הפחתת המסים לא מעניינת את ועדת הכספים

ועדת הכספים קיימה היום (ב') דיון בנושא הכנסות המדינה ומדיניות המיסוי, אך מיעוט המשתתפים בדיון העיד יותר מכל על מידת החשיבות שמייחסים הנבחרים לנושא.

• כלל היסוד של נתניהו: "תיקח פחות מסים"
  

חיים אורון (מרצ), היה כמעט הח"כ היחיד שהשתתף בדיון מלבד יו"ר הישיבה - מ"מ מקום יו"ר הוועדה - חבר הכנסת ציון פיניאן (ליכוד). אורון מחה על מגמת ההפחתה של המיסוי הישיר - מס הכנסה, מס חברות ורווחי הון, לעומת מדיניות העלאת המסים העקיפים - המוטלים על צריכה כמו מע"מ ומיסוי על דלק, סיגריות ואלכוהול. המשך מדיניות זו, שהחלה לפני מספר שנים, מופיעה גם בהצעת התקציב הדו שנתי לשנים 2012-2012.

"המדיניות הזאת היא הכישלון של הוועדה לדורותיה ושל הוועדות בכנסת בכלל, שהיו חייבות לקיים דיון מקיף על הרפורמה במיסוי לפני אישור התקציב", אמר אורון, "אפילו בדיונים קודמים עם יותר משתתפים, רוב הקולות, גם של הקואליציה, התנגדו לרפורמה שמפחיתה את המיסוי הישיר, לעומת הגדלת המס העקיף, אבל בהצבעות על התקציב הם חוזרים ומתיישרים עם הממשלה.

"האידיאולוגיה שהביאה להפחתת המסים ב-2003, לא קיימת היום. ראו מה קרה לאירלנד, שהייתה אז המופת של נתניהו. אבל האוצר אחוז קיבעון ומדיניותו מתבססת על נתונים שאינם רלוונטיים היום. הרפורמה הנדרשת בשירותי הכבאות היא בת הדודה של הרפורמה במסים. הדיון פה הוא כמו על מזג האוויר ומישהו משלם על כך את המחיר. את כל חברי הוועדה שלא נראים כאן, אשר צועקים כל השנה בגלל מצוקת הדיור והשכבות החלשות, אפשר לקנות ב-5 מיליון שקל, כשבמדיניות מיסוי אחרת היה אפשר לקבל 5 מיליארד שחסרים לכל הצרכים שהאוצר אומר כי אין לו כסף בשבילם".

"הפחתת המס תגדיל את הפער החברתי"

אורון הגיב על הצגת נתוני האוצר מפי הסגן הממונה על הכנסות המדינה, אבי לבון. מנתונים אלה עולה כי תחזית ההכנסות ממסים ואגרות לשנה הבאה תהיה 215 מיליארד שקל, גידול של 10.3% לעומת האומדן המעודכן לשנה זו, שהוא כבר גבוה ב-10.6 מיליארד שקל לעומת הצפי. התחזית ל-2012 עומדת על כ-234 מיליארד שקל, גידול של 8.8% לעומת הצפי ב-2011.

עוד עולה מהנתונים כי בתקציב השנתי הבא המסים הישירים יפחתו ב-2.4 מיליארד שקל וההפסד יאוזן בהגדלת המיסים העקיפים בסכום דומה. 

לבון ציין כי מהפחתת המסים הישירים נהנים החלשים לא פחות מהעשירים כגון בעלי הכנסה בגובה השכר הממוצע ומטה כולל מתחת לסף המס, שמהווים 44% מהאוכלוסייה. ממוצע המס הישיר המוטל עליהם הוא היום עד 10% לעומת 30% לפני שמונה שנים.

אורון הגיב, כי מגזר זה ראוי לפחות למס ביטוח לאומי פרוגרסיבי במקום המס הקבוע, בשיעור של 12%, שנגבה מבעלי הכנסה ממוצעת ומטה, כמו גם מבעלי הכנסה של 30 אלף שקל.

ממסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שניתח את הכנסות המדינה והוצג בדיון, עולה כי המשך הפחתת המסים הישירים לצד העלאת המסים העקיפים, כפי שמוצע בהצעת התקציב של הממשלה, עשוי להביא להגדלת הפער החברתי בישראל שהוא גבוה באופן יחסי ממילא. מהמסמך עולה, כי ברוב מדינות אירופה קיימת התאמה בין נטל מס גבוה לבין פער חברתי נמוך, כמו גם בין נטל מס גבוה לבין תוצר לנפש גבוה יחסית.  

כמו כן, מסכם המסמך כי ספק אם המשך הפחתת שיעורי המס הישיר אכן יתרום באופן ניכר לצמיחת המשק, שכן הם כבר נמוכים יחסית לממוצע במדינות המפותחות, ומשקיעים בינלאומיים אינם בוחנים רק את שיעורי המס הנקובים אלא גם את פריון העובדים ורמת התשתיות בכל מדינה.

עוד מציין המסמך כי המשך הפחתת שיעורי המס עלול להקטין את חגורות הביטחון של המשק הישראלי, בעיקר לשם התמודדות פיננסית בעיתות חירום, כמו מלחמה ממושכת או משבר גלובלי נוסף. 

ח"כ פיניאן: יאלצו אותי לאכול כמה צפרדעים

לקראת סיום הדיון הצטרף אליו קומץ נוסף של ח"כים, שקראו גם הם לשקול מחדש את המשך רפורמת המס בישראל. ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי) אמר כי יש להטיל מע"מ דיפרנציאלי גבוה על מוצרי יוקרה ונמוך על מוצרי צריכה בסיסיים.

ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו) קראה להוסיף מדרגת מס לשכר הגבוה. היא הוסיפה, כי המשך הפחתת המס הישיר לא יבטיח עידוד להשקעות הון בישראל.

מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ פיניאן אמר בסיכום: "אני מסכים עם אורון והאחרים ואני אמנם אוכל כשר, אבל בתקציב הזה יאלצו אותי לאכול כמה צפרדעים אם אצטרך להצביע עם הקואליציה".