הסתובב לו הבורג
אבו עלא הביא לו את ירושלים השלמה, וניצול שואה העביר לו סביבון ממחנה כפייה. למעלה מ-3,500 סביבונים מונה האוסף של אברום בורג, פעם יו"ר הסוכנות, וכיום אספן סובב עולם
קחו למשל את הסביבון. הגיבור המסתובב על רגל אחת הוא, למעשה, פיתוח של משחק מזל שנולד בהודו. גם האותיות המנציחות את רוח החג – נס גדול היה שם - הן בסך הכל פירוש חדש יחסית לאותיות ששימשו במשחק הימורים: נישט - ביידיש לא זכה, גוט – זכה, האלב - חצי זכייה, שאלט – הפסד. בהמשך הכשיר הסביבון באופן חוקי את עניין ההימורים, כשצירפו לו גם מעות (דמי חנוכה).
הסביבונים יצאו מהארון
בחנוכה תיפתח בבית התפוצות תערוכת סביבונים (9-15 בדצמבר), המורכבת ברובה מהאוסף הפרטי של אברום בורג, מי שהיה יו"ר הכנסת ויו"ר הסוכנות היהודית, וגם מסביבונים בעיצובים חדשניים של מעצבים צעירים.
"אחד הצעצועים היחידים שנשארו לי מילדותי זה סביבון אדום שאמא שלי נתנה לי", מספר בורג על תחילתו של האוסף המרשים. "כשילדיי נולדו, קניתי להם סביבונים שהצטרפו לאותו סביבון. במשך השנים הצטברו בביתנו סביבונים, אבל את הילדים שלי זה כבר לא עניין, ואני תפסתי עליהם בעלות. זה הפך להיות אוסף רשמי רק ביום הולדתי ה-40. באתי הביתה וחיכתה לי שם מתנה - ארון ובו 80 סביבונים. זו היתה התרגשות עצומה, כי זו היתה הכרה שיש לי אוסף רשמי. מאותו הרגע העניין תפס תאוצה".
בחשבון פשוט, תאוצה משמע כ-230 סביבונים לשנה, שכן 15 שנים לאחר מכן, מחזיק בורג בכ-3,500 סביבונים מרחבי העולם. אבל אם להודות על האמת, את רוב העבודה עשו עבורו אחרים.
"אני נוסע הרבה בעולם, אז היתה לי אפשרות לקנות סביבונים", בורג מסביר, "אבל אנשים יודעים שאני אספן, אז הם גם מביאים לי. העולם המודרני עושה את זה אפילו פשוט יותר. אנשים שולחים לי אס-אם-אס עם תמונה, ולצדה שאלה: 'יש לך?' היום אני חושב שאת הרוב כבר יש לי".
סיפורי סביבונים
כמעט כל הסביבונים שבורג מחזיק באוסף עשויים עץ, ורק בודדים קורצו מחומרים אחרים. "את הסביבון הראשון שאינו מעץ שהכנסתי לאוסף, קיבלתי מאבו עלא, יו"ר הפרלמנט הפלשתיני לשעבר", אומר בורג. "אנחנו חברים מאוד טובים, וכשהוא הגיע אלי הביתה, הוא הביא לי סביבון יפהפה עשוי מתכת. למען האמת קיבלתי ממנו את הסביבון הכי יהודי שיש. זה סביבון עם הכותל המערבי ומגדל דויד. הוא הביא לי סביבון עם ירושלים השלמה! ארבע
שנים לאחר מכן, כשאולמרט בא אלי, הוא הביא לי סביבון זהה. הם נמצאים בארון אחד ליד השני".
סביבון נוסף שאינו עשוי עץ שרד מימיי השואה. "חבר שלי בשם בובי בראון הביא לי אותו עם סיפור: בזמן מלחמת העולם השנייה שלחה סבתו, שחיה בארצות הברית, מכתבים עם בקשה לאיחוד משפחות עם בני משפחה, לכאורה, שחיו באירופה. כמובן שלא היה מדובר בבני משפחה אמיתיים, והמטרה היתה להציל יהודים. יום אחד דפק בביתה אדם זר, וסיפר לה שהוא אחד היהודים שניצלו בזכות המכתבים שלה, והוא רוצה להודות לה, אבל אין כלום חוץ מסביבון שעשה בזמן שהיה פועל במחנה כפייה. הוא הושיט לה סביבון מתכת כל כך כבד, שאינו מסוגל כלל להסתובב, ומטרתו היתה לשמר את זיכרון החג. זה סביבון עם ערך סנטימנטלי אדיר. בכלל, אוסף של סביבונים זה לא דבר יקר, זה בעיקר דבר נחמד, שגורם לי לחייך כל יום כשאני חוזר הביתה".
לפנייה לכתב/ת 
