טיפים: כך תסבלו פחות ממחלת ים במהלך השיט

הנה כמה עצות שימושיות:

• נסו לצמצם את הקונפליקט בין מראות הסביבה לתחושות הגוף: שהו במקום פתוח, שבו ניתן לראות את האופק.
• נשמו באיטיות, באופן רגוע.
• הימנעו מסביבה עם ריחות חזקים והשתדלו לעמוד באוויר הצח.
• שתייה חריפה ועישון עלולים להחמיר את התחושה הרעה.
• הסתכלו אל האופק והימנעו מלהסתכל לעבר אובייקטים שנמצאים קרוב מדי. הימנעו מקריאת ספרים.
• אם הסימפטומים מחמירים – אפשר לשכב על הגב ולעצום עיניים. אנשי ים ממליצים לנסות להירדם, אך יש לקחת בחשבון שגם בשכיבה ונמנום עלולים לחוש בחילה.
• לצורך הקלה, ניתן בהחלט להיעזר בתרופות (הסבר מפורט בהמשך).
  

האם זה מסוכן?

במקרים קיצוניים, שבהם תחושת הבחילה מונעת שתייה מספקת, הגוף עלול להגיע למצב התייבשות – וכאן טמונה סכנה משמעותית יותר. "זה יכול להגיע למצב שמחייב מתן עירוי נוזלים", מסביר ד"ר חיימוף.

גודל הסירה – הפוך לעוצמת הבחילה

מומחי ימאות אומרים כי כשמונים אחוזים מבני האדם עתידים לפתח סימפטומים של מחלת ים, בדרגות חומרה שונות. התופעות מקצינות כאשר הים סוער וכאשר כלי השיט קטן – ולכן תנודותיו מושפעות יותר מתנאי הים. אם אתם על ספינת-ענק בים שקט או מתון – רוב הסיכויים שלא תחוו את התחושות בעוצמה רבה.

יש מחלת ים ביבשה?

"גם באוטובוס מרגישים לפעמים את הסימפטומים הללו", מסביר ד"ר חיימוף. "אם אתם עומדים באוטובוס וקוראים עיתון – ייתכן שתחושו בחילה תוך זמן קצר". הסיבה: העיניים שקועות באובייקט יציב, בעוד הגוף חש את טלטלות הנסיעה. "בכביש המפותל למצדה – אנשים לפעמים יורדים ומקיאים", מספר הרופא.

זו לא מחלה, אך יש תרופה

ומה בדבר היכולת להתגבר על התופעות באמצעים חיצוניים? "אפשר לעזור לגוף להוריד את רגישות מרכז שיווי המשקל באמצעות תרופות",

מסביר הרופא ואומר כי את תרופת ה"סטונרון" למשל ניתן לקחת שעתיים לפני היציאה לים – וזו יכולה לאפשר לעבור את ההפלגה בצורה טובה.

בונוס למתמידים: הגוף מתרגל

"המוח שלנו מבצע פעולה של הסתגלות למצב", מסביר המומחה, "ככל שנפליג יותר – המוח מסוגל להתרגל לקונפליקט במידע, ולהתייחס אליו פחות". לדבריו, למערכת יש מעין "זיכרון", שלאחר תקופת הסתגלות – יכול להחזיק במשך חצי שנה.

• יש לכם הצעות נוספות? כיתבו לנו בטוקבקים
  

• ההמלצות נאספו בסיוע גל קדר, עורך מגזין השיט והספורט הימי "כחול ".