אמם של החשודים מעוספיה: "הם היו בבית ספר"
המשטרה עצרה שני אחים בני 14 ו-16 מעוספיה, בחשד שהתרשלו וגרמו לשריפת הענק בכרמל. אמם אמרה ל-ynet שאין להם קשר לשריפה: "אני רוצה את הילדים שלי בבית היום". קרובי משפחתם: "אין למשטרה הוכחות שהם הציתו את האש"
אמם של שני הנערים, בני 16 ו-14, שנעצרו היום (שבת) בחשד שגרמו לשריפת הענק בכרמל, לא מאמינה שבניה גרמו לדליקה, שכילתה עד כה 50 אלף. האם אמרה ל-ynet כי הם היו בבית הספר, בזמן שהשריפה פרצה ליד עוספיה ביום חמישי בסביבות 11:00 בבוקר.
האם מתחה ביקורת חריפה על המשטרה, שעצרה את שני בניה: "אין להם שום רקע או קשר לעניין השריפה ואני מאוד כועסת על אנשי היס"מ שעצרו את הבנים שלי. הם התנהגו באופן שלילי והשתמשו בכוח". היא הוסיפה, כי בנה הגדול יחגוג מחר את יום הולדתו ה-16: "אני רוצה את הילדים שלי בבית היום. אני לא רוצה לסבול". השניים הועברו לחקירה במשטרת חיפה, ואמורים לבלות שם את הלילה.
גם קרובים אחרים של הנערים מכחישים שיש להם קשר לדליקת הענק. אחד מהם אמר ל-ynet: "למשטרה יש תירוצים. אין להם מה לעשות והיא מנסה לברוח מאחריות לשריפה. אני בטוח שהעצורים ישוחררו בהקדם האפשרי, כי אין שום הוכחה שהם הציתו את האש. אנחנו נפעל כדי להוכיח שהם חפים מפשע".
אסון הכרמל: דיווחים 24 שעות ב-ynet - צפו בעמוד המיוחד
במסיבת עיתונאים אחר הצהריים בחפ"ק באוניברסיטת חיפה אמר מפקד משטרת מרחב חוף, תת-ניצב רוני עטיה, כי בידי המשטרה שני אחים מעוספיה, החשודים שהתרשלו וגרמו לשריפת הענק. הוא לא פירט.
אופטימיות זהירה
בינתיים, תושבי טירת הכרמל, שכונת דניה בחיפה, כפר גלים, קיבוץ החותרים ומושב מגדים יכולים לשוב לבתיהם. לעומת זאת, לתושבי היישובים
עין הוד, עין חוד, ניר עציון ופנימיית ימין-אורד טרם אושר לשוב לבתיהם. כביש 4 ייפתח לתנועה בקרוב לכל אורכו.
לפנות ערב המשיכה האש לבעור בכמה מוקדים: עין הוד, ניר עציון, ליד עוספיה, דליית אל כרמל, הר שוקף והחי בר. במהלך היום פונו לבית החולים רמב"ם שמונה מאנשי כוחות הביטחון שנפגעו באורח קל משאיפת עשן. עד כה כילתה השריפה כ-50 אלף דונמים.
רשף בועז רקיע משירותי הכיבוי, אמר כי הכבאים מזהים התמתנות באש. עם
זאת, הוא הזהיר: "בלילה הרוחות יתחזקו וישנו כיוון. למרות כל קווי ההגנה שהקמנו, לרוח יש יכולת לדלג עליהם בקלות". על הסיוע האווירי, הוא אמר: "הסיוע האווירי הוא חיוני מאין כמוהו. השריפות מתרחשות בתנאים טופוגרפיים קשים, במקומות שלכוחות הרגלים שלנו אין שום גישה. בהיעדר מתקפה אווירית כזו, אנחנו נאלצים לחכות לאש שתתקדם לכיוונים בהם יש לנו גישה. בכל יום שאנחנו נתקלים בסיוע כזה אנחנו מתקדמים לסיום".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
