ישנן צרות גדולות יותר
את הררי המידע מהדלפת "ויקיליקס" אפשר לסווג לשלושה סוגים: מזיק, מביך ומועיל. על ההתבטאויות המעליבות כולם, כנראה, יבליגו - פשוט כי אין תחליף לארה"ב. ישראל יצאה כמעט בלי שריטה, אבל נתניהו ספג עוד מכה לתדמית
פייר, אני מאוכזב. כעיתונאי ציפיתי להוריקן של מידע סודי שיזעזע את הכפר הגלובלי. ומה קיבלנו, לפחות בינתיים? צונאמי רדוד של עובדות ש-96 אחוז מהן כבר פורסמו בתקשורת ונטחנו לעייפה בתוספת פרטים ומה שמכונה בז'רגון העיתונאי "צבע". מעניין? בהחלט, אך בשום פנים ואופן לא רעידת אדמה.
איני מזלזל חלילה בנזק שנגרם לארה"ב ולבעלי בריתה ברחבי העולם. חשיפת המסמכים בויקיליקס אתמול תקשה על הדיפלומטיה האמריקנית לתפקד כהלכה בתקופה הקרובה וזה בעקיפין רע, אפילו רע מאוד, גם לישראל. עם זאת, ראוי לציין שהאינטרסים ותדמיתם של ישראל ומנהיגיה בקושי נשרטים. אנחנו יוצאים די טוב מהחשיפה והיא אפילו משרתת במקרים לא מעטים את ההסברה הישראלית.
סודות מאמריקה - סיקור מיוחד ב-ynet:
- לעמוד המיוחד ב-ynet עם כל הסודות - לחצו כאן
- החשיפה: קלינטון הורתה לרגל אחר מזכ"ל האו"ם
- מסמך מקהיר: נתניהו צ'ארמר, ולא מקיים הבטחות
- החזון של המוסד: הפיכה באיראן בעזרת הסטודנטים
- מסמך: העולם הערבי על-פי מאיר דגן
- עמוס גלעד על מובארק: מתקדם לכיוון העבר
- ארה"ב לפני דו"ח וינוגרד: "משבר אמון בישראל"
מי שניזוק מהחומר שנחשף היא כמובן וושינגטון, אך בעיקר בעלי בריתה - מנהיגי מדינות המפרץ הערביות, ומנהיגי אפגניסטן ופקיסטן. חשיפת ויקיליקס עלולה לגרום להם קשיים מבית ומאפשרת למכונת התעמולה האיראנית ולאל-קאעידה לתקוף אותם ולהציגם כבוגדים בעניין המוסלמי. גם ההנהגה הטורקית יוצאת בשן ועין מנקודת ראות מערבית. כתוצאה מכך יקשיחו כנראה מנהיגי מדינות אלה את עמדותיהם וייטו להימנע מלסגור עסקות חשאיות עם שליחיה של וושינגטון ועם דיפלומטים מערביים המשחרים לפתחם. הם גם ייזהרו שלא להידבר עם דיפלומטים מערביים בצורה פתוחה ועניינית על נושאים בעלי אינטרס משותף.
אין אלטרנטיבה לארה"ב
אבל נכסי השטח וההערכה של המודיעין האמריקני, ושל בעלות בריתה של ארה"ב, לא נחשפו וכמעט שלא נפגעו. כך גם היכולת של המערב ושל ישראל להתמודד עם הטרור ועם תפוצת הנשק הגרעיני. סביר גם להניח כי הנזק הכללי שנגרם לדיפלומטיה האמריקנית הוא הפיך. מנהיגים אירופים שזכו להערות לא מחמיאות מפי דיפלומטים אמריקניים יידעו לספוג את העלבון וימשיכו בקשריהם הטובים וההדוקים עמה. לעולם המערבי אין מנהיגה אלטרנטיבית שתתפוס את מקומה של וושינגטון ופוליטיקאים במדינות דמוקרטיות רגילים לספוג ביקורת, אפילו אם היא עוקצנית ומעליבה, ולהמשיך הלאה.
