פיגוע סביבתי בכרמל
לשריפות יער יש פוטיציאל הרס כמו של פיגוע טרור, אבל בישראל לא מוקצים להן די משאבים כדי למנוע אותן ולטפל בהן. האסון בכרמל שב ומוכיח שהערכות למפגעי טבע הכרחית לא רק למען הסביבה, אלא לשמירת חיינו אנו
בין אם כתוצאה מהצתה בזדון, ברשלנות או שלא במכוון, בין אם כתוצאה מפעילות צבאית בשגרה או בלוחמה ובין אם כתוצאה משמש ויובש טבעיים - שריפה ביער היא פיגוע סביבתי. וכמו בכל פיגוע, גם פיגוע סביבתי הוא בעל פוטנציאל הרס גדול, מנפגעים והרוגים, דרך פגיעה בבעלי חיים ובצומח והרס של בתי גידול, ועד לזיהום אוויר נרחב.
מדינת ישראל היא אולי המדינה המיומנת ביותר בטיפול בפיגועי טרור, אבל כאשר מדובר בפיגוע סביבתי כמו שריפות יער, היא גוררת רגלים.
הקרן הקיימת לישראל אחראית ביום יום למזעור ההיתכנות לשריפות, בין השאר על ידי התאמה של התשתיות ביער לגילוי מוקדי השרפה ולמעבר של כוחות הכיבוי. קק"ל מחזיקה גם כוחות כיבוי יעודים למטרה זו ועוסקים בשילוט ובהסברה למטיילים למניעה ולטיפול בשרפה. באחריותה גם להקטין את כמות חומר הבעירה בשטח היער ולבצע קיטוע הרצף שלו, אבל זה לא מתבצע נאמנה.
גם שירותי כבאות והצלה, שאחראים מטעם המדינה על טיפול בשרפות, אמונים על הטיפול בשרפות יער. אולם שרותי הכבאות שפועלים לרוב בחרוף נפש מול האש, הם גוף מצומצם בכוחות ובתשתיות, מה שלא תמיד מאפשר לו לתת מענה מיטבי לשרפות יער.
אם לומר זאת באופן ישיר - נדמה שמדינת ישראל חיכתה שנים ארוכות ליום שיגיע הפיגוע הסביבתי הגדול, זה שיטה את הכף בין פגיעה בצומח, בחי וברכוש, לבין הפגיעה בבני אדם. זה שיוביל לועדת חקירה ולהאשמות מצד לצד, אך בתקווה גם להערכות נכונה ולטיפול יעיל יותר בשרפות יער בעתיד.
המדינה מתנערת מאחריות
כ-1,000 אירועי שרפה התרחשו במהלך השנה האחרונה ביערות ברחבי המדינה, שכילו אלפי דונמים. לכל אחד מהם היה פוטנציאל הרס כמו של השרפה שמשתוללת עתה בכרמל.
חרף כל הטכנולוגיות והחומרים החדשים לטיפול בשרפות, המשאב המרכזי למלחמה באש היה ונשאר מים. בשונה משרפות בשטח בנוי, שריפה ביער מצריכה כמויות מים גדולות יותר בדרך כלל, אך הנגישות למים בטבע וביער נמוכה.
אחד הפתרונות היעילים לכיבוי שרפות יער ולהובלת כמויות מים גדולות בזמן קצר הוא שימוש במטוסי כיבוי יעודים. מטוסים כאלו משמשים במדינות רבות באגן הים התיכון ובעולם. אבל כששרותי הכבאות חסרי תקציב וכוח אדם והמדינה מתנערת מאחריות, מטוסי כיבוי עומדים בתחתית סדר העדיפות.
בנוסף לטרגדיה של הפגיעה הישירה בחיי אדם, השריפה בכרמל גורמת לזיהום אוויר כבד שאופף את האזור ופוגע בעיקר בחולים וקשישים. בנוסף יש פוטנציאל לפגיעה במפעלים עם חומרים מסוכנים ושחרור חומרים רעילים לאוויר, שיכולים להוביל אף הם לפגיעה בחיים ולזיהומי אוויר מים וקרקע.
למרבה הצער והכאב, האסון הזה שב ומוכיח, ששמירה על סביבה אינה רק שמירה על הטבע, אלא שמירה על חיי בני האדם ולפיכך, הערכות למניעה וטיפול בתאונות ומפגעי טבע, הכרחית לשמירת חיינו אנו בטווח הקצר והארוך.
מדינת ישראל מקציבה תקציב רב לתשתיות ולכוח אדם לחרום למקרה של פיגוע נקודתי או המוני, אבל אף פעם לא בער לה להיערך לטיפול בפיגוע סביבתי. מצער שצריך אירוע מכונן כדוגמת השרפה בכרמל בכדי שמי שצריך יבין, שפיגוע סביבתי הוא פיגוע לכל דבר.
ד"ר עדי וולפסון הוא מרצה במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון
לפנייה לכתב/ת 
