מומחים: ההדלפה תשנה העולם כפצצת האטום

אתר ויקיליקס פרסם אמש (יום א') מאות אלפי מסמכים, העוסקים בין היתר בקשריה של ארצות-הברית עם בעלות בריתה וגם על ישראל והקשר האמריקני. מומחים סבורים שהעולם שלאחר הפרסום ישתנה - כי המידע ידלוף בסופו של דבר.

סודות מאמריקה - סיקור מיוחד ב-ynet:

• החזון הישראלי: הפיכה באיראן בעזרת הסטודנטים
• מסמך מקהיר: נתניהו צ'ארמר, ולא מקיים הבטחות
• רוסיה לישראל: טכנולוגיה תמורת ביטול ה-S-300
• החשיפה: קלינטון הורתה לרגל אחר מזכ"ל האו"ם
• ארה"ב: "פוטין - זכר שולט. סרקוזי - מלך עירום"
  

פרופ' יהודית בר אילן, מומחית להצפנות מידע מאוניברסיטת בר-אילן, אמרה כי שום מידע מוצפן לא בטוח ב-100 אחוזים. "יש כל מיני שיטות הצפנת מידע טובות יותר וטובות פחות, אך מהתרשמות שלי במקרה של ויקיליקס - ניתן לשער כי המידע פשוט לא היה מוצפן".

אבל היא לא פוסלת שהמידע היה מוצפן בכל זאת. "אפשרות נוספת היא או שהגורם שהיה אחראי על הדלפת המידע הדליף גם את המפתח לפתיחת הצופן. במקרים מסוג זה לא משנה טיבה של שיטת ההצפנה, כשיודעים את הקוד לפתיחתה אז היא חסרת כל ערך".

פרופ' בר אילן אמרה, כי כבר במלחמת העולם השנייה היו מקרים של הצפנות מידע, שלכאורה היו בטוחות, אך מהר מאוד פוענחו על ידי האויב. "בעקרון, ברגע שמוסדות כמו בנקים או גופים חשאיים שומרים על כללי ההצפנה, אז המידע אמור להיות מאובטח ודרוש זמן רב עד שניתן יהיה לפענח את הצופן אם בכלל. בינתיים, בזמן הזה, הגוף שאחראי על הצפנת המידע יוכל לפתח שיטות הצפנה מתקדמות ותמיד לדאוג לאיכות אבטחה גבוהה, אם כי לעולם לא ניתן להגיע לביטחון של 100% ושום שיטת הצפנה אינה בטוחה לגמרי".

"ההסדרים הקיימים בחברה יתערערו"

פרופ' נח עפרון, מרצה בתוכנית למידע טכנולוגי באוניברסיטת בר-אילן, הזהיר כי חשיפת המסמכים עלולה לערער את היציבות החברתית ולשנות סדרי עולם חברתיים, כפי שעשו מהפכות טכנולוגיות בעבר כמו המצאת המכונית ופצצת האטום. "ברגע שהומצאו המכוניות, אז השתנו פני החברה באירופה. אנשים החלו לגור רחוק אחד מהשני ולהקים ערים במקומות מרוחקים. במקרה של פצצת האטום הבינו שהטכנולוגיה עלולה גם להשמיד את היקום".

על ההשלכות האפשריות של חשיפת המסמכים, הוא אמר: "גם פרשת ויקיליקס עלולה לערער את הסדרים הקיימים בחברה לאורך דורות והקלות הבלתי נסבלת שבה בטחנו בהצפנה תתאדה מהעולם. אנשים יחשבו כמה פעמים לפני שישתפו אחרים במסמכים או במידע חשאי. זו יכולה להוות מעין התפקחות של החברה, שמבינה שכמו שניתן להצפין מידע ניתן גם לשעתק אותו בעלות אפסית ובמהירות אדירה. יש לכך השלכות חיוביות ושליליות, תלוי בנקודת מבטו של האדם".

פרופ' עפרון אמר כי ההשלכות יהיו גם על הפרט ולא רק על מדינות וארגונים גדולים. "האשליה שניתן לשמר סודיות מוחלטת בתיקים רפואיים, מיילים למאהבת או בביטחון שדה תערער באופן יסודי את החברה האנושית שבלית ברירה וכייוון שלפי שעה

 אין חלופה טכנולוגית אחרת, תמשיך לכתוב מסמכים סודיים - פשוט בידיעה שהמידע אינו באמת חסוי לעולמי עד ויכול מאוד להיות שיום אחד במקום מסויים ברחבי תבל הוא ידלוף החוצה".

הוא הוסיף: "מבחינה זו, מצד אחד הדבר עלול לגרום לסיכון ביטחוני וצבאי של מדינות, אך ייתכן שיהיו לכך גם השלכות פוליטיות חיוביות, כי הידיעה שבין כה מתי שהוא בעתיד המידע ייצא לאור - תעודד שקיפות פוליטית ציבורית של המדינה כלפי תושביה וכלפי המדינות האחרות - מהטעם הפשוט שאין יותר ערך להצפנת מידע".