פיצוי מהמדינה תלוי בהכרזה על "אזור אסון"
"ללא הכרזה כזו אין לתושבי האזור שום אפשרות לתבוע פיצוי, אלא אם יש להם ביטוח מבנה", מתריע יו"ר לשכת השמאים. מתוך הערכות ראשוניות בלשכת השמאים עולה כי במקרה שהמדינה תפצה את הנפגעים על נזקיהם השונים, עלות הפיצוי לבעלי הבתים תגיע לכ־100 מיליון שקל ואף יותר
כדי לקבל פיצוי כלשהו מהמדינה, "המדינה חייבת להכריז על האזור כ'אזור אסון'. ללא הכרזה כזו אין למעשה לתושבי האזור שום אפשרות לתבוע פיצוי אם אין להם ביטוח מבנה". כך התריע אתמול (ש') יו"ר לשכת השמאים, ארז כהן.
התושבים שאולי ציפו כי המדינה תפצה אותם על הנזק שנגרם לרכושם בעקבות שריפת הענק צפויים לאכזבה בשלב זה שכן באוצר הודיעו כי קרן מס רכוש מפצה על נזקים רק במקרה של מלחמה או פעולות איבה.
ממשרד האוצר נמסר כי ככל הידוע, כרגע מרבית הנזק לרכוש הפרטי מבוטח על ידי חברות ביטוח פרטיות המוגנות על ידי ביטוחי משנה בחו"ל, ולפיכך החשיפה הכספית שלהן לאסון נמוכה ולא קיים כל חשש ליציבותה של חברה זו או אחרת. הרכוש הציבורי הממשלתי מבוטח רובו ככולו על ידי חברת הביטוח הממשלתית ענבל.
עם זאת, נמסר מרשות המסים שאם שר האוצר יובל שטייניץ יחליט כי הוא מעוניין לפצות את הניזוקים, למרות שלא מדובר בפעולות איבה, הוא יצטרך להקציב לעניין תקציב מיוחד. בכל מקרה נמסר כי 40 השמאים של רשות המסים ערוכים לסיוע ככל שיידרש.
מתוך הערכות ראשוניות בלשכת השמאים עולה כי במקרה שהמדינה תפצה את הנפגעים על נזקיהם השונים, עלות הפיצוי לבעלי הבתים תגיע לכ־100 מיליון שקל ואף יותר.
עשרות מבנים ביישובים עין חוד, עין הוד, עוספיא, קיבוץ בית אורן, כלא דמון, מבנה כפר הנוער לעולים חדשים ימין אורד ומבנים בטירת הכרמל ספגו נזקים ברמות שונות שנגרמו מהשריפות בחורש הכרמל מאז יום חמישי האחרון.
הערכות גובה הפיצוי נעשות בהסתמך על שיתוף הפעולה שנעשה בין מס רכוש ללשכת השמאים במלחמת לבנון השנייה, שבה נאמד הפיצוי לפגיעה במבנים ב־400 מיליון שקל.
כאשר אומדים נזק משריפה בודקים אותו לפי שני מדדים - הנזק שנגרם לציוד והנזק שנגרם למבנה. כשמדובר בנזק למבנה, קיימים שני סוגים של פיצוי. הראשון הוא נזק למבנה שנפגע מהאש עצמה והשני קובע עד כמה ניזוק המבנה מתופעות לוואי כגון עשן ועפר. עניין שעלול להיות קריטי לאפשרות להמשיך לאכלס את המבנה.
"אפשר להעריך שמשפחה ממוצעת תקבל 300-400 אלף שקל של פיצוי לציוד בסיסי ללא אמנות ודברי יוקרה, שאת הפיצוי בגינם יאשרו רק למי שיוכיח שהיו לו נכסים כאלה", אומר כהן. לדבריו, שיטת השמאות המקובלת בישראל בוחנת את הפיצוי בנזקי מבנים על ידי מתן תשובה לשאלה מהי רמת הפגיעה במבנה ובן כמה הבית ועד כמה יסודותיו נפגעו.
לעתים הבטון החיצוני לא נפגע אך הברזל בתוכו הותך, ואז נזקק השמאי לבחינה של מהנדס שקובע אם יש להרוס את המבנה. "פיצוי על מבנה שדרוש תחזוק ללא הריסה עלול להגיע לכחצי מיליון שקל", מעריך כהן.
לפנייה לכתב/ת 
