רבנות סוג ב'

אילו חשבו כל המעכבים את אישורי הגיור, וכל המטילים ספקות ומנסים לבטל גיור נגד ההלכה הפסוקה, על דברי הרמב"ם האלה,

והיו מעלים על קצה דעתם שהם עלולים להילכד ב-36 עבירות בכל יום, על כל גר שמצטער ונפגע בגללם - היו מבינים שאין להם די זכויות מול "אונאת הגרים" הקשה שהם גורמים, והיו נבהלים מאוד. אילו היו חושבים שהם טועמים בכל יום 36 טעימות של שומן טריפה על כל גר, הם לא היו מקשיבים לרבנים המכונים "גדולי תורה", כי לא ייתכן ש"גדולי תורה" באמת יורו לעבור עבירות מן התורה בפרהסיה, ועוד בהיקף כזה.

מה ששכחו מתנגדי הגיור

כמי שהעלה לראשונה את רעיון הגיור בצה"ל לפני שנים רבות (ביום עיון שערך פרופ' אשר כהן מאוניברסיטת בר אילן על הגיור), הרשו נא לי לומר, שלפי ההלכה הגיור בצה"ל הוא תמיד מסוג א', ואילו הגיור ברבנות הוא שעלול להיחשב כגיור (תקף!) אבל מסוג ב'.

החשש העיקרי בספרות ההלכה שמא אין כנות מלאה בגיור, נובע על פי רוב מן השאלה – "שמא נתן הגר את עינו בנערה יהודיה, והגיורת - שמא נתנה את עיניה בבחור יהודי", ולכן דורשת ההלכה בדיקה יסודית של כוונות המתגייר. והנה ברור שהמתגיירים ברבנות באים לבית הדין בבקשה להתחתן מיד אחרי הגיור.

דווקא בצה"ל המתגיירים רוצים להיות יהודים, חלק בלתי נפרד מעם ישראל, וברוב המקרים עוד אינם חושבים על חתונה. צה"ל הוא המקום בו מתגבשת זהותם של צעירים ישראלים, ולפיכך הגיור בצה"ל הוא הטוב והנכון ביותר לגיור, דווקא לפי ההלכה.

רבנים, חיזרו בתשובה

האם כל זה ישפיע על מפלגות חרדיות וישכנע את רבניהן, שדווקא הם פועלים בהיקף חסר תקדים נגד ההלכה?

קרוב לוודאי שלא. הם ימשיכו, כנראה, לסמוך על חוסר הידע בציבור הרחב, ועל פסיקות חסרות שחר, ולדבוק בפוליטיקה הנמוכה והמשפילה את הגרים ואת עם ישראל כולו.