אדמו"רים מדליקים - חלק ב'
הרב חיים קנייבסקי מדליק חנוכיה עם ערך נוסטלגי, רעייתו הרבנית מטפחת מסורת הדלקה נשית, ואיזו תעלומה מסתתרת מאחורי החנוכיה של האדמו"ר מסדיגורה. סיור החנוכיות אצל גדולי הרבנים נמשך
המוני בית ישראל מחממים את הגרון בלביבה מהבילה, תוך חזרות מול המראה לקראת הטקס החגיגי של הדלקת הנר השמיני הערב (ד'), בפני הקהל הביתי. ואולם בקרב רבני ישראל הפך הטקס המדובר כבר מזמן, לאירוע המוני המושך קהל.
יצאנו לבדוק מה מסתתר מאחורי הנר (או הנרות) שמדליקים חשובי הרבנים בעולם הדתי. כתבה שנייה בסדרה.
המנדטורית - של הרב קנייבסקי
החנוכיה של הרב חיים קנייבסקי, מחשובי הרבנים הליטאים, מדיפה זיכרונות נוסטלגיים של ימים רחוקים.
החנוכיה עשויה כסף טהור, בעיצוב פשוט ובניחוח "של פעם", מזכרת מעידן בו הבריטים אמרו בפלשתינה את המילה האחרונה. את גב החנוכיה מקשטים שני אריות, ובמרכזה תבליט של מנורת שבעת הקנים. משני צדיה חקוקים נופי ירושלים, ביניהם מגדל דוד. היא מצוידת בכוסיות שמן זעירות למילוי, שאותם מקפידה הרבנית למלא עד תום, כדי שהחנוכיה תספיק לדלוק חצי שעה לפחות, בהתאם להלכה.
צילום: יעקב נחומי, באדיבות "בחדרי חרדים"
החנוכיה אמנם ישנה ופשוטה, יחסית, אך כל הניסיונות שנעשו במשך השנים "לשדרג" לרב חשוב ומכובד כמותו את החנוכיה, נענו בשלילה מוחצת. מקורבי הרב מספרים כי הוא קשור אליה בעבותות אהבה וממאן להיפרד. במעמד ההדלקה, המתבצע בפתח ביתו, בסמוך לחדרו הצנוע המלא עד גדותיו בספרי קודש - עומדים עשרות בחורים. חלקם מגיעים במיוחד ממרחקים כדי להשתתף בטקס.
אך בנר חמישי של חנוכה, האירוע הופך למשפחתי. לצד חנוכייתו של הרב ניצבות עשרות חנוכיות של הנכדים שבאים אל סבא למעמד הדלקה משפחתית. בהתאם לפסיקתו של הרב, כל ילד וילדה מדליקים חנוכיה, כולל התינוקות, שעושים זאת בעזרת ההורים, כמובן. הרב, שבימים כתיקונם משמש כאב בית דין ופוסק הלכתי חשוב, מושיב על ברכיו כל נכד ונכד (ובלי עין הרע, יש כאלה לא מעט), צוחק עם הקטנים, ושר עימם שירי חנוכה. הרב גם מקפיד לחלק לכל אחד מהנכדים שטרם נישאו מעות חנוכה בסכום סמלי.
הנשית - של הרבנית קנייבסקי
סוד גלוי הוא שאשתו של הרב קנייבסקי, הרבנית בת שבע, נחשבת לאישיות רבנית בזכות עצמה. מכל קצווי הארץ מגיעים לביתם הצנוע שבבני ברק, לבקש את ברכתה או להשתתף בטקס הפרשת חלה שהיא נוהגת לערוך לנשים. עד לפני מספר שנים, הרבנית לא הדליקה בעצמה חנוכיה, אלא השתתפה בהדלקה של בעלה, כנהוג.
מקורבי הרב מספרים כי לפני חמש שנים קיבל הרב חנוכיה במתנה מאדם שסייע לו רבות. הרב עמד בפני דילמה: מצד אחד, הוא רצה לכבד את האיש ולהוקיר לו טובה, אך מהצד השני, סירב לוותר על ההדלקה בחנוכייתו משכבר הימים. לפיכך, הציג הרב פתרון יצירתי לבעיה: תהיה זו החנוכיה של הרבנית.
