, ולאחר מכן העלים יתפרקו ויזינו את האדמה, והחומרים שהרכיבו אותם יחזרו לשמש את הטבע בבניית חיים חדשים.
הפטריות מרשימות במיוחד
גם שוכני הקרקע נהנים משינויי מזג האוויר. באופן פרדוקסלי כמות האור המגיעה לאדמה גבוהה יותר בתקופה זו. העלים שעד לפני שבועות אחדים היו ירוקים וצפופים, מנעו מקרני השמש לחדור מבעד לצמרות העצים, והאדמה נהנתה מכמות מועטה של אור. מיעוט הגשמים היחסי בקיץ ייבש את הקרקע ומנע את הנצתם של מינים רבים של צמחים. כעת, כשהעלים מצהיבים ומאדימים, קל יותר לקרני השמש לחדור מבעד לצמרות העצים ולהאיר את האדמה בגוונים מדהימים. גם כמות המשקעים עולה משמעותית וגורמת לעלייה מתמדת ברטיבות של פני השטח. שני אלה מהווים תנאים אופטימליים לנבגים, פטריות, עשבים, טחבים ושאר צמחים שוכני קרקע, ומאפשרים להם ללבלב ולפרוח.
פריחת הפטריות מרשימה במיוחד. נראה שהמשפט "כמו פטריות אחרי הגשם" הומצא באונטריו. עשרות זנים של פטריות יער צומחים בן לילה ומכסים חלקים נרחבים של הקרקע בשלל צבעים וצורות. הפטריות מפלסות את דרכן מבעד לעלים שנשרו, חלקן מציצות מסדקים בגזעי העצים, אחרות צומחות בקבוצות של עשרות פריטים, מסודרות כמו חיילים נאמנים של הטבע, ואחרות מצמיחות כיפות ענקיות שרק הטבע יכול לעצב. עלי המייפל שמתחילים לנשור צונחים לאטם על הרי הפטריות והופכים את המראה למיוחד ומושלם.
מגוון הפטריות במחוז אונטריו הוא עצום וייחודי (אנדמי) לאזור. הדבר הביא לכך שנכתבו מגדירי צמחים על פטריות בלבד. עיון בספרות מגלה שחלק מהפטריות מתאימות לאכילה, אחרות רעילות במיוחד, לחלקן טעם מר ומחריד, יש הגורמות להזיות ויש כאלה שמפיקים מהן חומרים לתעשיית הקוסמטיקה והתרופות ומרכיביהן משולבים בקרמים הנחשבים למונעי הזדקנות העור ומכילים אנטי-אוקסידנטים פעילים במיוחד.
באזור יש כמה חוות ענק לגידול פטריות, רובן לצרכים מסחריים, אחרות לצורכי מחקר. מדריכי פטריות מקצועיים ייקחו אתכם לסיור מהנה בטבע וייתנו לכם הסבר ארוך ומרתק על מחזור החיים המדהים של הצמח הזה, על שיטת הרבייה ועל הצבעים המרהיבים המשמשים הן כמשיכה והן כאזהרה. המדריכים ינחו אתכם כיצד לדרוך במקומות המתאימים ולהימנע מלרמוס את הצמחים העדינים והפטריות.
קרני שמש אחרונות. גם הסנאים נהנים
גם המכרסמים, דוגמת הסנאים והבונים, נמנים עם שוכני האזור. הם אוספים ואוגרים בלוטים רבים אשר ישמשו להם מקור מזון כמעט יחיד בחורף ההולך ומתקרב. הם אוספים את הבלוטים, מחביאים אותם בגומחות בין גזעי העצים, או טומנים אותם באדמה בצורה מרוכזת. חלק מהסנאים אוספים עלים יבשים לריפוד מקום המגורים שלהם ולהגנה עתידית מפני הקור. כיוון שבהמשך הסתיו הזרימה צפויה להיות חזקה יותר, הבונים מחזקים את הסכרים שלאורך פלגי המים הזורמים אל האגמים – הכן ביתך לחורף.
אזור מפלט לעשירי קנדה
לא פלא שאזור הנמצא במרחק שעתיים וחצי נסיעה בלבד ממרכז טורונטו רבתי (GTA) נחשב לנחשק במיוחד ומהווה מקום מפלט לקנדים רבים, רובם עשירים. אלה שבכיסם כמה מאות דולרים מנצלים את סופי השבוע כדי לעלות צפונה ולשכור יחידת דיור קטנה באחד מהחניונים שבאזור, או שהם מסתפקים בטיולי יום בלבד. אלה שבחשבון הבנק שלהם בין שניים לעשרה מיליון דולרים "מיותרים", קונים יחידת קרקע בשטח של כ-150 דונם לאורך חופיו של אחד האגמים.
רוב בעלי הממון בונים בית עץ (קוטג') מפנק המותאם לכל עונות השנה ולשהייה ארוכה. הבתים מכילים יחידות חימום וקירור משוכללות, עם חלונות עבים ובידוד כפול. שביל טבעי מקשר בין הבית למעגן הסירות והדיג הפרטי. הקיץ מוקדש ברובו לדיג ולסקי באגם, הסתיו מוקדש לצפייה בשלכת ולהליכה רומנטית בשבילי היער, בחורף מתכרבלים מול הקמין הבוער ודגים בעזרת חכה דרך חור שקודחים באגם הקפוא, ובאביב נהנים מלבלוב מחודש של העצים ומריחות משכרים של פריחה.
יש לכם מספיק כסף? קוטג'ים על שפת האגם
צעידה אקראית לאורך עשרה ק"מ באזור היערות והאגמים גרמה לנו "להקליק" במצלמה המותשת שלנו כמה מאות תמונות. מראה הקרקע לא פחות מרשים ממראה העצים. כמות אין סופית של עלים מזנים שונים של עצים נערמת בערבוביה וצובעת שבילים שלמים בצהוב עם מעט נקודות אדומות.
בצדי הדרכים זורמים פלגי מים צוננים וקרירים, הנושאים אתם עלים שזה עתה נשרו ומזון מהקרקע כדי לתמוך באוכלוסיית הדגים העשירה השוכנת דרך קבע באגמים הסמוכים.
המראה מרשים במיוחד מפסגות ההרים; מגוון הצבעים הוא בלתי נתפס ולעתים עולה על יכולת החושים לקלוט. כשהאגמים שקטים ההנאה כפולה ומכופלת. השתקפות צבעי הסתיו על פני המים תוך כדי נשימת אוויר קר ונקי מעוררת השראה. אם החלטתם להגיע לאזור ולצפות בשלכת המרהיבה של מחוז אונטריו, הגיעו לכאן בחודשים אוקטובר-נובמבר שהם חודשים אידאליים לצפייה במראות הסתיו. ודאו שברשותכם רכב תקין, המתאים לנסיעה גם בדרכי עפר. הצטיידו היטב, חלק מאזורי אלף האגמים שבמחוז אונטריו מנותקים כמעט לגמרי מהציוויליזציה. הקליטה במכשירי הטלפון הניידים אפסית. מוסכים, חנויות לממכר מזון ושירותים רפואיים נמצאים במרחק נסיעה של שעה לפחות. מומלץ להצטייד בהתאם, בעיקר באמצעי מזון ומים, בגדים חמים ותאורה חלופית. שתהיה שלכת נעימה.
- הכתבה פורסמה בגיליון נובמבר של הירחון "טבע הדברים"
- מתנה לגולשי ynet: גיליון היכרות
ב-10 שקלים בלבד