נשים אותן בצד

כנס דיני ממונות ה-20 של הרב רצון ערוסי מתקיים בימים אלה בירושלים בנושא "ירושה על פי דין תורה". המגמה הכללית של הכנס היא די ברורה וניתן לתמצת אותה במילים אחדות: התורה היא אמת. החוק העברי עדיף עשרות מונים על הישראלי. חז"ל חכמים. השאר, אפעס, לא משהו. אנחנו אמרנו את זה קודם. ובואו נברר איך פותרים בעיות מבלי להודות שהן קיימות.

כותרת הרצאתו של הרב אברהם שמן, דיין בבית הדין האזורי ברחובות, מגלה הכל: "קיום צוואה של אישה, האם ראוי לקיימה או לא?" הרב שמן פתח את הרצאתו במילות הבהרה אלו: "ברור שכל אדם, בין איש ובין אישה, ראוי שיקיימו את צוואתו. הכותרת התכווננה לומר לגבי אישה נשואה". וואו!

ובכן, על פי דין תורה, קובע הרב שמן, לא ראוי לקיים צוואה של אישה נשואה, כי הנכסים הם הרי של בעלה, אשר ירש אותה מיד עם מותה. "אדם לא יכול לתת את מה שאין לו", קבע הרב שמן, והבהיר שבבית הדין ברחובות, כאשר מגיע אדם עם צוואה של אשתו, מוודא בית הדין שהבעל מסכים לדבר.

תחתמו כאן וכאן, וכאן

גם עו"ד יובל בדיחי, ראש מכון "צוואה כהלכה", הסביר שאין משמעות הלכתית לצוואת אישה, שהרי הבעל יורש אותה. כדי להתגבר על הבעיה הזאת הסביר עורך הדין שהוא מחתים את הבעל בתחתית הצוואה של האישה. וכדי למנוע שאלות ותהיות מיותרות של האישה, וגם כדי לא לפגוע בה (כשהיא תבין שאין לה בעצם יכולת הלכתית לערוך צוואה), הוא מחתים גם את האישה בתחתית הצוואה של הבעל. "בשביל שלום בית עושים הרבה דברים", אמר לקול צחוקם של הרבנים.

אמנם ישנה שיטה הלכתית של הרב משה פיינשטיין, הסביר בדיחי, הגורסת שצוואתה של אישה נשואה תופסת על פי ההלכה, אבל הרב שלמה עמאר ואחרים בבית הדין בפתח תקווה אינם מקבלים את שיטתו - ולא מאפשרים לאישה לערוך צוואה מבלי החתימה של הבעל.

והנה עוד פנינה: כידוע, בנות אינן יורשות את אביהן. לטובת אלו שלא היו בבית הדין הרבני לצו ירושה, נספר שהדיינים מבררים עם הבן אם הוא מוותר לאחיותיו על חלקו בירושה. עו"ד בדיחי גילה שיטה יותר מתוחכמת כדי להעביר ירושה למי שאינה אמורה לרשת על פי דין תורה. הבת יכולה לומר: "אני לא אבוא לבית הדין ולא אסכים להעביר סמכות בעניין זה לבית הדין, אלא אם תתנו לי את חלקי בירושה". הבנים, שיודעים כי זכותה החוקית של אחותם היא לגבות את הירושה באמצעות בית המשפט – מוכרחים "לשלם" לבת את חלקה בירושה (או מחצית חלקה בירושה, תלוי בעמדת הדיינים), כדי שהסמכות השיפוטית תינתן בידי בית הדין הרבני.

נפוטיזם מובנה

הרב רון אל אהרון, חבר בית הדין לממונות בנתיבות, דיבר על השאלה "האם הבת יורשת את המשרה של אמהּ". הוא הגיע למסקנה שאכן כן, כאשר האם היא בלנית – ראוי שהבת תירש את משרתה, ובמיוחד אם זה יעשה נחת רוח לאם המנוחה.

יושב-ראש המושב, מר יהושע ישי, ראש המועצה הדתית בירושלים, הבהיר שמעתה והלאה ייקח זאת בחשבון לגבי מינוי בת למשרת בלנית במקום האם שהלכה לעולמה.

עוד חידש הרב אל אהרון ונתן מקום לתקווה, כשהסביר שישנן שתי שיטות לכך שנשים פסולות לעדות - ובעצם אין לנשים מה להיעלב. לפי שיטה אחת, הן פסולות משום "גזירת הכתוב". לפי השיטה השנייה זה משום שנשים "משנות (משקרות) מפני היראה". והמקור לכך הוא מן התורה "ותכחש שרה לאמור לא צחקתי".

אם כך, לפי השיטה השנייה (זאת שבכלל לא מעליבה!) אפשר יהיה לקבל עדות במקום שאין גברים או במקרה שמדובר באישה שהיא דוברת אמת

תמיד (יש כאלה?).

את הרצאתו של הרב אברהם שרמן מבית הדין הגדול, בנושא "העקרונות ההלכתיים לאיסור פנייה לערכאות (בתי משפט אזרחיים - ר.ל) להוצאת צווי ירושה", פיספסתי. תרשו לי לנחש שמסקנת הדברים נמצאת בגוף הכותרת.

אחרי ששמעתי כל כך הרבה הרצאות מאירות עיניים - מי מופתע מכך שאין פתרון לעגונות ומסורבות גט. אני רק מופתעת מכך שאנחנו עדיין מצפים שמישהו ששוקד על משפט עברי יקדם פתרון הולם לנושאים הכאובים והבעייתיים, שחלקנו מתמודדים איתם ביומיום.

• רבקה לוביץ' היא טוענת רבנית העובדת ב"מרכז צדק לנשים"