אובמה. ייאלץ להחליף דיפלומטים (ארכיון: פיט סאוזה, הבית הלבן)
גם חמיד קרזאי, נשיא אפגניסטן, ואסיף עלי זרדרי, נשיא פקיסטן, יודעים היטב ומזמן מה חושבים עליהם בוושינגטון. הם כבר קראו על כך ב"ניו יורק טיימס" וב"וושינגטון פוסט" וגם להם אין אלטרנטיבה לסיוע ולתמיכה הפוליטית שהם מקבלים מארה"ב. לכן, בעוד כחצי שנה-שנה, כשישקע האבק והרושם שהשאירו ההערות הלא מחמיאות שכתבו עליהם הדיפלומטים האמריקנים, ימשיכו מנהיגי העולם בקשריהם ההדוקים עם וושינגטון ויצטרכו להאמין כשהממשל האמריקני יספר להם שעשה מהפיכה באבטחת מידע כדי למנוע דליפות מידע נוספות.
את המידע שהתפרסם אתמול אפשר לחלק מנקודת ראות אמריקנית וישראלית לשלושה סוגים: מזיק, מביך ומועיל. המידע המזיק ביותר הוא הדיווחים המפורטים על השיחות וההסכמות בין שליחי ארה"ב לבכירי בית המלוכה הסעודית ולבכירי מדינות המפרץ הערביות. המסמכים מאשרים במידה שלא נחשפה עד כה עד כמה חוששים מנהיגים מזרח-תיכוניים אלה מאיראן וכי הם, ולא ישראל, עומדים בראש אלה הדוחקים בארה"ב לחסל את תוכניתה הגרעינית באמצעות מתקפה צבאית. לישראל מועילה אולי חשיפה זו בדעת הקהל האמריקנית והמערבית, אבל לאותם משטרים ערביים היא מזיקה מאוד.
לארה"ב מזיקה מאוד גם חשיפת העובדה שיש לה מקור בכיר בבייג'ינג שאישר את העובדה שממשלת סין עומדת מאחורי הפריצה המקוונת למחשבי חברת גוגל וכי יש לוושינגטון יש גם "חפרפרת" בממשלת גרמניה - ידידה ובעלת ברית חשובה של ארה"ב.
נזק ממשי נגרם לישראל ולארה"ב בהקשר האיראני כתוצאה מחשיפת חמשת הערוצים שהציע ראש המוסד מאיר דגן ב-2007 לממשל בוש כדי לטרפד את תכנית הגרעין האיראנית. אין חידוש בעצם חשיפת צעדים אלה, שכבר יושמו ודווח עליהם בתקשורת, אבל מזיקה החשיפה שדגן הציע לבצע מאמץ להפוך את המשטר הנוכחי באיראן באמצעות הסתת והפעלת סטודנטים ורפורמיסטיים איראנים, וכן קבוצות אתניות גדולות ומרדניות במדינה. חשיפה זו בויקיליקס נותנת נשק תעמולתי רב עוצמה בידי ראשי המשטר האיראני ומעניקה להם הצדקה פוליטית לדכא בכוח ובאכזריות כל תנועת מחאה לגיטימית בארצם.
ההערכות הישראליות על הגרעין היו מדויקות (ארכיון: AFP)
הרבה פחות מזיקה היא החשיפה שאהוד ברק העריך באמצע השנה שעברה באוזני משלחת מחוקקים אמריקנית כי נותרו 6-18 חדשים לעצור באמצעים לא צבאיים את תכנית הגרעין האיראנית. אמירה זו, עד כמה שזה יישמע מפתיע, תואמת כיום גם את הערכת הממשל בוושינגטון ולכן סביר שלא תתפרש כחרחור מלחמה מצד ישראל.
נזק מוגבל למנהיגים הישראלים
בכלל, כשבודקים לעומק את הערכות המצב הישראליות בנוגע לאיראן, כפי שנחשפו במסמכי ויקיליקס, נראה שהן היו מדוייקות למדי גם בזמנן, כאשר קהילת המודיעין האמריקנית העריכה הערכת חסר את יכולות איראן להעשיר אורניום ולעצב את מערכת הנשק האטומי.
מי שבקיא בחומר יודע כי ישראל לא צעקה "זאב זאב". כיום כבר ברור גם לוושינגטון כי איראן צברה די אורניום מועשר בדרגה נמוכה ודי ידע על בניית ראשי קרב גרעיניים שיאפשר לה להרכיב שתיים או שלוש פצצות אטום. השאלה כעת היא רק אם ומתי יחליטו חמינאי ואחמדינג'אד לממש את הנכסים הגרעיניים הצבאיים שצברו. כך שהנזק שנגרם לאמינות הפוליטיקאים הישראלים, אולמרט, נתניהו וברק, בדעת הקהל האמריקנית כתוצאה ממברקיהם הספקניים של הדיפלומטים האמריקנים מהשגרירות בתל אביב הוא מוגבל, אם בכלל.
