רבע מיליון בתי אב חייבים כסף למד"א ועורכי דינה
עורכי הדין של מד"א רודפים אחרי צרכנים שלא קיבלו חשבון מסודר על אבולנס ומגישים להם חשבון כפול - כולל שכר טרחת עו"ד. בכנסת ביקשו שמד"א יתחשבן עם קופות החולים, לא עם הצרכנים, אבל במד"א משום מה מעכבים את ההליכים
נזקקתם לאמבולנס של מד"א וטרם שילמתם את החשבון? לא יפה. חובות צריך לשלם בזמן. מד"א רוצה שאתם תשלמו ביוקר על ההזנחה הזאת, גם אם שכחתם בגלל שלא קבלתם את החשבון. עם עורכי הדין שמד"א משסה בכם כגובי חובות, מישהו עושה עליכם קופה. אבל למרות השיסוי, אל תמהרו להגיב לדרישותיהם, כי בסוף תשלמו יותר בזול אם בכלל. בכנסת חושבים על חוק שירסן אותם לטובתכם.
הסיפור נחשף השבוע בוועדה לפניות הציבור. לפני יותר משנה היא נדרשה להתערב בפרשה. הפונים התלוננו שהחשבון של מד"א לא מצא אותם אבל עורכי הדין שלהם כן, והחשבון שהגישו להם היה לפחות כפול מתעריף האמבולנס. כפל התשלום כלל הצמדה וריבית ובעיקר את שכר טרחת עורכי הדין. הוועדה בדקה והופתעה לגלות כי כתובות החייבים התגלו רק לאחר שעורכי הדין של מד"א נכנסו לתמונה.
היקף הפרשה מדהים. מספר החייבים למד"א עבור שירותי האמבולנס עומד על סדר גודל של רבע מיליון בתי אב. החוב הכולל של האזרחים הפרטיים תפח לכ-300 מיליון שקל. לא כסף קטן לארגון שלא מאזן בנקל את תקציבו. כ-1,200 שקל בממוצע לחייב כשתעריף האמבולנס הוא כ-600 שקל.
בכנסת חשבו כי יהיה יעיל והוגן יותר, בעיקר לכיס של הצרכנים, אם מד"א יתחשבן עם קופות החולים שהחייבים שייכים אליהן, במקום להתעסק אתם אחד לאחד ולאלצם לבקש את החזר התשלום מהקופה. הוועדה הניעה את הצדדים להסכים להתחשבנות הזאת. משרד הבריאות הסכים לסייע במיפוי החייבים על פי שיוכם לקופות. מד"א אפילו גילה רצון טוב והסכים לשמוט חלק מהחובות בהפחתת סכומי ההצמדה והריבית. כל זה קרה לפני כשנה.
עורכי הדין רוצים את שכר הטרחה שלהם
השבוע נאלצה הוועדה לשוב לפרשה. נמסר לה שהעסק תקוע, כי היועצים המשפטיים של מד"א טרפדו את ההסדר. הם אסרו להעביר למשרד הבריאות את פרטי החייבים בטענה שהעברת מידע חסוי יוצרת בעיה משפטית. עו"ד גרשון גונטובניק (ממשרד וינרוט ושות') טען בוועדה כי לא כל החייבים מעונינים שקופת החולים שלהם תדע את דבר פינויים באמבולנס, והם מאיימים בתביעה משפטית אם המידע יימסר נגד רצונם.
היו"ר ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) הופתע מטענת החסם המשפטי. "נראה לי יותר כי יש למישהו עניין לעכב את ההסדר", אמר. "לכאורה דווקא מד"א היה צריך לקדם את מה שיביא לו כספים רבים על שירותיו. מי שהיה אמור להתנגד הם קופות החולים ומשרד הבריאות שאמור לשאת בנטל הקישור בין הקופות למד"א. נראה שיש כאן אינטרס, כי ממרכיבי החוב עולה שמניעת ההסדר מניבה תשואה נאה למד"א ולמעורבים מטעמו".
ח"כ מקלב הבין זאת מבדיקת החוב שערך עבורו מרכז המידע והמחקר של הכנסת. מהחוב הרשום של כ-295 מיליון שקל, רק מחציתו – 151.2 מיליון שקל – הם החשבונות שלא נפרעו במקור. במחצית השניה הצמדה וריבית בסך 32.8 מיליון שקל, ושכר טרחת עורכי הדין, שתפח עד כה לכ-111.5 מיליון שקל (והמונה שלהם ממשיך לדפוק). משתתפים אחרים בדיון, ח"כים ונציגי גופים ציבוריים השתוממו לא פחות מיו"ר הוועדה.
ראש אגף התקציבים בשירותי בריאות כללית שבירכה על ההסדר הציעה למד"א ולמשרד המשפטים לפרסם פניה לציבור החייבים שמתנגדים להעברת המידע אודותיהם למשרד הבריאות, להודיע על כך למד"א עד מועד מסוים ולהסדיר את תשלום החוב בעצמם. זאת לפי התקדים שנעשה עם ניצולי השואה כשעלה הצורך להעביר את המידע האישי הנוגע להם לקופות החולים כדי להסדיר את קבלת ההנחות שהוחלט לתת להם.
יו"ר האגודה לזכויות החולה, עדינה מרקס, בכלל הפריכה את התירוץ המשפטי של מד"א. "מידע אודות מבוטחי הקופות ממילא מועבר לצד שלישי במקרים רבים של תשלומים רפואיים כך שטענת היועצים המשפטיים של מד"א תמוהה בלשון המעטה", גילתה מרקס.
מה נותר למד"א לומר על הטיעונים הללו? ראש אגף הדרכה והסברה, אלי יפה, אמר כי מד"א אכן מעוניין בהסדר, שכן עיקר הכנסותיו באות מהזמנת שירותי הפינוי באמבולנסים, אבל הוא פועל "בהתאם לחוקי הגביה ולהנחיות היועצים המשפטיים".
היו"ר מקלב משך בכתפיו. הוא הורה למשרדי הבריאות והמשפטים להתיר בהקדם את "הסבך המשפטי" של הפרשה ובלבד שההסדר מוסכם יצא לדרכו מהר ובדרכי נועם. אחרת הוועדה תקדם את הצעת החוק לאכיפת הסדר הגביה על מד"א שממתינה במגירה שלו, אליה ניתן לרתום גם את ועדות הכספים והבריאות. הרושם שלו בסיכום ביניים: "נראה כי מד"א לא היה יכול לבחור במסלול השקעה מבטיח יותר מאשר תפיחת החוב".
לפנייה לכתב/ת 
