פו הדוב מכה שנית

עולמו של א"א מילן חי בדמיונם של הורים וילדים בעולם כולו, וכל דור מגלה את יופיו מחדש. מהדורה חגיגית זו של הבית בקרן פו, באיוריו המקוריים של א"ה שפרד, מזמינה את דור הקוראים של המאה ה-21 לשוב ולגלות את סוד הקסם.

אל פו, חזרזיר, איה וקנגה, מצטרף נמיר הקפצן, ויחד עם כריסטופר רובין הם יוצאים להרפתקאות חדשות בנופי הילדות של יער מאה העצים.

פֶּרֶק רִאשׁוֹן שֶׁבּוֹ נִבְנֶה בַּיִת לְאִיָּה בְּקֶרֶן פּוּ

יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁלְּפּוּ הַדֹּב לֹא הָיָה עוֹד מָה לַעֲשׂוֹת, הוּא הֶחְלִיט לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ, וְלָכֵן הָלַךְ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל חֲזַרְזִיר לִרְאוֹת מָה חֲזַרְזִיר עוֹשֶׂה. שֶׁלֶג עֲדַיִן יָרַד כַּאֲשֶׁר צָעַד בִּכְבֵדוּת בַּיַּעַר, בַּשְּׁבִיל הַמְּכֻסֶּה לֹבֶן, כֻּלּוֹ צִפִּיָּה לִמְצֹא אֶת חֲזַרְזִיר יוֹשֵׁב וּמְחַמֵּם אֶת אֶצְבְּעוֹת רַגְלָיו מוּל הָאָח הַמְּבֹעֶרֶת, אֲבָל לְהַפְתָּעָתוֹ רָאָה שֶׁהַדֶּלֶת פְּתוּחָה, וּכְכָל שֶׁהִבִּיט יוֹתֵר פְּנִימָה, כָּךְ חֲזַרְזִיר הָיָה פָּחוֹת וּפָחוֹת בִּפְנִים.

סוד הקסם של פו הדב (עטיפת הספר)

"הוּא יָצָא," אָמַר פּוּ בְּעֶצֶב. "זֶהוּ זֶה. הוּא לֹא בַּבַּיִת. אֲנִי אֶצְטָרֵךְ לָלֶכֶת הֲלִיכַת מַחְשָׁבָה מְהִירָה עִם עַצְמִי. אוּף!"

אֲבָל קֹדֶם, חָשַׁב, אוּלַי כְּדַאי לוֹ לִדְפֹּק חָזָק בַּדֶּלֶת, לְיֶתֶר בִּטָּחוֹן... וּבִזְמַן שֶׁחִכָּה שֶׁחֲזַרְזִיר לֹא יַעֲנֶה לוֹ, קָפַץ מַעְלָה וּמַטָּה כְּדֵי לְהִתְחַמֵּם, וּבְרֹאשׁוֹ צָץ לְפֶתַע הִמְהוּם, שֶׁנִּשְׁמַע לוֹ הִמְהוּם טוֹב, כָּזֶה שֶׁיְּהֻמְהַם, יֵשׁ לְקַוּוֹת, בְּאָזְנֵי אֲחֵרִים.

(טִידְלִי פּוֹם),

יוֹרֵד זֶה מִכְּבָר

(טִידְלִי פּוֹם),

יוֹרֵד זֶה מִכְּבָר

(טִידְלִי פּוֹם),

מִשָּׁמַיִם.

וְזֶה הַדָּבָר

(טִידְלִי פּוֹם),

שֶׁמַּקְפִּיא בְּעִקָּר

(טִידְלִי פּוֹם),

שֶׁמַּקְפִּיא בְּעִקָּר

(טִידְלִי פּוֹם),

אֶת כַּפּוֹת הָרַגְלַיִם.

הוּא הִזְדָּרֵז לַחְזֹר הַבַּיְתָה, וְרֹאשׁוֹ הָיָה עָסוּק כָּל כָּךְ בַּהִמְהוּם שֶׁהֵכִין לִכְבוֹד אִיָּה, שֶׁכַּאֲשֶׁר רָאָה לְפֶתַע אֶת חֲזַרְזִיר יוֹשֵׁב בַּכֻּרְסָה הֲכִי טוֹבָה שֶׁלּוֹ, כָּל מָה שֶׁהִצְלִיחַ לַעֲשׂוֹת הוּא לַעֲמֹד וּלְגָרֵד אֶת הָרֹאשׁ וְלִשְׁאֹל אֶת עַצְמוֹ שֶׁל מִי הַבַּיִת הַזֶּה שֶׁבּוֹ הוּא נִמְצָא.

