לחמניות שחורות: חמות או שרופות?
בלאק אייד פיז מוציאה את אלבומה השישי והדעות חלוקות. עמית קוטלר חושב שמדובר במעצמת פופ שתמשיך להיות הפייבוריטית של אלה שלא אוהבים לשבת על התחת, אבל אור ברנע בטוח שזה ההרכב המוזיקלי הנורא של העשור האחרון. ומה דעתכם?
החיבה הגדולה שלי לבלאק אייד פיז היא לא חוכמה גדולה, מהסיבה הפשוטה שהיא פשוט לא היתה שם מתחילת הדרך. כמו רוב העולם, גם אני התוודעתי ללהקה רק ב-2003, עם אלבומה המוצלח במיוחד Elephunk והתפוצצות המגה-להיט "Let's Get It Started".
הכוונה היתה ברורה. חבורה של שלושה אמני היפ הופ מוכשרים וזמרת תותחית אחת שנושאת את שמה של הדוכסית פרגי (היום כבר לא מתבלבלים בין השתיים), באו לעשות פה שמח, וסימנו נקודת התחלה ברורה לכיבוש עולם המוזיקה. אי אפשר היה להתעלם מאותו שיר, שלאחריו הגיעו בזה אחר זה פצצות מצעדים כמו "Shut Up" ו-"Where Is The Love" ואלבומי להיטים ענקיים, שהאחרון בהם יצא לאור השבוע.
בלאק אייד פיז. שלושה מוכשרים ותותחית (צילומים: Meeno)
מספיק לראות כמה מלהיטיהם של הפיז הפכו לפסקול חובה בכל מסיבה, מעטרים כמעט כל כתבה בגוון אופטימי בכל ערוץ ואתר אינטרנט אפשרי ובעיקר נמכרים כסינגלים, אלבומים וטרקים אונליין כמו לחמניות שחורות חמות, כדי להבין שמדובר כנראה בתופעה הגדולה ביותר בעולם המוזיקה בעשור האחרון.
אחרי שכבשו את עולם ההיפ הופ, השכילו חברי ההרכב לעשות בשנה שעברה, כאשר לקראת אלבומם The E.N.D חברו אל מפיק העל דיוויד גואטה. הם למדו ממנו דבר או שניים בענייני הפקות פופ-דאנס עדכניות, שיתפו אותו בהפקת אלבומם והפציצו עם להיטי ענק כמו "Boom Boom Pow", "Meet Me Halfway" ובעיקר ההמנון "I Gotta Feeling", שמרוב שנטחן כל כך הרבה פעמים בכל כך הרבה מדיה שונות, אפשר לקבוע בבירור שמסיבה שמשמיעה אותו, לא יכולה בכלל להיות טובה.
"The Time", חידוש ללהיט מ"ריקוד מושחת"
נכון, אני מודה. "The Time", הסינגל הראשון מתוך האלבום החדש, בו שחרר גואטה הענק את הלהקה לחופשי כמעט לגמרי וכנראה ציפה שהם ימשיכו בדרכו, אינו הלהיט הגדול ביותר שלהם. מדובר בחידוש לא מוצלח במיוחד לדואט "Time Of My Life" של ביל מדלי וג'ניפר וורנס מהסרט "ריקוד מושחת".
אבל תקשיבו לי: שאר האלבום, טומן בחובו עוד להיטים לא מעטים, כמו "Fashion Beats" ו"Light Up the Night", שיחליקו בקלות את הבלאק אייד פיז אל תוך העשור השני של המאה ה-21, בו אין ספק שהם יישארו בפסגות המצעדים, ימשיכו לזכות בכל פרס אפשרי בכל טקס שיש ולהיות הפייבוריטים של כל מי שלא אוהב לשבת על התחת.
ארבעה חברים נכללים בלהקת "בלאק אייד פיז", ביניהם גם מפיק ומוזיקאי בשם וויל.איי.אם. אחרי כל כך הרבה שנים בתעשיית המוזיקה, היינו רוצים לחשוב שהאיש, שבין היתר עבד עם מייקל ג'קסון בימיו האחרונים, יוכל להנהיג את להקתו המוצלחת ולהטביע את כישרונו בכל אחד משיריהם.
אבל לא, וויל.איי.אם והחברים האחרים החליטו לשכור לאלבומם החדש, "The Begining", לא פחות מ-15 מלחינים שונים, כולם ביחד יוצרים את אחד הסלטים הכי לא טעימים שקיימים במוזיקה. כשבע שנים לאחר פריצתם הגדולה, אפשר לקבוע סופית: "בלאק אייד פיז" הפכה להרכב המוזיקלי הנוראי ביותר בעשור האחרון. אז לא, אין שום דבר רע בפופ מתלקק ורפטטיבי, וגם לא בניסיונות להכתיב אופנה צבעונית, אבל הלהקה הקשקשנית הזו ייצרה את כל הניסיונות האלו בדרך המעיקה והמטרידה ביותר.
ממתקי פופ להמונים ונעימות למסיבות וודקה-רד בול
קצת לפני תחילת המאה ה-21, "בלאק אייד פיז" החלה לבסס את מעמדה כאחת הלהקות המוכשרות יותר בצד האלטרנטיבי של ההיפ-הופ. אלה היו ימים יפים הרבה יותר, עוד ללא פרגי הצועקת וההפקה הבומבסטית. איכשהו פתאום, הם השתנו לחלוטין. השקיעו בשערם כל כך הרבה שעות של קרם לחות ופן, עד כדי כך שכנראה שהשפיעו קצת על התאים המוזיקליים במוחם.
הם, כאמור, צירפו לשורותיהם את פרגי והחליטו שהם כובשים את העולם בעזרת ממתקי פופ להמונים ונעימות למסיבות וודקה-רד בול. מובן שאין לזלזל בדרך המחושבת והנכונה שארבעת חברי הלהקה עשו כדי לחדור לכל פינה בעולם, אפילו לישראל, אליה הגיעו פעמיים. אבל הרעש הגדול שעשו במהלך אותה הדרך, המוזיקלי והסביבתי כאחד, צורם באוזניים כמו סינתסייזר צווחני וחורק.
בקרוב הלהקה תבסס את מעמדה, כשתופיע במשחק הסופרבול השנתי, משבצת השמורה מדי שנה לאמנים הגדולים ביותר בעולם. אולי אחת מהופעותיהם הגדולות ביותר עד כה, עם עשרות אלפי צופים מסביבם ועוד מיליונים דרך המסכים הקטנים שישבו בביתם. אולי דווקא אז, מישהו שם ייקח אחריות ובמקום להשתולל ולרקוד, יצעק לעבר הבמה: "די כבר עם הרעש הזה".
