קליפה קרועת גוף
אפילו חיה לא הייתה צורחת כך/ כיצד ניתן לכסות עץ/ להקל את עלבון ההשארות/ בשעה כזו אנשים יתרחקו מקרוביהם/ וזרים ידחקו עינהם לאבנים". שיר מאת מירי גלעד
עץ שרוף ביערות הכרמל
מְרֻקַּן מְעַיִם
נוֹטֵף אַיִן. קְלִפָּה קְרוּעַת גּוּף.
אֲפִלּוּ חַיָּה לֹא הָיְתָה צוֹרַחַת כָּךְ.
שביל אורנים (צילום: GettyImages)
כֵּיצַד נִתָּן לְכַסּוֹת עֵץ, לְהָקֵל אֶת עֶלְבּוֹן הַהִשָּׁאֲרוּת.
בְּשָׁעָה כָּזוֹ אֲנָשִׁים יִתְרַחֲקוּ מִקְּרוֹבֵיהֶם
וְזָרִים יִדְחֲקוּ עֵינֵיהֶם לָאֲבָנִים.
עֵץ לֹא מֻכָּר
אֵין מִי שֶיַּסְתִּיר מִמֶּנּוּ אֶת עֵדוּתִי.
מירי גלעד היא משוררת, חוקרת ומרצה בנושאי ספרות ותרבות. ספר שיריה "שעה אחת ביום", בהוצאת הקיבוץ המאוחד זכה בפרס ביכורים מטעם משרד החינוך והמועצה לתרבות ולאמנות. השיר עץ שרוף ביערות הכרמל לקוח מתוך ספרה "רגע על פני האדמה", שעומד לצאת לאור בימים אלה בהוצאת הקיבוץ המאוחד
גלעד. "אפילו חיה לא הייתה צורחת כך"
מומלצים