84% מהציבור: פתרון סביבתי למפלס ים המלח

רגע לפני ההכרעה באשר לפתרון שימנע את הצפת חלקו הדרומי של ים המלח והמלונות שבו - סקר מגלה כי 84% מהציבור סבור שעל המדינה להתחשב בשיקולי סביבה בבחירת הפתרון. הסקר הוצג היום (ג') על ידי החברה להגנת הטבע והתאחדות המלונות בישראל, במסיבת עיתונאים משותפת של שני הגורמים ושל עמותת "אדם טבע ודין".

ארגוני הסביבה וגורמי שמירת הטבע קוראים כבר תקופה ארוכה לבחור בקציר מלח באגן הדרומי של ים המלח, בנסיון למנוע את הצפתו כתוצאה מעליית המפלס באזור. מממצאי הסקר, שערך מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה בראשות פרופ' אבי דגני וד"ר רינה דגני, עולה שגם הציבור הישראלי תומך בפתרון פתרון זה, שימנע פגיעה בטבע.

עיתוי הפרסום אינו מקרי. בימים הקרובים צפוי שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, להכריע בנושא, כמי שאחראי על חל"י - החברה הממשלתית, שהוקמה כדי למצוא פתרון לסוגית עליית המפלס באגן הדרומי.

המפלס באגן הדרומי עולה

המפלס בבריכות האידוי התעשייתיות בחלקו הדרומי של ים המלח, מטפס כבר תקופה ארוכה, כתוצאה מפעילות מפעלי ים המלח, ששואבים מים מהחלק הצפוני במטרה לאדותם לטובת הפקת אשלג וחומרים אחרים. באזור זה פועלים כארבעה עשר בתי מלון עם אלפי חדרים, המרוכזים במתחמי התיירות "עין בוקק" ו"נווה זוהר" לחופי בריכת אידוי מספר 5.

בריכה מספר 5 משמשת כבריכת אידוי ושיקוע של מלח, ובשל פעילות המפעלים, מועלה המפלס שלה מדי שנה בכ-20 ס"מ. שטחה הוא כ-80 קמ"ר ועומקה הממוצע כשני מטרים. על פי הערכות, עומק שכבת המלח ששוקעה עד כה בקרקעית האגן הדרומי עומד על כ-8 מטרים.

ארגוני הסביבה והמלונאים התריעו במשך שנים על ההשלכות הקשות שנגרמות לטבע, לנוף ולמלונות, עקב עליית המפלס באגן הדרומי. אולם רק בעקבות פסיקת בג"ץ בשנת 2006, לפיה המדינה חייבת לטפל בעניין ובדחיפות, הוקמה החברה הממשלתית. בחודשים האחרונים היא הציגה שלוש חלופות לפתרון הבעיה.

שלוש חלופות על הפרק

בשלב זה קיימות שתי חלופות מרכזיות: האחת היא הריסת המלונות באזור, ובנייתם מחדש באזור מרוחק על מנת למנוע את הנזק הצפוי. החלופה השניה והמועדפת על ידי ארגוני הסביבה והמשרד להגנת הסביבה, היא לבצע קציר מלח, שינמיך את המפלס בבריכה ויפגע לדעת המומחים באופן המינימלי ביותר בטבע. לצד זאת יש חלופה נוספת, של בניית לגונה בעין בוקק.

מהערכות שבוצעו במשרד האוצר ובחל"י עולה שקציר המלח הוא החלופה היקרה ביותר, שתעלה כ-7 מיליארד שקלים. חלופת הזזת המלונות מדורגת כחלופה הזולה ביותר ועלותה מוערכת בסכום של בין 3 ל-4 מיליארד שקלים, ואילו חלופת הלגונה מוערכת בכ-5 מיליארד שקלים.

בהתאחדות המלונות חולקים על הערכות אלו בטענה, שהן אינן כוללות את מחיר פיטורי העובדים ואינן אומדות נכון את פרק הזמן שיידרש לבניית המלונות מחדש. מתחשיבים שלהם עולה, כי חלופת הזזת המלונות לקו מרוחק תעלה כ-6 מיליארד שקלים למשק. סכום דומה לחלופת קציר המלח, לטענתם.

"העלות הריאלית היא למעלה מכפול מהמספר שהציגה חל"י", אמר אלי גונן, נשיא התאחדות המלונות בישראל. "מתנהל לכאורה דיון מקצועי, על רקע תחשיבים שגויים. בין היתר נלקח בחשבון לוח זמנים לא ריאלי לבינוי אזור מלונאות חדש ולא חושבה עלות פיטורי 4,000 עובדי מלונות בים המלח אם האזור יהפוך לאתר בנייה גדול עקב הבינוי מחדש והרס המלונות הקיימים".

מחפשים איזון 

עוד גילה הסקר, כי 61% מהציבור מעוניינים לנפוש בים המלח, אולם למעלה ממחציתם יוותרו על רצונם להגיע לחופשה בים המלח, אם המדינה תחליט להרוס חלק מהמלונות ולבנותם מחדש. המשמעות: פגיעה כלכלית קשה באזור. 

"ברור לפקידי האוצר ולמשרד התיירות, כי בסוף לא יהיה מנוס מקציר מלח מלא. השאלה היא מתי יתקיים הקציר, היום או בשנת 2030 – כאשר יינתן זיכיון חדש למפעלי ים המלח. ים המלח מתמודד בימים אלה על התואר אחד מפלאי תבל. חלופת העתקת המלונות ממקומם משמעה בפועל הרס", אמר גונן.

ניר פפאי, ראש אגף שמירת סביבה וטבע בחברה להגנת הטבע אמר כי: "החברה להגנת הטבע סבורה שהדרך היחידה ליצירת איזון לאורך שנים בין התעשייה, המלונאות והסביבה באגן הדרומי של ים המלח, היא על ידי חלופת קציר המלח. חלופה זו עדיפה משמעותית מבחינה סביבתית ויש לקדם אותה".

עו"ד נעמה הלר, מנהלת המחלקה המשפטית באדם, טבע ודין, מסרה כי "אנחנו יוצאים נגד הנחת היסוד שתהליכי הייצור של מפעלי ים המלח הינם חסינים מבדיקה סביבתית. על התוכנית להסדרת הפעילות התעשייתית בבריכה 5 לבחון דרכים לצמצום השפעתה של הבריכה על חלקה בנסיגת ים המלח באגן הצפוני ולייצוב המפלס באגן הדרומי".

שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, ציין כי "מדובר בסוגיה מורכבת לה שותפים גורמים שונים בעלי תפיסה ועמדות שונות, אך כל ניסיון להלך אימים על הציבור ולהשתמש במניפולציות שונות בטרם התקבלה החלטה, גורם נזק לעתידו של ים המלח".

מיסז'ניקוב הוסיף כי הוא "מעריך את עבודת החברה להגנות ים המלח, שכל מטרתם ופעילותם המקצועית, במהלך השנתיים האחרונות, הנם מציאת פתרון ארוך טווח לעליית מפלס ים המלח בבריכה 5 והשלכות מצב זה על האזור, ובראשם שמירה על איכות חייהם של תושבי האזור ומניעת פגיעה בתעסוקה ובתיירות באזור זה". במהלך חודש ינואר, עם סיום בחינת החלופות שהוגשו למשרד התיירות ועמדות הגופים השונים, יגיש השר המלצותיו לממשלה.