"שָׁלוֹם, חֲזַרְזִיר," אָמַר. "חָשַׁבְתִּי שֶׁיָּצָאתָ."

"לֹא," אָמַר חֲזַרְזִיר. "אַתָּה יָצָאתָ, פּוּ."

"אָה, נָכוֹן," אָמַר פּוּ. "יָדַעְתִּי שֶׁאֶחָד מֵאִתָּנוּ יָצָא."

הוּא הֵרִים אֶת עֵינָיו אֶל שְׁעוֹן הַקִּיר שֶׁלּוֹ, שֶׁנֶּעֱצַר לִפְנֵי שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים בַּחֲמִשָּׁה 
לְאַחַת־עֶשְׂרֵה.

"הַשָּׁעָה כִּמְעַט אַחַת־עֶשְׂרֵה," אָמַר פּוּ בְּשִׂמְחָה. "בָּאתָ בְּדִיּוּק בַּזְּמַן לִטְעֹם מַשֶּׁהוּ קָטָן."

וְהוּא הִכְנִיס אֶת רֹאשׁוֹ אֶל הַמְּזָוֶה. "וְאַחַר כָּךְ נֵצֵא, חֲזַרְזִיר, וְנָשִׁיר אֶת הַשִּׁיר שֶׁלִּי לְאִיָּה."

"אֵיזֶה שִׁיר, פּוּ?"

"זֶה שֶׁאֲנַחְנוּ הוֹלְכִים לָשִׁיר לְאִיָּה," הִסְבִּיר פּוּ.

כַּעֲבֹר חֲצִי שָׁעָה, כְּשֶׁפּוּ וַחֲזַרְזִיר יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ, הַשָּׁעוֹן עֲדַיִן הוֹרָה עַל חֲמִשָּׁה לְאַחַת־עֶשְׂרֵה. הָרוּחַ שָׁכְכָה, וְהַשֶּׁלֶג, שֶׁעָיַף מִלְּהִסְתַּחְרֵר בְּמַעְגָּלִים בְּמִרְדָּף סְבִיב עַצְמוֹ, רִפְרֵף בְּרַכּוּת עַד שֶׁמָּצָא לוֹ מָקוֹם לִצְנֹחַ עָלָיו וְלָנוּחַ, וּפַעַם הָיָה הַמָּקוֹם הַזֶּה הָאַף שֶׁל פּוּ וּפַעַם לֹא, וְעַד מְהֵרָה הִתְעַטֵּף צַוָּארוֹ שֶׁל חֲזַרְזִיר בְּצָעִיף לָבָן, וְהוּא הִרְגִּישׁ מֻשְׁלָג מֵאֲחוֹרֵי הָאָזְנַיִם יוֹתֵר מֵאֵי־פַּעַם.

"פּוּ," אָמַר לְבַסּוֹף בַּחֲשָׁשׁ מְסֻיָּם, כִּי לֹא רָצָה שֶׁפּוּ יַחְשֹׁב שֶׁהוּא כְּבָר מְוַתֵּר, "פָּשׁוּט חָשַׁבְתִּי, מָה דַּעְתְּךָ שֶׁנֵּלֵךְ עַכְשָׁו הַבַּיְתָה וְנַעֲשֶׂה חֲזָרָה עַל הַשִּׁיר שֶׁלְּךָ וְנָשִׁיר אוֹתוֹ לְאִיָּה מָחָר — אוֹ — אוֹ מָחֳרָתַיִם, כְּשֶׁנִּפְגּשׁ אוֹתוֹ בְּמִקְרֶה?"

