יתרות העו"ש: ללקוחות מגיעה הצעה רצינית יותר
כדי להיפטר מהצעת החוק "המעיקה" לתשלום ריבית על יתרות זכות, בנק לאומי מציע ללקוחותיו 2 שקלים בחודש - וגם זה בתחשיב אופטימלי. אין סיבה שיתרות העו"ש מהן נהנים הבנקים, העומדות על 65 מיליארד שקל, לא ייזכו בהטבה משמעותית את הלקוחות
אחרי יותר מחצי שנה ואינספור לחצים, בנק לאומי גיבש את תוכניתו למתן ריבית על יתרות זכות. ומה הבשורה ללקוחות מהתבשיל שנרקח במשך 6 חודשים? הבנק יואיל בטובו להעניק להם, בתרחיש האופטימלי ביותר – 2 שקלים בחודש.
על פי הצעות החוק הזהות שהגישו במהלך השנים האחרונות חברי הכנסת אורית נוקד, אמנון כהן ואופיר אקוניס, כמו שהבנקים גובים עמלה מהלקוחות על כל פעולה ומחייבים את חשבונם בריבית על יתרות חוב, יש לקבוע הסדר מקביל המחייבם לשלם ללקוחותיהם ריבית על יתרות זכות.
מה יהיה גובה הריבית הזו? התיקון המוצע קובע ש"הנגיד, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, יקבע את שיעורה המזערי של הריבית". בבנק לאומי נתנו לכך פירוש משלהם - 70% מהריבית הניתנת על פיקדון יומי וגם זאת, רק ביתרות בסכומים של עד 5,000 שקל. הריבית התעריפית בבנק בפקדונות יומיים של עד 25 אלף שקל, עומדת על 0.15% לשנה. אנחנו לקחנו את האפשרות האופטימית ביותר - ריבית מועדפת שניתנת על סכומים גבוהים בהרבה ועדיין התשואה מדשדשת על שקלים בודדים בשנה.
נכון, ניתן לטעון כי בפיקדון יומי רגיל, גם כך הלקוח לא היה מקבל סכום גדול בהתחשב בריבית הנמוכה השוררת במשק, אך כשמצרפים אחוז כה נמוך לסכום קטן, ההצעה נשמעת רחוקה מאוד מכוונת החוק. האמירה כי "תיקון זה עשוי לעודד את לקוחות הבנקים למחוק את יתרת החוב כדי לזכות בריבית יתרת זכות", הנכללת בהצעת החוק - היא חסרת כל תוכן.
על פי נתוני בנק ישראל, הציבור מחזיק 65 מיליארד שקל בחשבון העו"ש שלו. הכסף הזה משמש את הבנקים למתן הלוואות שונות ועשיית רווחים, אך הבנקים לא משלמים ללקוח ולו שקל אחד. אין סיבה שלא לתת לציבור הטבה משמעותית על יתרות הזכות הללו. לא בהגבלת סכום של עד 5,000 שקל כפי שמציע לאומי, אלא על כל היתרה. זה יעלה לבנקים אולי כמה מאות מיליונים, אך מי כמוהם יודע - על כסף צריך לשלם.
מה עם הבנקים האחרים?
המפקח על הבנקים רוני חזקיהו לא אהב, בלשון המעטה, את היוזמה של חברי הכנסת. הוא טרח להסביר ליוזמי הצעת החוק כי מהלך כזה יפגע בתחרות בין הבנקים והתאמץ מאוד למנוע אותו. לאחר שבנק הפועלים פרסם הצעה משלו כדי לטרפד את קידום החוק, אמר חזקיהו כי בקרוב מאוד נראה את הבנקים האחרים הולכים בעקבותיו ולכן אין צורך בקידום המהלך. בפועל, אף אחד מהבנקים לא הזדרז לעשות זאת. בנק ישראל היה שמח מאוד להימנע גם מההכרעה - מהי הריבית הראויה שתשולם ללקוחות.
ומה באשר להצעה של בנק הפועלים לקיזוז ריבית יתרות החובה ביתרות הזכות שיצטברו בחשבון הלקוח? ההצעה הזו אומנם לא נותנת מענה למה שנכתב בהצעת החוק, אך היא תואמת את רוח הדברים ובמבחן הלקוח נראה שיש בה תועלת רבה, כאן לפחות הלקוח מקבל תמורה סבירה ליתרות החיוביות בחשבונו. עם זאת עדיין נשארת השאלה פתוחה – מדוע יגרע חלקם של אלו הנמצאים תדיר ביתרת זכות?
מי שקולו נדם עד כה הוא בנק דיסקונט. הבנק יכול לספק שלל תירוצים על עיסוקו – ראשו ורובו, בחילופי המשמרות של המנכ"ל היוצא והמנכ"ל הנכנס. בפועל, תשעה חודשים זה מספיק זמן בשביל לגבש תוכנית, אם הבנק היה רוצה בכך.
גם הבנקים הקטנים יותר, לא השמיעו את קולם. נכון שבמזרחי-טפחות ובבנק אגוד קיימות תוכניות לקיזוז האוברדראפט, אך הן מותנות בסייגים רבים ואינם נגישים לכלל הלקוחות.
בשורה התחתונה, נראה שאין שום סיבה לרדת מהנושא כל עוד לא יציעו כלל הבנקים הצעה רצינית שתיתן ערך מהותי ללקוחות.