הרב שרלו: מותר להשכיר דירות לערבים

רבני צפת אסרו השכרת דירות לערבים, הרב עובדיה יוסף הבהיר גם הוא כי הדבר אסור, ורבנים רבים אחרים שתקו במבוכה מטעמים של "תקינות פוליטית" והודו: “אין מה לעשות, זוהי ההלכה”. מי שכעת חולק על כל אלה הוא ראש ישיבת ההסדר בפתח תקווה, הרב יובל שרלו, שקובע: "נכון הוא להעדיף בני עמנו, אולם לא נכון לאסור השכרת דירות לערבים".

במאמר שמתפרסם בשבועון "מעייני הישועה", שיחולק בשבת בבתי כנסת, הוא מסביר: "לא ניתן לקיים שלטון יהודי בלי לדאוג גם לנוכרים הגרים בתוכנו בתחומי הדיור והתעסוקה... משעה שהוקמה מדינת ישראל אנו אחראים לא רק על היהודים שבה, אלא על כל מי שנמצא בטריטוריה שלה ותחת שלטונה

"זו גם הסיבה ההלכתית שבעטיה כל הרבנים שעסקו בשאלות מעמד הנוכרי בארץ ישראל עם הקמת המדינה, העניקו לו מעמד שעיקרו זכויות אזרח וסמכות להיבחר לחלק גדול מאוד מהתפקידים במוסדות המדינה".

לדברי הרב שרלו, הדבר נכון גם במישור המוסרי-אנושי וגם במישור ההלכתי: "הם בני אדם ומגיע להם להתפרנס בכבוד, לפתח את צלם אלוקים שבהם, ולגור תחת קורת גג, ככל בני האדם בעולם".

על פי הרב, פרנסה, תעסוקה, לימודים ומקום מגורים הם חלק מזכויות האדם של כל הגרים בארץ ו"לא ניתן איפוא שלא לפתור בעיות המגורים של כולם, ובוודאי שלא להדיר אותם מהיכולת לשכור דירה".

נימוקים נוספים שהזכיר הרב במאמר הם: קידוש ה' בכך ש"בניו ונושאי שמו נוהגים ביושר ובאמת עם הבריות" וכן את העבודה כי "עם שחווה על בשרו את היחס המשפיל והמדיר במצרים אינו יכול להתנכר למצוקת האחר".

יש גבול

עם זאת, הרב שרלו מבהיר כי, כמו בכל תחום בעולם ובתורה, גם לכללים אלה יש גבול שכן בסופו של דבר "ארצנו היא זו, ואנו מחויבים לה והיא לנו, ואין לנו רשות להניח לשלטון זר על אדמתנו" וכן

מאחר שחלק מערביי ישראל טוענים להיותם אדוני הארץ ופועלים לחבל בתוכנו. "הגבולות נובעים גם בשל מצוות התורה המחייבות אותנו, בד בבד עם ההקפדה על מניעות חילול ה' והתנהגות לא מוסרית, להעדיף את אחינו".

במסקנותיו כותב הרב שרלו: "בוודאי שלא יהיה זה נכון לפתוח במערכה כוללת, להכליל כי כולם עוינים או כולם מסוכנים או כולם נוטים לנישואי תערובת, או כל 'כולם' אחר. (יש) איסור תורה של ענישה קולקטיבית... אנו צריכים לפעול להגברת היישוב היהודי בגליל ובנגב, אולם זאת לא על ידי איסורי השכרה או מאבק מרחיק ופוגע, כי אם על ידי הגברת ההתיישבות היהודית תוך דאגה גם לזרים הגרים בתוכנו".