ראש המוסד: מקצועי ומנוסה, בדק את כשלון משעל
תמיר פרדו יוכל לתפקד בקצב מלא מרגע כניסתו לתפקיד ראש המוסד. הוא מפקד מיומן ובקיא שיודע לנהל סיכונים והזדמנויות. אבל לצד ההערכה הרבה והאמון שנתניהו רוחש לו, יש מי שיטען כי שר הביטחון נוטר לו טינה בעקבות מסמך גלנט. פרופיל
עד היום הציבור בישראל הכיר אותו כ-ת', איש ביטחון שהתעטף בחשאיות והתרחק בקנאות מהתקשורת, אולם לאורך השנים שלו בשירות המדינה צבר תמיר פרדו הערכה רבה - וגם ביקורת - מצד עמיתים במוסד, בצה"ל ובהנהגה הישראלית. ראש הממשלה, שמינה אותו, אמר כי "הוא האדם הנכון", ושר הביטחון קבע כי מדובר ב"איש מקצוע בעל ניסיון מבצעי עשיר ביותר". אז מיהו תמיר פרדו? ynet מגיש את הפרטים המלאים.
פרדו, בן 57, עשה את מרבית שנות חייו הבוגרים בשירות ביטחון מדינת ישראל. את שירותו הצבאי הוא התחיל כקשר וכקצין קשר בסיירת מטכ"ל, כנראה בתקופה שיוני נתניהו היה מפקד הסיירת. השמועה אומרת שהוא היה קצין קשר של נתניהו והשתתף במבצע אנטבה, אולם קשה לברר נקודה זו בגלל שפרדו מתרחק בקנאות מהתקשורת - גם בשנתיים האחרונות, שבהן היה אזרח.
ידוע רק שכמעט מיד לאחר שירותו הצבאי הצטרף לשורות המוסד והיה לוחם באגף המבצעי של המוסד, "קיסריה".
הוא השתתף במבצעים, בעיקר כאלו שדרשו כישורים טכניים וטכנולוגיים, ולאחר מכן קודם לשורה של תפקידים בכירים ועסק בפרויקטים שונים, רובם בתחום הטכנולוגי-מבצעי. מכריו אומרים שהוא לא ניחן בכריזמה מתפרצת אבל פרדו זכה להערכה רבה מאוד בצה"ל, בעיקר בתקופת מלחמת לבנון השנייה, שבה שימש כיועץ מיוחד למבצעים מיוחדים לראש אגף מבצעים דאז, גדי איזנקוט ולאלוף טל רוסו שעמד בראש המפקדה המאולתרת שהוקמה בתקופת המלחמה לצורך ייזום מבצעים מיוחדים.
לפני כן הספיק פרדו לשמש כראש לשני אגפים במוסד, תפקיד המקביל לאלוף בצה"ל, ואחר כך שימש שתי תקופות, חמש שנים במצטבר, כסגן ראש המוסד. בשנת 1998 הוא עמד בראש ועדת בדיקה פנימית של המוסד שמונתה כדי להפיק לקחים מפרשת ההתנקשות הכושלת בבכיר חמאס, חאלד משעל, בירדן. הוא הציג את ממצאי הוועדה לראש הממשלה נתניהו שהיה אז בקדנציה הראשונה שלו בלשכת ראש הממשלה.
לא קיבל הבטחה - ועזב את המוסד
במהלך השנים האלה היו לתמיר פרדו הרבה הזדמנויות להתוודע לראש הממשלה נתניהו, וגם לנתניהו הייתה הזדמנות לעמוד על כישוריו של פרדו, אבל לפני כשנתיים, חל משבר. פרדו, שחזר עטור שבחים של עמיתיו במדים אחרי הייעוץ שנתן בתקופת מלחמת לבנון השנייה, התמנה לסגן ראש המוסד פעם נוספת. מאיר דגן מינה אותו אחרי שהדיח סגן אחר שלו, נ', שנחשד בהדלפות לתקשורת. החשדות נבדקו על-ידי השב"כ ונמצאו מבוססים ולכן החליט דגן להראות ל-נ' את הדלת ולהביא את תמיר פרדו לתקופת סגנות שנייה.
פרדו הסכים לחזור לתפקיד הסגן למרות הוותק שצבר, משום שראה בכך לדברי מקורביו מקפצה בטוחה לתפקיד ראש המוסד ביום שדגן התחלף. אלא שזמן קצר אחר כך החליטה הממשלה להאריך את תקופת כהונתו של דגן בשנה נוספת ותמיר פרדו ביקש שמאיר דגן וראש הממשלה יבטיחו לו כי ימונה למחליפו של דגן בבוא היום.
