כסטודנטית על מלגה, אני חייבת במעשר כספים?

שאלה:

מהו מעשר כספים? האם מדובר במצווה מהתורה, תקנת חכמים או מנהג? מהו מקור החיוב? כמה צריך לתת ולאילו מטרות? האם מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות יכולים להחשב כמעשר כספים? (י. א. צפון)

אני סטודנטית במשרה מלאה שמתקיימת ממילגה בלבד. האם אני צריכה להפריש מעשר? (ריטה, ירושלים)

תשובה:

שלום וברכה,

חובת המעשר מגידולי קרקע בארץ ישראל כתובה מספר פעמים בתורה. באחד המקומות נאמר: "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה" (דברים י"ד, כ"ב). מהביטוי הכולל ("עשר תעשר את כל"), למדו חכמים שיש לעשר גם מרווחים הבאים לאדם שאינם מגידולי שדה (ספרי הובא בתוספות למסכת תענית, דף ט').

אמנם לימוד זה אינו מוסכם על כל הפוסקים, וחיובו של מעשר כספים שנוי במחלוקת; יש אומרים שהוא חובה מן התורה, ונלמד מהפסוק הנ"ל, ויש הסוברים שאינו אלא מידת חסידות. מכל מקום, בשולחן ערוך בהלכות צדקה נאמר: "שיעור נתינתה, אם ידו משגת יתן כפי צורך העניים. ואם אין ידו משגת כל כך, יתן עד חומש נכסיו, מצווה מן המובחר; ואחד מעשרה, מידה בינונית" (יורה דעה, הלכות צדקה, סימן רמ"ט, א'). מפשט ומיקום הדברים נראה שלדעת רבי יוסף קארו, מעשר כספים הוא חלק ממצוות הצדקה.

החישוב של המעשר שנוי גם הוא במחלוקת; האם צריך לתת מעשר מהמשכורת, או רק מהנותר לאחר ההוצאות הנדרשות לאדם? חישוב כזה מורכב מאוד, מפני שהצרכים של אדם הם אינדיבידואליים, ותלויים בהרבה תנאים.

מכאן לשאלות הנוספות בנושא: מי שמקפיד ונוהג לתת מעשר כספים, נראה לי שאינו יכול לקחת בחשבון את תשלומי הביטוח הלאומי וביטוח בריאות, מפני שאלה נועדו לבטח את המשלם, גם אם בפועל נהנים מזה אחרים.

לגבי מס הכנסה, מכיוון שבכספי המס משתמשים למטרות רבות, ואילו כספי המעשר מיועדים כאמור לצדקה, נראה שניתן להחשיב כמעשר את החלק היחסי במס, כחלק היחסי של תקציב משרד הרווחה, המיועד לעזרה לנזקקים, מתוך התקציב הכללי.

למי נותנים?

בנתינת צדקה קיים דירוג וסדר הקדמה למקבלים. הרמ"א כותב על כך: "פרנסת עצמו קודמת לכל אדם... ואחר כך יקדים פרנסת אביו ואמו, אם הם עניים, והם קודמים לפרנסת בניו. ואחר כך בניו, והם קודמים לאחיו, והם קודמים לשאר קרובים, והקרובים קודמים לשכניו, ושכניו לאנשי עירו, ואנשי עירו לעיר אחרת" (יורה דעה סימן רמ"ז, ג').

נמצא, שכאשר לאדם אין מספיק הכנסות לקיומו, הוא קודם לאחרים, והדבר נחשב כצדקה. לכן, אם מדובר בסטודנטית המתקיימת ממילגה (הנחשבת כהכנסה), צריך לעשות חשבון אמיתי; אם הצרכים שלך הם אמיתיים, ואינם מותרות (והדבר כאמור הוא אישי, אינדיבידואלי, וצריך כנות ויושר בהגדרת צרכים אלה) – את צריכה לדאוג לעצמך, ואינך חייבת במעשר מהמילגה.

עם זאת, קיימת חובה לכל אדם, ואפילו הוא עני - לתת צדקה. גודל הסכום לצדקה תלוי גם כן במצב העניים וביכולתו של הנותן, וכל המרבה הרי זה משובח. רבי יוסף קארו מבטיח כי "לעולם אין אדם מֵעני מן הצדקה, ולא דבר רע ולא היזק מתגלגל על ידה, שנאמר: והיה מעשה הצדקה שלום" (יורה דעה סימן רמ"ז, ב').

כל טוב (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)