ט"ו בשבט הקרוב לא יהיה חג לאילנות
בירידה המפותלת אל בית אורן, מתגלות גבעות עם עצים גפרוריים שחורים ומרחבים של אדמה אפורה. המומחים חוששים מטראומה לבעלי החיים ששרדו, מסכימים שנטיעות עכשיו יהיו הרסניות, ותולים את התקווה לשיקום הכרמל השרוף באיים הירוקים שנותרו
הדרך המובילה מעוספיא לחיפה, חוצה במדויק את הנוף לשני צבעים. בצד אחד אי אפשר להימלט ממבטו הכחול של הים - נושק למפרץ חיפה והנמל, ומעברו השני של הכביש מציפים את הרקע הרים של ירוק. יערות עבותים, חורש טבעי אינסופי, נוף שהפך כבר לסימן ההיכר של העיר. התמונה המושלמת הזו, למרבה המזל, לא נפגמה בשריפת הענק בכרמל.
אבל האשליה הירוקה שניבטת מאזור האוניברסיטה, לא מחזיקה מעמד כשמעמיקים אל השטח. בירידה המוביל לכיוון בית אורן, בכביש 721 המתפתל, נפערת תמונה אחרת. גבעות שלמות של טבע בשחור-לבן, עצים גפרוריים שחורים ובעיקר מרחבים של אדמה אפורה.
אנשי שמירת הטבע אינם מתרגשים מהחלקים הירוקים שעוד נותרו. כמה ימים לאחר שכובתה האש בכרמל, הם כבר מתרוצצים בשטח, במקומות שכן נשרפו, באלפי הדונמים החרוכים - בנסיון לאמוד את הנזק, לגבש תוכניות שיקום ולשרטט את עתיד היערות הללו מחדש.
מרבית השאלות בנוגע לשיקום הטבע עדיין פתוחות. על חלקן ישנן גם מחלוקות בין הגורמים השונים. אבל על דבר אחד ישנה כבר הסכמה גורפת: בט"ו בשבט הקרוב, המוני בית ישראל לא ייצאו לנטוע בכרמל השרוף.
פקיד היערות הראשי של משרד החקלאות, ישראל גלאון, אמר זאת השבוע במפורש, אך הוא לא לבד. בקרן הקיימת וברשות הטבע והגנים, כמו גם בארגוני שמירת טבע דוגמת החברה להגנת הטבע - בכולם מסכימים כי נטיעות עכשיו יהיו הרסניות.
השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, הצטרף גם הוא בקול ברור לעמדה ואמר במהלך סיור שקיים השבוע כי "ישנה תמימות דעים בקרב המומחים שבשנה-שנתיים הקרובות לא תהיינה נטיעות".
חוששים מבוא הגשם
שיקום היא מילת המפתח כרגע, אבל כאמור זוהי מילה מטעה. לפי ההערכות של אנשי רשות הטבע והגנים כשליש מפארק הכרמל, שטח שגודלו כ-110 אלף דונם ונחשב לרגיש מאוד – עלו באש בשריפת הענק הזו. "מדובר בפגיעה חסרת תקדים, שלא ידענו כמותה מעולם", אומר דודי ויינר, מנהל מרחב כרמל ברשות. אבל הדבר היחיד שאפשר לעשות כרגע, זה לא הרבה, ולתת לטבע להתקדם בקצב שלו בעיקר.
באופן אירוני, מה שעכשיו מטריד את כולם הוא דווקא הגשם. שבועות ארוכים ייחלו אנשי המקצוע לבוא הממטרים, שיאזנו מעט את מצב משק המים, ירוו את הצמחיה וישקו את הטבע. אבל דווקא כעת, התחזיות שהתממשו לגשמים עזים בסוף השבוע - מטרידות את מנוחתם.
גשם עז על אדמת ההר השרוף עלול לגרום לדבריהם כעת לנזק רב. החשש המרכזי הוא מפני סחף של האדמה שעשוי להביא לאובדן של חומרים אורגניים יקרים מאוד שנותרו בה.
עצי האורן למשל, אוכלוסיית העצים המרכזית שנפגעה בשריפה, מתחדשים בעיקר בזכות "בנקים" של זרעים שהם מותירים בקרקע. אם המאגרים הללו יאבדו, עשויים להיפגע מאמצי השיקום באופן משמעותי. "אם רק היה גשם מוקדם יותר, לפני השריפה, ייתכן שהשטח היה מרוויח ולא היה כל-כך יבש ודליק. אבל עכשיו זה עשוי להיות בעייתי", אמר השבוע אחד מאנשי המקצוע.
טראומה לבעלי החיים
אזור הכרמל נחשב לגבול הדרומי של בית הגידול של הסלמנדרות בעולם ולאזור מגוון מאוד מבחינת בעלי חיים. ויינר מעריך שהמוני בעלי חיים מתו בשריפה. "על פי הערכה ראשונית שלנו, מדובר במספר עצום של זוחלים ומכרסמים, בעלי חיים דוגמת תנים, צבועים, חזירי בר וגם קינים של ציפורים רבות כמו עורבנים, או אדום החזה".
אבל לא רק החשש מפני מה שאבד מטריד כעת את אנשי הרשות. "יש סיכוי שגם אלו שנותרו חיים, כמו בעלי החיים בחי בר למשל, ספגו טראומה", מסביר ד"ר דידי קפלן, אקולוג מחוז צפון ברשות.
"באביב נדע אם היו הפלות ואם הטראומה של בעלי החיים השפיעה על כמות ההמלטות. למרות שהצלחנו להציל אותם, אי אפשר להתעלם מהפאניקה שהיתה פה. החיות היו בבהלה והרגישו בסכנה" הוא אומר.
איים ירוקים של תקווה
מתוך השיח הפסימי הזה, ישנו דבר אחד שבכל זאת מעודד את המומחים. בשטח נותרו לא מעט איים ירוקים שלא נפגעו והתקווה היא כי מתוכם תבוא איזו הקלה לטבע.
"השטחים הירוקים נותרו, בגלל שהשריפה התנהגה באופן בלתי צפוי והתפרצה באופן משוגע ממקום למקום. אבל כעת זה יצר מעין אזורי חיץ, מה שעשוי לסייע גם בעצירת סחף במקרה של גשמים. זה יסייע לשיקום", אומר מנהל מחלקת יער בקק"ל, ישראל טאובר. "יש סיכוי שמקומות האלה בעלי חיים רבים מצאו מפלט".
סלמאן אבו רוקון, מנהל קשרי חוץ ברשות הטבע והגנים, הסתובב במהלך ימי השריפה בפנים נפולות. כתושב עוספיה, הוא מכיר את הכרמל כמו את כף ידו, וחוסר האונים מול להבות הענק ששינו את הנוף, היה עבורו קשה מנשוא.
בתחילת השבוע, כשאחרוני הכבאים עזבו את השטח והשריפה כובתה, הביט אבו רוקון באיים הירוקים שנותרו ונשמע לראשונה מעודד. "בעוד שלושה שבועות נתחיל לראות פה לבלוב בשטח. האורנים יתחדשו ויש באזור גם לא מעט צמחים, כמו לוטם למשל, שישגשגו ויצמחו מחדש במהירות", הוא מבטיח.
לפנייה לכתב/ת 