ראש המוסד היוצא, מאיר דגן. אמון רב בפרדו (צילום: גיל יוחנן)
דגן, שמעריך מאוד את כישוריו ויכולותיו המקצועיות של פרדו, סבר שלסגנו חסרה הכריזמה והמנהיגות לוקחת הסיכונים שנדרשת היום מראש מוסד לכן סירב להמליץ לראש הממשלה להבטיח לפרדו את התפקיד בבוא היום. ראש הממשלה אכן לא התחייב ופרדו מימש את איומו ופרש מהמוסד וזה כשנתיים הוא מחוץ לשירות המוסד.
חבר של מדליף "מסמך גלנט"
ראש המוסד שמר על עמדתו עד לעת האחרונה אבל מסביבת ראש הממשלה נמסר שדגן אמר שבחירה בפרדו לא תהיה טעות. במילים פשוטות, דגן החליט לשבת על הגדר ולא ברור על מי המליץ - אם בכלל. בנוסף לכך, שר הביטחון נטה שלא להמליץ על תמיר פרדו לראש המוסד. יש הטוענים כי ברק נוטר לפרדו על מעורבותו בפרשת הרפז המכונה גם פרשת מסמך גלנט.
פרדו הוא חברו הטוב של אל"מ סיבוני שהדליף בסופו של דבר את המסמך לתקשורת. ידוע כי סיבוני התייעץ עם פרדו לפני שהעביר את המסמך המזויף לתקשורת. ברק העדיף כנראה את ראש השב"כ, יובל דיסקין, כראש הבא של המוסד. על פי ההסכם הקואליציוני, נתניהו היה חייב להתייעץ עם שר הביטחון, אך לא היה חייב לקבל את דעתו ואכן זה מה שקרה.
להחלטתו של נתניהו למנות את פרדו לראש המוסד הבא היו שלושה שיקולים מרכזיים: הראשון והחשוב ביותר הוא שפרדו מכיר לעומק את התחום המבצעי, המשלב טכנולוגיה ומודיעין אנושי, שהוא כיום "שדה הציד" העיקרי של המוסד ומוביל גם את המערכה נגד הטרור והגרעין האיראני. בשל היכרותו העמוקה עם התפקיד, סבר נתניהו לדברי מקורבים שהוא יכול להיכנס במהירות ולהוביל את המוסד מבלי שיצטרך לתקופת לימוד והסתגלות ארוכה כמו דגן בשעתו, מה מהווה שיקול חשוב בשנה שבה עשויות להתקבל הכרעות חשובות בתחומים מרכזיים כמו איראן, המשא ומתן עם הפלסטינים.
הכור האיראני בבושהר. משנה חשיבות בתקופה הקרובה (צילום: AFP)
שיקול נוסף הוא ההיכרות שיש לנתניהו עם פרדו, שגורמת לנתניהו לרחוש אמון רב לתמיר פרדו ולהעריך כי הוא יוכל לעבוד עימו בתיאום ובשיתוף פעולה אמיתי. השיקול השלישי היה כנראה ההמלצות - אפשר לקרוא לזה גם לחץ - של עובדי המוסד בהווה ובכירי המוסד בעבר שטענו כי העבודה המקצועית של המוסד מצריכה מפקד מיומן ובקיא שיודע לנהל סיכונים מול הזדמנויות ויש לו ניסיון בכך. אנשי המוסד בעבר ובהווה אמרו גם מינוי ראש מוסד מחוץ לשורות המוסד, יגרום לדה-מורליזציה בארגון.
בכל מקרה, למרות שידוע עליו כה מעט, נראה מעדויות אנשים שעבדו עמו, כי תמיר פרדו בהחלט כשיר, מיומן ובשל לעמוד בראש הארגון, למרות שראש המוסד הנוכחי כנראה לא היה מוכן להמליץ עליו בלב שלם. דבר אחד ברור, הוא יוכל לתפקד בקצב מלא מחר בבוקר. מינויו מהווה את השלב השני בחילופי גברי ראשות קהילת המודיעין אחרי שמונה בשבוע שעבר ראש אמ"ן חדש, אלוף אביב כוכבי, שהחליף את האלוף עמוס ידלין. השלב השלישי של החילופים בקהילת המודיעין הישראלי יושלם במאי שנה הבאה כשיובל דיסקין יפרוש מראשות השב"כ ובמקומו יבוא ראש חדש.
לפנייה לכתב/ת 