"זֶה רַעְיוֹן טוֹב מְאוֹד, חֲזַרְזִיר," אָמַר פּוּ. "נַעֲשֶׂה חֲזָרָה עַכְשָׁו, בִּזְמַן שֶׁנַּמְשִׁיךְ לָלֶכֶת. 
אֲבָל אֵין טַעַם לָלֶכֶת הַבַּיְתָה כְּדֵי לַעֲשׂוֹת חֲזָרָה, כִּי זֶה שִׁיר שֶׁל חוּץ שֶׁחַיָּבִים לָשִׁיר בַּשֶּׁלֶג."

"אַתָּה בָּטוּחַ?" שָׁאַל חֲזַרְזִיר בִּדְאָגָה.

"כֵּן, תֶּכֶף תִּרְאֶה, חֲזַרְזִיר, כְּשֶׁתַּקְשִׁיב לוֹ. כִּי כָּכָה הוּא מַתְחִיל: הַשֶּׁלֶג הַקַּר, טִידְלִי פּוֹם —

"טִידְלִי מָה?" שָׁאַל חֲזַרְזִיר.

"פּוֹם," אָמַר פּוּ. "הוֹסַפְתִּי אֶת זֶה כְּדֵי שֶׁהוּא יִשָּׁמַע יוֹתֵר מְהֻמְהָם. יוֹרֵד זֶה מִכְּבָר, טִידְלִי פּוֹם —"

"רֶגַע, לֹא אָמַרְתָּ הַשֶּׁלֶג הַקַּר, טִידְלִי פּוֹם?"

"כֵּן, אֲבָל זֶה הָיָה לִפְנֵי כֵן."

"לִפְנֵי הַטִּידְלִי פּוֹם?"

"זֶה הָיָה טִידְלִי פּוֹם אַחֵר," אָמַר פּוּ, וּכְבָר הִרְגִּישׁ דֵּי מְבֻלְבָּל. "אֲנִי אָשִׁיר לְךָ אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ, וְאָז תָּבִין."

הַשֶּׁלֶג

הַקַּר טִידְלִי פּוֹם

יוֹרֵד זֶה

מִכְּבָר טִידְלִי פּוֹם

יוֹרֵד זֶה

מִכְּבָר טִידְלִי פּוֹם

מִשָּׁמַיִם.

וְזֶה

הַדָּבָר טִידְלִי פּוֹם

שֶׁמַּקְפִּיא

בְּעִקָּר טִידְלִי פּוֹם

שֶׁמַּקְפִּיא

בְּעִקָּר טִידְלִי פּוֹם

אֶת כַּפּוֹת הָרַגְלַיִם.

כָּךְ שָׁר אוֹתוֹ, הֲכִי טוֹב שֶׁאֶפְשָׁר, וּכְשֶׁסִּיֵּם, צִפָּה לִשְׁמֹעַ שֶׁזֶּה הַהִמְהוּם הֲכִי טוֹב מִכָּל הִמְהוּמֵי הַחוּץ לִימֵי שֶׁלֶג שֶׁחֲזַרְזִיר שָׁמַע בְּחַיָּיו. וַחֲזַרְזִיר, לְאַחַר שֶׁשָּׁקַל אֶת הָעִנְיָן בְּכֹבֶד רֹאשׁ, אָמַר:

"פּוּ," הוּא אָמַר בִּרְצִינוּת גְּדוֹלָה. "זֶה לֹא כָּל כָּךְ בְּכַפּוֹת הָרַגְלַיִם. זֶה יוֹתֵר בָּאָזְנַיִם."

בֵּינְתַיִם כְּבָר הִתְקָרְבוּ אֶל הַמָּקוֹם הֶעָגוּם שֶׁל אִיָּה, שֶׁבּוֹ הוּא גָּר, וְכֵיוָן שֶׁחֲזַרְזִיר עֲדַיִן הָיָה מֻשְׁלָג מְאוֹד מֵאֲחוֹרֵי הָאָזְנַיִם, וּכְבָר נִמְאַס לוֹ מִזֶּה, הֵם נִכְנְסוּ לְחֻרְשַׁת אֳרָנִים קְטַנָּה וְהִתְיַשְּׁבוּ עַל שַׁעַר הַכְּנִיסָה. עַכְשָׁו הָיוּ מוּגַנִּים מִן הַשֶּׁלֶג, אֲבָל עֲדַיִן הָיָה לָהֶם קַר מְאוֹד, וּכְדֵי לְהִתְחַמֵּם שָׁרוּ אֶת הַשִּׁיר שֶׁל פּוּ מִן הַהַתְחָלָה וְעַד הַסּוֹף שֵׁשׁ פְּעָמִים.

