פרס ספד לנער: "רצת לאש, שלא יודעת רחמים"

"הנעורים שבאו פתע אל סופם". חודש בלבד אחרי שמלאו לו 16, ליוו בצהריים (יום א') בני משפחה וחברים את הנער אלעד ריבן בדרכו האחרונה בבית העלמין בנשר. ריבן, שהיה בן יחיד להוריו אמיל וצביה, נספה בשריפת הענק בכרמל כשהתנדב במכבי האש במסגרת פרויקט המחוייבות האישית.

אסון הכרמל: דיווחים 24 שעות ב-ynet - צפו בעמוד המיוחד

• "הרבה עשן, פחות אש". מתא הטייס בסופרטאנקר  
• הרוגי אסון הכרמל: השמות והסיפורים
  

• רוצים לסייע המפונים? היכנסו לפורום
• הממשלה תקים עוד ועדה: "הסוף באופק"
  

בהלוויה השתתפו נשיא המדינה, שמעון פרס, ראש העיר חיפה, יונה יהב, וכן שר החינוך גדעון סער. פרס ספד לנער ואמר: "בחייך היית בן יחיד להוריך, ועכשיו במותך הפכת לבנה הנפלא של מדינת ישראל כולה".

הוא פנה בדבריו לאמו של אלעד: "כשליווית אותו ללב הכרמל הבוער, היית אמו האהובה של בנך יחידך. עכשיו הפכת לאמא של כל בית ישראל. בחדרו של אלעד נותרו עדיין הבלונים מיום הולדתו ועל שולחנו מונח המבחן בפיזיקה עם הציון 95.

היית תלמיד מצטיין שהתנדב בצופי האש. איש לא שלח אותך, רק צו מצפונך הנפלא והאמיץ. רצת ישר ללב האש, שאינה יודעת רחמים. לא היה מי שיגיד 'אל תשלח ידך אל הנער הזה'. הכרמל היפה והירוק, הפך להר לבוש שחורים".

שר החינוך, גדעון סער, פנה גם הוא להוריו של אלעד ואמר: "אני יודע שאין מילים שבכוחן לנחם על האובדן הנורא וקורע הלב. עם שלם כואב ובוכה אתכם על מותו הטראגי של אלעד. הוא היה בן יחיד להוריו, ובמותו היה לבן האומה כולה".

סער אמר כי "הרוח שפיעמה באלעד היא רוח ההתנדבות. אותה רוח שאנו מעודדים בבני הנוער שלנו, ומבטאת אכפתיות, רצון לתת לחברה, יכולת להתבוננן מעבר לעצמך ולתת. את הרוח הזאת, בקרב הנוער ובעם ישראל, צריך לחזק".

על אלעד ומותו, ספד סער: "נער בן 16 לימד את העם ואת העולם כולו מהן מסירות נפש וגבורה. הוא לא קיבל הוראה או פקודה מאיש. לבו אמר לו לקום ולצאת לחזית, כדי לעזור, לסייע, להושיט יד ולכבות את האש כדי להציל נפשות.

מול האש הגדולה הוא השליך את נפשו. אין שיעור חינוך שבו אפשר ללמד את מה שאלעד לימד אותנו. סיפור גבורתו יהיה שנים רבות מקור להשראה שעליו יחונכו בישראל".

בהלוויה נשא דברים גם נציב שירותי הכבאות וההצלה, רב-טפסר שמעון רומח. הוא לא הצליח לעצור את הדמעות, ופרץ בבכי במהלך ההספד. "משפחת הכבאים במדינה כולה, יחד עם מדינת ישראל, מרכינה ראשה לפניך. אני מצדיע לך".

רון כתרי, מנהל בית הספר הריאלי בחיפה, שם למד אלעד, אמר: "בחרת ללכת בדרכך ולהישיר מבט אל האש.

אני מבקש סליחה שלא היינו שם בשבילך, וחרפת את נפשך לבד באש - ממוקד במשימה".

החקירה סביב מחדל מותו של הנער רק החלה, ושאלות קשות רבות עולות - כמו כיצד אפשרו לו להצטרף לכוח החלוץ בגילו הצעיר, כשהוא נטול ניסיון, הכשרה מתאימה או יכולת פיזית.

מי היה אחראי עליו בשטח, מדוע לא הקפידו על רישום נוכחות ביומן המבצעים, והיכן איבד לבסוף את דרכו ונהרג בשריפה.

הנערים בחרו להמשיך את פרויקט המחויבות מעבר לזמן בו היו מחויבים על פי הדרישות. כשהחלה השריפה, הם הבחינו בה בעצמם מחצר בית הספר, ובחרו לפעול על פי צו מצפונם.