קצין המשטרה נולד וחי על הכרמל - ונעדר באסון
רפ"ק יצחק מלינה, שנסע ברכב המשטרתי מאחורי אוטובוס הסוהרים, עדיין מוגדר נעדר. בבתים אחרים אבדה גם התקווה האחרונה. הצוער רמי ישראלי רצה להתמקד בהרחבת המשפחה, בביתו של חברו למחזור חגי פנקר קיוו לנס חנוכה - והתבדו
רב-פקד יצחק מלינה נולד בחיפה והתגורר כל חייו על הכרמל. כבר למעלה מיממה, מאז אסון האוטובוס בשריפת הענק המשתוללת על ההר הוא מוגדר כנעדר - לאחר שנסע במכונית המשטרתית שנשרפה סמוך לאוטובוס חניכי השב"ס שנספו.
מלינה, בן 46, נשוי לכרמית אב לשלושה ילדים התגורר בכרמל בחיפה, ואינו הראשון במשפחתו שהצטרף לשורות המשטרה: אביו הוא פנסיונר של המשטרה, ואחד מאחיו שוטר אף הוא.
לעדכונים האחרונים ב-ynet - צפו בעמוד המיוחד
- מלון יערות הכרמל בסכנה: "האש עטפה אותנו"
- חשד: המציתים תופסים טרמפ על השריפה
- המפכ"ל אופטימי: מקווה שהאש תכבה עד מוצ"ש
- רוצים לסייע למפונים? היכנסו לפורום המיוחד
- ואלה שמות - סיפורי ההרוגים באסון הכרמל
מלינה שירת בצבא כקצין, ועם שחרורו התגייס למשטרה. אייל, חברו הקרוב, מכיר את הקצין הבכיר כבר למעלה מ-40 שנה. "איציק היה בחור עם מוטיבציה גבוהה ויכולות מאוד גבוהות אהב להיות מעורב בכל דבר, היה חבר אמיתי, נלחמנו יחד לפני 18 שנה".
לתפקידו האחרון כראש משרד התנועה במשטרת חיפה, נכנס מלינה לפני שלושה חודשים בלבד. קודם לכן כיהן כמפקד אגף קהילת מתנדבים.
"עברנו את לבנון, אבל לא את השריפה"
בבתים אחרים אבדה גם התקווה האחרונה, עם קבלת הבשורה המרה על מות יקיריהם באסון הקשה: רמי ישראלי, בן 33, היה חניך בקורס הצוערים של שב"ס שנספה כולו באסון. ישראלי, נשוי ואב לשני ילדים בני חמש ושלוש המתגורר באילת, תכנן לעבור עם בני משפחתו למושב בתום קורס השב"ס, ולהתמקד בהרחבת המשפחה.
"לא ידענו שהוא יוצא למשימה. רמי רק עדכן את אשתו שהוא יתעכב ולא ייצא הביתה בזמן", סיפר אופיר, אחיו של רמי. "כשהתחילו לזרום הדיווחים ידענו, אבל לא בוודאות. אף אחד לא אמר בהתחלה שמדובר בקורס צוערים. אשתו הצליחה להשיג את אחד מחבריו לקורס והוא סיפר לה שרמי היה באוטובוס שנשרף.
"את ההודעה על מה שקרה קיבלנו כשרותם, אשתו, הייתה בדרך מאילת לבאר שבע ברכב של שב"ס. לא יכולנו לומר לה כלום בדרך. אבל רותם אמרה לאימא שלי 'אני יודעת שאת מסתירה ממני משהו'". אופיר סיפר שרמי שירת כלוחם גבעתי, ונהג להתנדב תמיד לכל משימה. "עברנו איתו את מלחמת לבנון הראשונה, השניה, אבל את השריפה לא עברנו".
חברו הטוב ביותר, תומר גולדברגר, נהג לשוחח איתו מדי יום חמישי לאחר הקורס בדרכו הביתה.
"אנחנו רגילים שמאז שהוא בקורס אנחנו מדברים ביום חמישי כשהוא עולה על האוטובוס או המטוס בדרך לאילת. היינו מספרים אחד לשני הכל. אתמול לא יצא לי לדבר איתו, וצילצלתי אליו בחמש וחצי. הוא לא ענה לי אז שלחתי לו הודעה: 'אחי, מה קורה? דבר איתי'. אחר כך הטלפון פשוט לא היה זמין".
גם בני משפחתו של חגי פנקר, שמתגורר בירוחם, התקשו לעכל את הבשורה. במשך שעות קיוו לנס. "אולי הוא לא היה על האוטובוס ויקרה לנו נס חנוכה", אמרו. אנשי קצין העיר המתינו יחד עם המשפחה במשך שעות - עד שהתקבלה הבשורה על זיהויו. הלוויתו תיערך במוצאי שבת.
לפנייה לכתב/ת 