מה שכן מזיק לישראל הוא הדיווח של דיפלומט אמריקני בקהיר, המצטט את הנשיא מובארק כמי שאומר כי נתניהו יודע להקסים את שומעיו אך אינו מקיים הבטחות. חשיפה זו משחקת לידי הפלסטינים וממשל אובמה בוויכוח הנוכחי בשאלת ההקפאה, ומביכה מאוד את ראש ממשלת ישראל בדעת הקהל האמריקנית.
התבטאות מביכה על רקע שאלת ההקפאה (ארכיון: משה מילנר, לע"מ)
יחסי רוסיה-ישראל ניזוקו כתוצאה מחשיפת העיסקה "מל"טים תמורת S-300" שרקח משרד הביטחון הישראלי עם הקרמלין. ראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, האלוף (מיל') עמוס גלעד, סיפר על כך לתת-השר האמריקנית תאוצ'ר במסגרת יחסי האמון בין שתי המדינות והיא דיווחה על כך לוושינגטון. השניים פעלו בתום לב, אבל הרוסים ייזהרו בפעם הבאה לפני שיעשו הסכמים רגישים עם ישראל.
נשק במאבק ברפובליקנים
בקטגוריית המידע המביך נמצאות כל אותן אמירות לא מחמיאות שכתבו הדיפלומטים האמריקנים על מנהיגי העולם מפקיסטן ועד אירופה ולוב. אמירות פיקנטיות אלה, שהתקשורת עטה עליהן כמוצאת שלל רב, יכריחו כנראה את וושינגטון להחליף כמה מאותם דיפלומטים שעודם מכהנים בארצות שמנהיגיהן הם נשואי הדיווחים, וייאלצו
את הממשל להשקיע מאמץ בפיוס אותם מנהיגים - אולי אף על חשבון משלם המסים האמריקני. אבל כאמור, הנזק הוא הפיך ואפשר להניח כי כעבור תקופת צינון מסויימת ישובו היחסים עם אותן מדינות לתיקנם.
אבל היו גם כמה עובדות שחשיפתן בויקיליקס מועילה לאובמה. בין היתר, עולה מהמסמכים בבירור כי הממשל האמריקני הצליח מול איראן במקום שבו נכשל ממשל בוש כישלון חרוץ. אובמה, בניגוד לחששות, אינו פייסן סדרתי ונאיבי. המסמכים מעידים כי לצד הושטת היד לעולם המוסלמי, הוא פעל נחרצות ובהצלחה ניכרת לגבש חזית דיפלומטית וסנקציות אפקטיביות נגד איראן, מה שיכול לעזור לנשיא האמריקני להדוף את טענות הרפובליקנים נגדו בעניין זה.
חשיפות ויקיליקס ימשיכו כנראה להעסיק את הממשל האמריקני ואת התקשורת העולמית עוד תקופה ארוכה. מייסד האתר, ג'וליאן אסאנג', נהג בפיקחות כשהחליט לשחרר את מיליוני המסמכים לשיעורין ולפרוש את החשיפה על פני כמה ימים. אבל נדמה כי הגרוע ביותר, לפחות מבחינתה של ישראל, כבר מאחורינו. אבל השאלה החשובה באמת נותרה פתוחה - האם ישראל עשתה ועושה הכל שדליפת ענק כזו לא תקרה אצלנו בעתיד.
כבר היינו בסרט דומה, בפרשת המסמכים ששלפה החיילת ענת קם והעבירה לעיתונאי. צה"ל והשב"כ נחלצו לסתום טכנולוגית את הפרצות דרכן דולף מידע מסווג. גם עצם קיומה של צנזורה ביטחונית במדינת ישראל מקטין את הסכנה, אבל מי שמכיר את הסביבה הקיברנטית ואת התקשורת יודע כי פרצות חדשות והדלפות ענק חדשות הן עדיין - וימשיכו להיות - איום ממשי גם בישראל. כל פיתרון יעיל לבעיה חייב לכלול מרכיב חזק של הרתעה ובזה אנחנו, כמו כל הדמוקרטיות, כולל ארה"ב, חלשים למדי.