חֲזַרְזִיר שָׁר אֶת הַטִּידְלִי פּוֹמִים וּפּוּ אֶת כָּל הַיֶּתֶר, וּשְׁנֵיהֶם טוֹפְפוּ בַּמְּקוֹמוֹת הַנְּכוֹנִים עַל קוֹרַת הַשַּׁעַר בְּשִׁבְרֵי עֲנָפִים. כַּעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה נַעֲשָׂה לָהֶם הַרְבֵּה יוֹתֵר חַם, וְשׁוּב הָיוּ מְסֻגָּלִים לְדַבֵּר.

"חָשַׁבְתִּי לִי," אָמַר פּוּ, "וּמָה שֶׁחָשַׁבְתִּי לִי הוּא זֶה. חָשַׁבְתִּי עַל אִיָּה."

"מָה חָשַׁבְתָּ עַל אִיָּה?"

"שֶׁלְּאִיָּה הַמִּסְכֵּן אֵין אֵיפֹה לָגוּר."

"אֵין לַחֲלוּטִין," אָמַר חֲזַרְזִיר.

" לְךָ יֵשׁ בַּיִת, חֲזַרְזִיר, וְלִי יֵשׁ בַּיִת, וְהֵם טוֹבִים מְאוֹד, הַבָּתִּים שֶׁלָּנוּ. וְלִכְּרִיסְטוֹפֶר רוֹבִּין יֵשׁ בַּיִת, וּלְיַנְשׁוּף

וּלְקֶנְגָּה וּלְאַרְנָב יֵשׁ בָּתִּים, וַאֲפִלּוּ לַחֲבֵרִים וְלַקְּרוֹבִים שֶׁל אַרְנָב יֵשׁ בָּתִּים אוֹ מַשֶּׁהֵם, אֲבָל לְאִיָּה הַמִּסְכֵּן אֵין כְּלוּם. אָז מָה שֶׁחָשַׁבְתִּי לִי הוּא: בּוֹא נִבְנֶה לוֹ בַּיִת."

"זֶה," אָמַר חֲזַרְזִיר, "רַעְיוֹן אַדִּיר. אֵיפֹה נִבְנֶה לוֹ אוֹתוֹ?"

"נִבְנֶה אוֹתוֹ פֹּה," אָמַר פּוּ. "בְּדִיּוּק עַל יַד הַחֻרְשָׁה הַזֹּאת, בַּפִּנָּה שֶׁמֻּסְתֶּרֶת מֵהָרוּחַ, כִּי כָּאן חָשַׁבְתִּי עַל זֶה. וְנִקְרָא לָהּ הַפִּנָּה שֶׁל פּוּ. קֶרֶן פּוּ. וְנִבְנֶה בֵּית אִיָּה מֵעֲנָפִים, בְּקֶרֶן פּוּ לְאִיָּה."

"בַּצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַחֻרְשָׁה הָיְתָה עֲרֵמָה עֲנָקִית שֶׁל עֲנָפִים," אָמַר חֲזַרְזִיר. "רָאִיתִי אוֹתָם. הֲמוֹן עֲנָפִים בְּעִרְבּוּבְיָה, אֶחָד עַל הַשֵּׁנִי."

"תּוֹדָה, חֲזַרְזִיר," אָמַר פּוּ. "מָה שֶׁאָמַרְתָּ עַכְשָׁו יַעֲזֹר לָנוּ מְאוֹד, וּבִזְכוּת הָעֶזְרָה הַזֹּאת הָיִיתִי אָמוּר לִקְרֹא לַמָּקוֹם הַזֶּה בַּשֵּׁם קֶרֶן פּוּזַרְזִיר, אֲבָל קֶרֶן פּוּ נִשְׁמַעַת הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹב, יוֹתֵר קְטַנָּה וּפִנָּתִית כָּזֹאת. בּוֹא."

וְהֵם יָרְדוּ מִן הַשַּׁעַר וְהָלְכוּ סָבִיב לַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַחֻרְשָׁה לְהָבִיא אֶת הָעֲנָפִים.