מאז, מידי שנה, לאחר שהרב קנייבסקי מדליק את נרות החנוכה, מקפידה הרבנית להדליק את החנוכיה שלה בלא ברכה. בני ביתו של הרב מספרים באירוניה כי בעוד שבמעמד ההדלקה של הרב משתתפים עשרות אנשים, למעמד ההדלקה של הרבנית מגיעים מאות אנשים ונשים. אמנם, ממהרים להדגיש שם כי אין המדובר בפמיניזם, אך המספרים והנהירה ההמונית מדברים בעד עצמם. לדבריהם, הרב מקבל את "המעמד החדש" בחיוך, ומקפיד להזכיר לרבנית מידי שנה, כי ההדלקה איננה חובה, אלא רק "אם היא רוצה". ואם הרב מניח את חנוכייתו בפתח הבית, מניחה הרבנית את זו שלה על אדן החלון. שיוויון מגדרי, נוסח חנוכה.
הממלכתית - של הראשון לציון
בלשכתו של הראשון לציון, הרב שלמה עמר, הרימו גבה נוכח ההתעניינות שלנו בחנוכיה שלו. אתם מעוניינים לברר את כללי ההדלקה? חזרו ושאלו שם שוב ושוב, והתקשו להאמין שדווקא החנוכיה של הרב היא נושא השיחה.
צילום: יעקב נחומי, באדיבות "בחדרי חרדים"
מיכאל סבג, עוזרו של הרב, נאות לחלוק אי אלו פרטים על הרב וחנוכייתו. לדבריו, הרב מדליק בחנוכיית כסף קטנה וסטנדרטית, שאותה רכש בעצמו לפני מספר שנים. החנוכיה ניצבת בכניסה לביתו של הראשון לציון, בגבעת המבתר בירושלים. לאחר טקס ההדלקה הביתי מגישה הרבנית לבני הבית את מאכלי החג, ביניהם הספינג' המסורתי, בנוסח יהודי צפון-אפריקה.
"הרב", מדגיש עוזרו, "מדליק תמיד פעמיים. פעם אחת בהדלקה ציבורית, ופעם נוספת לבני ביתו ולרבנית". בימים אלה עורך הרב טקסי הדלקה "בכל מקום ברחבי הארץ אליו הוא מוזמן", כדברי סבג. השנה התקיימה הדלקה מרגשת במיוחד ברחבת הכותל, לזכר הרוגי אסון השריפה. הרב אף הספיק להדליק בבית "יד לבנים" לטובת משפחות חללי צה"ל, וכן באירגוני חסד ועזרה לנזקקים ברחבי הארץ.
המלכותית - של האדמו"ר מסדיגורה
לא מדובר בחנוכיה גדולה, או בחסידות גדולה. עיקר ייחודה של החנוכיה הוא בבעל החיים בו בחר הצורף היהודי, אי שם במאה ה-19, לעטר בו את החנוכיה של האדמו"ר הראשון בשושלת אדמו"רי סדיגורה: טווס. אם התרגלנו לאריות, נשרים ושאר "חיות הקודש" היהודיות שמככבות על החנוכיות, הללו נעלמו לטובת בעל החיים המלכותי והאקזוטי.
צילום: יוסף חיים צלר
החנוכיה העשויה מכסף, כמובן, היא מלאכת מחשבת של יודאיקה יהודית: מעוטרת בשמונה כוסיות שמן להדלקה בצורת כדים, ועוד שניים הממוקמים מלמעלה: האחד לטובת השמש, וחברו - למלאי שמן. מכד המלאי נוהג האדמו"ר ליצוק את שמן המאור אל כדי הנרות שמתחתיו. בחלקה העליון, ממש מעל הטווס המגונדר, ישנו תחריט של וילון מפואר ומלכותי ובמרכזו כתר, שכמו נועד להצביע על יחוסו האצילי של בעליו. וכל התפארת הזו מונחת על רגלי כסף מגולפות.
סדיגורה, למי שלא מכיר, היא חסידות קטנה יחסית שמוצאה ברומניה, משם גם הגיעה החנוכיה. זו הספיקה לעבור ארבעה דורות עד לאדמו"ר הנוכחי, שמקפיד להדליק בה מידי ערב בבית המדרש של החסידות בבני ברק. את מעמד ההדלקה מלווה שירה חגיגית, וביום האחרון של חנוכה מקבלים המשתתפים מהאדמו"ר מטבע סמלי לברכה והצלחה.
ואם תהיתם למה דווקא טווס, מסתבר שגם בקרב החסידים זו היתה ונותרה תעלומה.
לפנייה לכתב/ת 
